תוספות ד"ה הא אותה בכסותה

לאו מקרא דריש, דהא ליכא מיעוט להכי - ד"אותו" איצטריך למידרש 'בלא כסותו'.

(a) Clarification #1: He does not learn this from a Pasuk, seeing as, bearing in mind that we need "Oso" to teach us that a man is stoned without clothes, there is no Pasuk to learn it from.

אלא היינו טעמא כדמפרש - משום הרהורא או משום בזיונא.

(b) Clarification #2: But either to the lewd thoughts to which this would bring or to the shame of the woman (as he explains).


תוספות ד"ה אלא במה שעיניו רואות

והא דאמר סוף פ"ק דמגילה (דף טו.) 'כל האומר "רחב רחב" מיד נקרי'?

(a) Implied Question: When the Gemara states at the end of the first Perek of Megilah that 'Whoever says 'Rachav Rachav" immediately has an emission ...

האמר התם ביודעה ומכירה.

(b) Answer: The Gemara there specifically establishes that with regard to someone who had relations with her and who knew her personally.


תוספות ד"ה ברור לו מיתה יפה

י"מ, משום ד"לרעך כמוך" לא שייך מחיים, ד'חייך קודמין'

(a) Explanation #1: Some commentaries explain that this is because the Pasuk "Ve'ahavta le'Re'acha Kamocha" is not applicable during one's lifetime, seeing as so long as a person is alive, we Darshen 'Chayecha Kodmin' (that own needs always take precedence over somebody else's.

וי"מ, משום דכתיב ברישיה דקרא "לא תקום ולא תטור"; ולשון נקימה היינו מיתה כדאמרינן לקמן בפ' ארבע מיתות (דף נב:) גבי "נקום ינקם", כשהוא אומר "והבאתי עליכם חרב ... ".

(b) Explanation #2: Whereas according to others attribute the it to the beginning of the Pasuk "Lo Sikom ve'Lo Sitor"; and "Lo Sikom" has connotations of death, as we Darshen in Perek Arba Misos, with regard to "Nakom Yinakem", which the Gemara links to the Pasuk "Veheivesi Aleichem Cherev Nokemes N'kam B'ris".


תוספות ד"ה ורמינהי מה בור

הא דפריך משור א'אדם?

(a) Question: Why does the Gemara ask from 'Shor' on to 'Adam'?

משום דהתם נמי דרשינן "שור", ולא אדם.

(b) Answer: Because there too, we Darshen "Shor", 've'Lo Adam'.


תוספות ד"ה מה בור שיש בו כדי להמית

(SUMMARY: Tosfos reject Rashi's two explanations of how we know that the minimu Shi'ur of a pit regarding Misah is ten Tefachim. Rabeinu Tam's final explanation resolves the discrepancy between the two sources cited by the Gemara "Bor" and "ve'ha'Meis Yi'hyeh lo").

בב"ק (דף נ:) פ"ה, משום דסתם בור עשרה.

(a) Explanation #1: In Bava Kama, Rashi explains that S'tam Bor is ten Tefachim deep.

וקשה לר"ת, אדרבה סתם בור יותר מעשרה, כדאשכחן ביוסף וירמיה, שהושלכו לבור, וכדאשכחן בבור שמילא ישמעאל בן נתניה חללים?

(b) Question: Rabeinu Tam queries this however, inasmuch a as a S'tam Bor is more than ten Tefachim deep, like we find by Yosef and Yirmiyahu, who were thrown into a pit that was very musch deeper than that, and in connection with Yishmael ben Nesanyah, who filled a pit with corpses?

וכאן פירש, דסתם בור אינו פחות מי'.

(c) Explanation #2: Here Rashi explains, that a S'tam pit is not less than ten Tefachim.

מיהו קשה, דפריך בריש ב"ק (דף ג. ושם) 'אילימא אב י' ותולדה ט', לא ט' כתיבי ולא עשרה כתיבי'?

