1) TOSFOS DH 'VE'IM HAYAH MUMCHEH LE'RABIM ... . '.

תוס' ד"ה 'ואם היה מומחה לרבים ... '.

(SUMMARY: Tosfos poses three questions on Rashi, who cites the Pasuk "be'Tzedek Tishpot Amisecha" as the root of the current concession, and confines it to those who hold 'Ein Eiruv Parshiyos Kasuv Ka'an. They therefore maintain that even those who require three experts min ha'Torah agree here that the Rabbanan permitted a Yachid Mumcheh. Based on this explanation, Tosfos goes on to interpret two Gemoros in the Sugya accordingly, and goes on to resolve the Gemara in the Gemara in Rosh Hashanah, which implies that a Mumcheh le'Rabim may judge single-handedly min ha'Torah).

פירש הקונטרס - דכתיב "בצדק תשפוט", וקסבר 'אין עירוב פרשיות כתיב כאן'.

(a) Explanation #1: Rashi explains that this Tana holds 'Ein Eiruv Parshiyos kasuv Ka'an.

וקשה, דא"כ תקשה ליה הך ברייתא לר' אבהו דאמר 'שנים שדנו אין דיניהם דין לד"ה'?

(b) Question #1: In that case, why does the Gemara not query R. Avahu, who holds that 'Shenayim she'Danu, Ein Dineihem Din' is unanimous, from here?

וע"ק, דמשמע לפי' הקונטרס, דלמאן דאית ליה 'עירוב פרשיות ... ', אין יכול לדון יחידי - והא רב יוסף ס"ל בפ' המגרש (גיטין דף פח:) דבהודאות והלואות עבדינן שליחותייהו, אלמא אית ליה 'עירוב פרשיות ... ', ואפ"ה משמע בסמוך מעובדא דמר זוטרא דאית ליה לרב יוסף דיחיד מומחה דן ואפי' יחידי?

(c) Question #2: Secondly, if, as Rashi say, those who hold Eiruv Parshiyos ... ' hold that a judge cannot judge on his own, how come that, on the one hand, Rav Yosef holds in Perek ha'Megaresh that 'Hoda'os ve'Halva'os Avdinan Shelichusaihu' (in which case he holds 'Eiruv Parshiyos ... '), whilst on the other, that a Yachid Mumcheh may judge on his own (as is implied from the episode with Mar Zutra that the Gemara will cite shortly)?

ועוד, מדקאמר בסמוך 'אבל לא נקיט רשותא דיניה לאו דינא', משמע דסבר כר' אבהו, ואפי' הכי יחיד מומחה דן, דלשמואל אפילו יחיד שאינו מומחה דינו דין, דלאו דוקא נקט שמואל 'שנים' כמו שאפרש לקמן בע"ה? ודוחק לפרש דיניה לאו דינא לכתחלה?

(d) Question #3: And thirdly, when he says there that 'If he does not receive permission to judge, his rulings are not valid, this implies that he concurs with R. Avahu, yet he nevertheless holds that a Yachid Mumcheh may judge (because according to Shmuel even a yachid who is not an expert is permitted to judge).

לכך נ"ל, דאפי' למאן דבעי ג' מומחין מדאורייתא, תקתנא דרבנן היא דיחיד מומחה לרבים דן אפי' יחידי.

(e) Alternative Explanation: It therefore appears that even according to those who require three experts min ha'Torah, the Chachamim instituted that a Yachid Mumcheh is permitted judge on his own.

והשתא הא דקאמר 'דיניה לאו דינא', לאו א'כגון' דרב נחמן קאי, דאיהו סבר לה כשמואל לקמן 'דשנים שדנו דיניהן דין', אלא א'כגון אנא' דר' חייא קאי, דלית ליה דשמואל.

1. Ramifications #1: According to that, when the Gemara says that his rulings are not valid, this does not refer to the 'K'gon Ana' of R. Nachman, who, later in the Sugya, holds like Shmuel (that Shenayim she'Danu Dineihem Din), but to the 'K'gon Ana' of R. Chiya, who holds ('Ein Dineihem Din') like Shmuel.

ולהאי פי', הא דפריך לקמן (דף ו.) לר' אבהו מ'דן את הדין', ה"מ לשנויי דמיירי ביחיד מומחה לרבים.

