1)

BENEFIT FROM BIGDEI KEHUNAH

פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן: שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן
(a)

Question: The permission to use the garments as a pillow should, itself, prove that benefit is permitted!?

אמר רב פפא לא תימא תחת ראשיהן אלא אימא כנגד ראשיהן
(b)

Answer (R. Papa): They did not actually place them under their heads, but near them.

אמר רב משרשיא שמעת מינה תפילין מן הצד שפיר דמי
1.

(R. Mesharshia): This Din could be extended to permit leaving one's Tefilin alongside a sleeping person.

הכי נמי מסתברא דכנגד ראשיהן דאי סלקא דעתך תחת ראשיהן ותיפוק לי משום כלאים דהא איכא אבנט ונהי נמי דניתנו ליהנות בהן הא מתהני מכלאים
(c)

It appears that R. Papa is correct, since understanding under their heads literally would introduce the problem of Sha'atnez (the Avnet being made of wool and linen).

1.

The opinion which maintains that the Avnet is, indeed, made of both wool and linen would have no reading of the Mishnah in Tamid (under their heads).

הניחא למ"ד אבנטו של כהן גדול <בשאר ימות השנה> זה הוא אבנטו של כהן הדיוט
2.

This opinion maintains that the Avnet of a regular Kohen is identical to the the all- linen Avnet of the Kohen Gadol used on Yom Kipur.

אלא למאן דאמר אבנטו של כ"ג לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר
3.

This is unlike the opinion which maintains that the Avnet of a regular Kohen is not identical to the all- linen Avnet of the Kohen Gadol used on Yom Kipur (but rather made of Sha'atzez).

וכי תימא כלאים בלבישה והעלאה הוא דאסור בהצעה שרי
i.

Question: Perhaps Sha'atnez is only a problem when worn, not when used as a pillow?

והתניא (ויקרא יט) לא יעלה עליך אבל אתה מותר להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תיכרך נימא אחת על בשרו וכ"ת דמפסיק ליה מידי ביני ביני והאמר ר"ש בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי אמר רבי משום קהלא קדישא שבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהן
ii.

Answer: Both from the concern of the Chachamim and from R. Shimon b. Pazi we know that it is prohibited, even with any number of protective separations between the Sha'atnez and the person.

אלא לאו שמע מינה כנגד ראשיהן שמע מינה
(d)

We may, indeed, infer like R. Papa.

רב אשי אמר לעולם תחת ראשיהן
(e)

R. Ashi maintains that they placed the Avnet under their heads.

והא קא מתהני מכלאים
(f)

Question: What about the Sh'aatnez problem?

בגדי כהונה קשין הן כי הא דאמר רב הונא בריה דר' יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא
(g)

Answer: The Bigdei Kehunah were stiff and thus not subject to the Isur of wearing Sh'aatnez, as supported by the Din of R. Huna b. R. Yehoshua regarding stiff garments.

ת"ש
(h)

Question: We see clearly from the Beraisa that benefit is permitted!

בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן ש"מ
1.

The Beraisa teaches that it is permitted to wear the Bigdei Kehunah for non-Avodah purposes in the Mikdash (and is only prohibited outside out of respect).

ובמדינה לא והתניא בעשרים וחמשה [בטבת] יום הר גרזים [הוא] דלא למספד יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר אמר להם מי הללו אמרו לו יהודים שמרדו בך כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי אמר להם למה באתם אמרו אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גויים להחריבו אמר להם מי הללו אמרו לו כותיים הללו שעומדים לפניך אמר להם הרי הם מסורין בידיכם מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גרזים כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו ואותו היום עשאוהו יו"ט
i.

Question: But we hear of Shimon ha'Tzadik wearing Bigdei Kehunah outside (in the reported incident wherein he appeared thus before Alexander)!?

אי בעית אימא ראויין לבגדי כהונה
ii.

Answer: Those may have been not actual Bigdei Kehunah, but garments fitting for a Kohen Gadol.

ואי בעית אימא (תהילים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך:
iii.

Alternate Answer: This was an emergency ("Eis La'asos la'Shem").

2)

HONOR TO A STUDENT IN HIS MASTER'S PRESENCE

חזן הכנסת נוטל ספר תורה: ש"מ חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב
(a)

The honor bestowed on the S'gan and Rosh ha'Keneses seems to imply that we honor a student in the presence of his Rav!

אמר אביי כולה משום כבודו דכ"ג היא:
(b)

(Abaye): There is no indication from there, since the entire procedure was done in honor of the Kohen Gadol.