(d) Question (Part 1): The Gemara at the beginning of Bava Kama queries the suggestion that an Av Nezikin (regarding Bor) is ten Tefachim and a Toldah, nine, in that neither ten, nor nine are specifically mentioned in the Torah?

ומשני, ' "והמת יהיה לו", אמר רחמנא, וקים להו לרבנן דעשרה מיתה עבדי, תשעה ניזקין עבדי מיתה לא עבדי.' אלמא, מהתם ילפינן?

(e) Question (Part 2): The Gemara answers a. with the Pasuk in Mishpatim "ve'ha'Meis Yih'yeh lo", and b. with the fact tradition that a pit of ten Tefachim can cause death, whereas one of nine can cause damage, must not death.

אלמא, מהתם ילפינן?

(f) Question (Part 3): So we see, that the source for a pit of ten is the Pasuk in Mishpatim?

ומפר"ת, דסתם בור הוי יותר מעשרה; ותרווייהו צריכי, דאי כתב רחמנא "והמת יהיה לו", ה"א בכל ענין שימות אפילו בפחות מי', כתב רחמנא "בור". ואי כתב רחמנא "בור", ה"א בעמוק כ"כ דאי אפשר שלא ימות בו, כתב רחמנא "והמת יהיה לו" בראוי למות בו, דהיינו עשרה דקים להו לרבנן דעבדי מיתה.

(g) Explanation #3: Rabeinu Tam therefore explains that a S'tam Bor is more than ten Tefachim, and that both sources are needed. Because if we were to learn from "ve'ha'Meis Yih'yeh lo", we would have thought that one is Chayav even by a pit that is less than ten Tefachim - That is why the Torah writes "Bor". And had it written just "Bor", we would have thought that one is only Chayav in the case of a pit that is so deep that it is impossible for the animal that falls into it to survive - That is why the Torah writes "ve'ha'Meis Yih'yeh lo", imnplying a pit that is fit to kill (i.e. one that is ten Tefachim deep).

והא דפריך התם 'סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לניזקין?' אע"ג דט' לא כתיבי כלל?

1. Question: And when the Gemara asks there that, when's all said and done, the one is an Av for ten, and the other, for nine, despite the fact that the Torah mentions neither ten nor nine?

סברא הוא כי היכי דעשרה אב למיתה משום דיש בו כדי להמית, תשעה נמי אב לניזקין, דיש בו כדי להזיק.

2. Answer #1: It is logical that just as ten Tefachim is an Av for Misah (seeing as it is deep enough to kill), so too, is a pit of nine an Av for damages, seeing as it is deep enough to cause damage).

אי נמי, משום דכתיב תרי זימני "בור" - "כי יפתח איש בור" "או כי יכרה איש בור" (שמות כא) דדריש בירושלמי אחד בור למיתה ואחד בור לניזקין.

3. Answer #2: Alternatively, it is because the Torah writes "Bor" twice ("Ki Yiftach Ish Bor, O ki Yichreh Ish Bor"); One serves as an Av for Misah, the other, for Nizakin.


תוספות ד"ה מניין שבדחיה

סקילה נאמר תחילה בפסוק?

(a) Implied Question: Sekilah is actually mentioned first in the Pasuk (so why do we invert the order)?

ואפילו הכי עבדינן לה לבסוף, משום דאשכחן קראי דסמוך סקילה למיתה דכתיב (דברים יז) "וסקלתם באבנים ומתו".

(b) Answer: The reason that we nevertheless apply it last is because of the Pasuk in Shoftim which juxtaposes stoning to death - "and you shall stone him with stones and he shall die".


תוספות ד"ה מניין שאף לדורות כו'

(SUMMARY: Tosfos reconcile those who on principle, do not learn Doros from Sha'ah a. with the need for this D'rashah with, b. with the Gemara in Zevachim, which seems to state that we do, and c. With another Gemara in Zevachim, which specifically does so).