2. Ramifications #2: According to this explanation, when the Gemara asks later on R. Avahu from "Dan es ha'Din', it could have answered by establishing the case by a Mumcheh le'Rabim.

ומיהו קשה דבפרק ראוהו בית דין (ר"ה דף כה:) משמע דמדאורייתא קאמר דמומחה לרבים דן ביחידי, דתנן התם 'שאין היחיד נאמן ע"פ עצמו'; ומפרש בגמרא דאיצטריך למיתני, דלא תימא דנאמן מידי דהוה א'יחיד מומחה דהכא. ופריך 'ואימא ה"נ?' ומשני, אין לך מומחה יותר ממשה. ואי מדרבנן, מאי מייתי ממשה?

(f) Question: The problem with this is from the Gemara in Perek Ra'uhu Beis-Din, which implies that a Mumcheh le'Rabim may judge single-handedly min ha'Torah?

וי"ל, דהתם פריך ומשני למ"ד לעיל דבר תורה חד נמי כשר.

(g) Answer: The Sugya there is asking and answering according to the opinion that validates even one judge on his own.

2) TOSFOS DH 'MUMCHEH LE'RABIM'.

תוס' ד"ה 'מומחה לרבים'.

(SUMMARY: Tosfos explains when 'Mumcheh le'Rabim' means an expert and when it does not).

אע"ג דהאי ,מומחה לרבים, היינו 'גמירנא וסבירנא, כדמסיק, מ"מ, הא דקאמר לקמן בזה בורר (דף כג.) לעולם פוסל והולך עד שיקבל עליו בפני ב"ד שמומחה לרבים, לאו דניבעי גמיר וסביר כר' חייא ורב נחמן?

(a) Clarification: Even though, as we conclude, 'Mumcheh le'Rabim' implies that he is learned and knowledgeable in Halachah, when the Gemara says in 'Zeh Borer' that a litigant is permitted to disqualify his disputant's judge until he accepts him in front of a Beis-Din that is Mumcheh le'Rabim, it does not mean that the judges need to be experts like R. Chiya an R. Nachman ...

דהתם ב"ד קאמר, וכיון שהם ג' אפי' סתם בני אדם מומחין לרבים; אבל יחיד לא חשיב מומחה לרבים עד דגמיר וסביר.

(b) Reason: The reason for this is because whereas there, the Gemara is talking about an official Beis-Din, which bears the title 'Mumcheh le'Rabim' even if the Dayanim are ordinary people; whereas here, it is talking about an iniviual Dayan, who only falls under the category of 'Mumchah le'Rabim' if he is an expert, as w explained.

3) TOSFOS DH ' DAN AFILU YECHIDI'.

תוס' ד"ה 'דן אפי' יחידי'.

(SUMMARY: Tosfos explains that a Yachid Mumcheh is permitted to adjudicate even against the wishes of the litigant and that the same applies to three ordinary judges, and even two ... . Finally, based on a Mishnah in 'Zeh Borer', they draw a distinction between a litigant who is merely particular about the identity of the judge and one who refuses to appear before Beis-Din altogether).

ויכול לכוף את האדם בעל כרחו, דאי בדקבליה עילויה, אפי' שאינו מומחה נמי.

(a) Clarification: Even to the point of forcing the litigant to appear before him against his will; because had the latter accepted his jurisdiction, then he is bligated to do so even if he is not a Mumcheh.

ומכאן דסתם ג' יכולין לדון את האדם בעל כרחו כשאינו רוצה לבא לב"ד - דהא ג' במקום יחיד מומחה קיימי.

(b) Ramifications #1: From here we learn that three people are permitted to judge a person against his will, in the event that he refuses to appear before Beis-Din - seeing as three ordinary people stand in place of a Yachid Mumcheh.

ואפי' שנים נמי דנין את האדם בעל כרחו, אלא דאיקרו בית דין חצוף; דאי בדקבלו עלייהו מיירי שמואל, אמאי הוי ב"ד חצוף?

(c) Ramifications #2: Moreover, even two people may do so, only they are branded as 'a Beis-Din Chatzuf'.

והא דתנן (לקמן דף כג.) 'זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד' - משמע דמדעתו אין, בעל כרחו לא?

1. Implied Question: The Mishnah in the third Perek, which rules that each litigant picks one judge implies that a judge can only judge with the litigant's consent, but not against his will.