3)

THE KOHEN GADOL STOOD

וכהן גדול עומד: מכלל שהוא יושב
(a)

Question: Are we to infer that previously he was sitting?

69b----------------------------------------69b
והא אנן תנן (דף סט,ב) אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד
1.

That seems unlikely since nobody excepting a Davidic King may sit in the Mikdash.

שנאמר (דברי הימים א יז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה'
2.

This is supported by the Pasuk.

כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים
(b)

Answer: The sitting was in the Ezras Nashim, as R. Chisda taught.

והיכא איתמר דרב חסדא
(c)

Question: Where did R. Chisda teach that it was in the Ezras Nashim?

אהא מיתיבי דתניא היכן קורין בו בעזרה
(d)

Answer: He taught this in conjunction with the Beraisa which says that the Keri'ah was in the Azarah.

ראב"י אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים
1.

R. Eliezer b. Ya'akov says it was in the Azarah (citing a Pasuk in Nechemyah).

ואמר רב חסדא בעזרת נשים (נחמיה ח)
2.

R. Chisda teaches that it was in the Ezras Nashim.

ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול
(e)

We continue to interpret the word "Gadol" in the Pasuk in Nechemyah.

4)

EZRA AND THE GREAT NAME

מאי גדול
(a)

Question: What is "Gadol" in the Pasuk, "Ezra blessed Hash-m Elokim ha'Gadol"?

אמר רב יוסף אמר רב שגדלו בשם המפורש
(b)

Answer (R. Yosef citing Rav): Ezra exalted Hash-m employing the Shem ha'Meforash.

רב גידל אמר (דברי הימים א טז) ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם
(c)

Answer (R. Gidel): Ezra exalted the Name by instituting the refrain at the conclusion of each Berachah, "Baruch Hash-m ... ".

אמר ליה אביי לרב דימי ודילמא שגידלו בשם המפורש
(d)

Question: Perhaps it was the Shem ha'Meforash?

א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולים
(e)

Answer: The Shem ha'Meforash is not uttered outside the Azarah (where Ezra was then standing).

ולא והכתיב (נחמיה ח) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש
(f)

Question: But we find that Ezra did utter the Name outside (as R. Gidal himself taught on the Pasuk in Nechemyah 9)?

הוראת שעה היתה (נחמיה ט) ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא <דעבודת כוכבים> {דעבודה זרה} שנאמר (זכריה ה) ויאמר זאת הרשעה בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר (זכריה ה) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה
(g)

Answer: That was an emergency, as extensively reported, they successfully cried out for the Yetzer Harah for idolatry to be given over to their hands.

אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה
1.

After this success, they attempted to do the same with the Yetzer for licentiousness.

בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי
2.

Though they were successful in having the Yetzer given over to their hands, they discovered that the world could not exist without its (positive) force, and its force could not be divided.

כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה
3.

Thus they blinded it and freed it, thus eliminating its push to incest.

במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר (נחמיה ט) האל הגדול הגבור והנורא
(h)

In Eretz Yisrael the word "Gadol" was interpreted by R. Masna that Ezra exalted the Name with saying 'ha'E-l ha'Gadol... '

והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור
(i)

This supports the words of R. Yehoshua b. Levi, who taught that the Anshei Kneses ha'Gedolah earned that great name because they restored the praise of Hash-m which had been removed by Yirmiyah and Daniel during the destruction and exile.

אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות
(j)

They asserted that the very oppression of the Jews and their endurance amidst the nations is the greatest testimony to His Gevurah and Nora'os.

ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה
(k)

Question: How could Yirmiyah and Daniel uproot the institution of Moshe to praise Hash-m in this Manner?

אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו:
(l)

Answer: Knowing that Hash-m is Truth, they did not falsify before Him.

5)

SKIPPING IN READING THE PARSHIOS OF ACHAREI MOS AND ACH BE'ASOR

וקורא אחרי מות ואך בעשור: ורמינהי מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה
(a)

Question: There is a contradiction from the Mishnah in Megilah which says that one may not skip in Keri'as ha'Torah!?

לא קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן
(b)

Answer: A short skip (in which there is sufficient time to move to the next spot while the Turgeman is still reciting the Targum) is permitted.

והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן הא בתורה כלל כלל לא
(c)

Question: But the Beraisa teaches there that the short skip only applies to Nevi'im, and that no skip in the Torah is permitted!?

אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינין והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין (דף ע,א) ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו:
(d)

Answer (Abaye): When the skip maintains one topic it is permitted (as supported by the cited Beraisa).