אפילו לרב דיליף דורות משעה, בריש הקומץ רבה (מנחות דף יט: ושם) איצטריך קרא לרבויי הכא לדורות.

(a) Implied Question: The need to include Doros here applies even according to Rav, who learns Doros from Sha'ah (at the beginning of 'ha'Kometz Rabah') ...

דה"א סיני שאני

(b) Answer: Because we would otherwise have thought that Sinai is different.

והא דאמרינן בפ' טבול יום (זבחים דף קא.) דאמר ליה אהרן למשה 'שמא לא שמעת שהותרה אנינות אלא בקדשי שעה ולא בקדשי דורות?'

1. Implied Question: But why (in Perek T'vul-Yom) do we then quote Moshe as saying to Aharon 'Perhaps you only heard that Aninus was permitted only by Kodshei Sha'ah and not by Kodshei Doros?'

ה"ק - שמא כך נאמר לך בפירוש

2. Answer: What he meant was that perhaps Hash-m specifically said so.

וא"ת, למאן דלא יליף בריש הקומץ רבה דורות משעה,

3. Question (Part 1): There is a question on those who at the beginning of 'ha'Kometz Rabbah' do not learn Doros from Sha'ah ...

האמר בזבחים בפ' קדשי קדשים (דף ס.) 'מזבח שנפגם, אין אוכלים בגינו שירי מנחה' שנאמר "ואכלוה מצות אצל המזבח"; 'וכי אצל המזבח אוכלים?' אלא בזמן שהוא שלם ולא כשהוא חסר.' וההוא קרא במילואים כתיב?

4. Question (Part 2): The Gemara in Zevachim rules that 'If the Mizbe'ach becomes chipped, the Kohanim are not permitted to eat the remains of Menachos on account of it, as the Torah writes "And you shall eat it as Matzos beside the Mizbe'ach". Since Menachos are not eaten specifically beside the Mizbe'ach, what the Pasuk must mean is one may only eat Menachos as long as the Mizbe'ach is complete, but not when it is incomplete'. The Pasuk quoted is speaking of Milu'im (which is Sha'ah)?

וי"ל, התם יליף טפי משום דאשכחן גבי הקרבה לדורות כיוצא בהן - דדרשינן התם לעיל מיניה 'מזבח שנפגם, כל הקדשים שנשחטו עליו פסולין' שנאמר "וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך" וכי עליו זובח? אלא כשהוא שלם ולא כשהוא פגום.

5. Answer: The Gemara there actually learns it from the fact that we have a similar precedent by a regular Korban - since the Gemara there a little earlier, issues a ruling that all Kodshim that are Shechted beside a Mizbe'ach that is chipped are Pasul, as the Torah writes "And you shall Shecht on it all your burnt-offerings and your peace-offerings". And seeing as one does not Shecht Korbanos on the Mizbe'ach, what the Pasuk must mean is that one may only Shecht Kodshim as long as the Mizbe'ach is complete (like Gemara Darshened in the previous case) and this D'rashah refers to regular Korbanos (Doros), and not just to Sha'ah.



תוספות ד"ה משום דהוי רוצח וגואל הדם שני כתובים הבאים כאחד

(SUMMARY: Tosfos reconciles the issue with those who hold 'Melamdin'. They then explain how the Gemara in 'Eilu ha'Nisrafin is able to learn from Chayvei Misos that became mixed up the principle that 'Someone who is warned for a more stringent sin is automatically warned for a lighter one', even though Chayvei Misos ought to be different, since they are Chayav Misah anyway).

ולמאן דאמר 'מלמדין', איכא 'עיר הנדחת' - דדרשינן בפ' אלו מציאות (ב"מ דף לא:) מדכתיב "הכה תכה". ונסקלין נמי דבפ' ארבע מיתות (לקמן דף נג:) דרשינן מדכתיב "מות יומתו דמיהם בם".