הני מילי, כשאומר 'לא אדון לפני זה אלא לפני ז' ... ' אבל אם אמר שלא יבא כלל לב"ד, או אם היה הלווה אינו רוצה לדון כלל בעירו, כופין אותו ודנין אותו בעל כרחו.

2. Answer Part: That is true there where the litigant agrees on principle, to go to Beis-Din, only he is fussy about which judge will adjudicate, whereas our Sugya is speaking where he refuses to appear before Beis-Din at all.

4) TOSFOS DH 'K'GON ANA DAN DINEI MAMONOS BI'YECHIDI'.

תוס' ד"ה 'כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי'.

(SUMMARY: After reconciling our Gemara with the Mishnah in Pirkei Avos, which warns against judging single-handed, Tosfos gives two explanations to justify the Amora'im, who claimed to adjudicate on their own).

והא דתנן במסכת אבות (פ"ד מ"ח) 'אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד - (הקב"ה)'?

(a) Implied Question: How will we reconcile or Gemara with the Mishn ah in Pirkei Avos, which warns against judging single-handedly?

עצה טובה קמ"ל שלא יטעה.

(b) Answer: The is only advising against doing so (in case one comes to err), but does not actually forbid it.

והא דאמר 'כגון אנא ... '?

(c) Implied Question: Nevertheless, how can the Amora'im ignore the Tana's sound advice.

היינו - כלומר יכול לדון ולא שהיה דן.

(d) Answer #1: The Amora'im did not actually adjudicate on their own, but merely expressed their ability to do so.

אי נמי, רגיל היה בדינין, ואין לחוש שמא יטעה.

(e) Answer #2: Alternatively, they were so experienced in this field, that they were not worried about erring.

5) TOSFOS DH 'VE'I LO, ZIL SH'LIM'.

תוס' ד"ה 'זיל שלים'.

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi, who interprets 'I Lo' to mean that they asked the judge to adjudicate according to Torah law, and concludes that they refused to accept him at all).

פירש בקונטרס - ואי לא, כגון דאמרי ליה 'דיינת לן דין תורה'.

(a) Explanation: Rashi explains 'If not' to mean - that they said to him 'Judge us according to Torah law!'

וקשה, דאם כן, מאי דייק מהכא? דהא אפילו לא גמיר וסביר נמי 'מה שעשה עשוי וישלם מביתו', כדמוכח לקמן (דף ו.), דפריך לרבי אבהו מ'דן את הדין', ומוקי לה בדקבלה עילויה; ובשאינו מומחה איירי, דהא קתני סיפא 'ואם היה מומחה לבית דין, פטור'.

(b) Question: In that case, what is R. Chiya coming to prove, bearing in mind that even if he would not be 'Gamir ve'Savir' the Din would be that his ruling is valid and he is obligated to pay from his pocket'. This is evident from the Gemara later (Daf 6a), which queries R. Avahu from 'Dan es ha'Din', and answers that they accepted him as a judge, even though it is speaking about someone who is not an expert (seeing as the Seifa continues 'Whereas if he was an expert in Beis-Din, he would be Patur [see Maharam]).

לכך נראה 'ואי לא' - דלא קבלוך עלייהו כלל.

(c) Alternative Explanation: It therefore appears that 'If not' means that they refused to accept him at all.

6) TOSFOS DH 'DE'HACHA SHEVET, VE'HASAM MECHOKEK'.

תוס' ד"ה 'דהכא שבט והתם מחוקק'.

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Gemara, which considers the Chachmei Bavel superior to the Chachmei Eretz Yisrael, with the Gemara in Pesachim, which takes the opposite view).

משמע דשבט עדיף.

(a) Implication: This implies that 'Sheivet' (Bavel) is superior.

והא דאמר בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא. ושם) 'אבל מא"י לבבל, כיון דאנן כייפינן להו, עבדינן כוותייהו'?

(b) Implied Question: But the Gemara in 'Makom she'Nahagu' which states 'However, from Eretz Yisrael to Bavel (i.e. if someone from Eretz travels to Bavel, it doesn't matter if he does not adhere to the Minhagim of Bavel), seeing as we in Bavel, are subservient to the Chachmei Eretz Yisrael', implies the opposite?

אומר רבינו תם, דה"מ במילתא דאיסור והיתר, דבני א"י חכימי טפי, דאוירא דא"י מחכים, כדאמר הכא 'דאיקרו "מחוקק" שמלמדין תורה ברבים'.