(a) Clarification: According to the opinion that holds 'Melamdin', there is the additional case of Ir ha'Nidachas', which we Darshen in 'Eilu Metzi'os' from "Hakeh Sakeh", as well as that of 'Niskalin', which we learn in Perek Arba Misos from "Mos Yumsu Demeihem Bam".

וא"ת, בפרק אלו הנשרפין (לקמן דף עט:) דתנן 'חייבי מיתות שנתערבו זה בזה, ידונו בקלה'; ואמר בגמרא 'שמע מינה מותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל'.

1. Inference: The Mishnah in Perek Eilu ha'Nisrafin states that if Chayvei Misos got mixed up, they receive the lighter one. And the Gemara extrapolates from there that somebody who is warned for a more stringent offence is automatically warned for a more lenient one.

והיכי דייק מיניה, דשאני התם דמיתתם בכל מיתות שיכול, כיון דחייב מיתה?

2. Question: But how can we learn there from that case, which is different inasmuch as Chayvei Misos are subject to any Misah that one can mete out, seeing as he is any event, Chayav Misah?

וי"ל, דדייק מדקתני 'כל חייבי מיתות', אפי' הנך דלא דרשינן הכי.

3. Answer #1: The inference is actually from the Lashon 'Kol Chayvei Misos', implying even those Misos where we do not Darshen it.

אי נמי, בורח שאני.

4. Answer #2: One cannot ask from a Borei'ach (a Chayav Misah who has run away) who is different (See Maharam).


תוספות ד"ה אין לו בהן יד

וכגון שנקטעה משנזקק לטומאה, דאי קודם לכן, הא אפילו שמואל דבעי קרא כדכתיב, מודה בעדים גידמים - כדאמר לעיל.

(a) Clarification: The Gemara is speaking where the Metzora's hand was cut off after he became Tamei. Otherwise, even Shmuel, who requires the Pasuk as it is written, will concede in the case of witnesses who had no hands to begin with, as he learned earlier.

ויש תימה, היכי דייק מהכא דבעי קרא כדכתיב; דילמא שאני הכא דכתיב "תהיה", דדרשינן מיניה לעכב כל מילי?

(b) Question: How can we learn from here that we need the Pasuk as it is written, perhaps here is different, since the Torah writes "Tih'yeh" ("Zos Tih'yeh Toras ha'Metzora"), which implies that every detail is crucial?


תוספות ד"ה רבי אליעזר אומר נותן על מקומו

הך מתניתין מיתניא איפכא בפ' ג' מינין (נזיר מו:) בסופו.

(a) Observation: The opinions in this Mishnah are cited the other way round at the end of Perek ''Sheloshah Minim'.

ורבים כיוצא בהן - בההיא שמעתתא גופא פלוגתא דב"ש וב"ה 'דנזיר ממורט' מיתניא איפכא בפ' הוציאו לו (יומא דף סא: ושם);

(b) Precedents #1: And there are many such cases - in that same Sugya regarding the Machlokes between Beis-Shamai and Beis Hillel in connection with 'Nazir Memurat', which is learned in the reverse in Perek Hotzi'u lo.

וכן בההיא פירקא (נזיר דף לח:) פלוגתא דאביי ורבא 'דזג וחרצן' איפכא [בפסחים] (דף מא:); ופלוגתא דאביי ורבא 'בידים שאין מוכיחות' בפ' בתרא דנזיר (ד' סב. ושם) איפכא בפ"ק דנדרים (ד' ה:); ופלוגתא דרבה ורב חסדא בפ"ק דבכורות (ד' ג. ושם) 'דטריפה חיה' איפכא בפ"ק דתמורה (ד' יא: ושם).

(c) Precedents #2: Similarly, in the same Perek in Nazir regarding the Machlokes between Abaye and Rava, in connection with 'Yadayim she'Ein Mochichos', whose opinions are reversed in the first Perek of Nedarim, and between Rabah and Rav Chisda in the first Perek in Bechoros, in connection with 'Tereifah Einah Chayah', which is reversed in the first Perek of Temurah.