(c) Answer (Part 1): Rabeinu Tam explains that the Gemara in Pesachim is speaking with reference to Isur ve'Heter, based on the fact that the Chachmei Eretz Yisrael were wiser than their Babylonian counterparts, for, the fact that the very air of Eretz Yisrael makes a person wise, and as the Gemara says here they are called 'Mechokek' because they teach Torah in public.

אבל לענין הפקעת ממון ליפטר 'דהפקר בית דין הפקר' עדיפי בני בבל דאיקר שבט, שרודין את העם במקל.

(d) Answer (Part 2): Whereas with regard to the power to extract money (regarding the Din of 'Hefker Beis-Din Hefker'), the Chachmei Bavel are superior. In fact, they are called 'Sheivet', because they rule over the people with a staff.

והיינו טעמא - משום דראש גולה מזכרים ונשיא שבא"י מנקבות כדאמר בירושלמי.

(e) Reason: And the reason for this is because the exilarchs descended from the dynasty of David ha'Melech via their fathers, whereas the Princes in Eretz Yisrael descended from the royal dynasty via their mothers.

7) TOSFOS DH 'RABAH BAR CHANAH'.

תוס' ד"ה 'רבה בר חנה'.

(SUMMARY: Tosfos corroborates the name, and explains why it cannot have been Rabah bar bar Chanah. Then he refutes the suggestion that the name of Rabah bar bar Chanah's father was bar Chanah).

גרסינן, דאי רבה בר בר חנה, א"כ היה בן בנו של חנה, והכא משמע דבן אחיו של ר' חייא היה, וחנה אחיו של ר' חייא היה כדלקמן; אבל רבה ב"ב חנה דבכולי הש"ס היה בימי ר' יוחנן ובן בנו של חנה, להכי קאמר 'בר בר'.

(a) Text: This is the correct text. Rabah bar bar Chanah is not correct, since that would make him the grandson of Chanah, whereas here it is implied that he was the nephew (brother's son) of R. Chiya, and Chanah was R. Chiya's brother, as we shall see later; whereas Rabah bar bar Chanah throughout Shas lived in the days of R. Yochanan, and was Chanah's grandson, which explains the term 'bar bar'. (It transpires that Chanah had a son and a grandson by the name of Rabah.

וי"מ דשם אביו בר חנה.

(b) Alternative Explanation: Some explain that the name of Rabah's father was bar Chanah (though it is not clear how that will reconcile the two Gemaros).

ולא יתכן, כדאמר בהמוכר את הספינה (ב"ב דף עד.) 'כל בר בר חנה סיכסא'.

(c) Refutation: But this is not correct, since the Gemara in 'ha'Mocher es ha'Sefinah' states that every bar bar Chanah is a fool (see Maharam).

8) TOSFOS DH 'NEKITNA R'SHUS ME'ABA MARI, VE'ABA MARI, ME'RAV'.

תוס' ד"ה 'נקיטנא רשות מאבא מרי ואבא מרי', מרב'.

(SUMMARY: After ruling that whoever has received permission to adjudicate may grant others permission to do so, Tosfos explains why this would not have applied to Rabah bar Chanah and of Rav, and then explains why this reason did not apply to Rabah bar Huna).

פי' ואבא מרי נטל רשות מרב - דמי שיש לו רשות יכול ליתן רשות, כענין שמצינו (לקמן דף יג:) לענין דיני קנסות - דמי שהוא סמוך יכול לסמוך ויהיב ליה רשותא למידן דיני קנסות כדאמרינן (שם) 'ברם זכור אותו האיש לטוב שאלמלא הוא בטלו דיני קנסות'.

(a) Clarification: meaning that Aba Mari (Rav Huna) received permission from Rav - because someone who has permission has the authority to give permission, just as we find later in connection with Semichah, where a Samuch can give Semichah and permission to judge Dinei Kenasos, as the Gemara says there 'However, may that man (R. Yehudah ben Bava) be remembered for the good, for, were it not for him, the laws of K'nas would have been forgotten ... .

ואע"פ שהוצרך רבי חייא ליטול רשות מרבי בשביל רבה בר חנה ורב.

(b) Implied Question: Why did R. Chiya (who had himself received permission from Rebbi) find it necessary to obtain permission on behalf of Rabah bar Chanah and of Rav?

שמא בעירו של רבי היה, ובעירו לא היה רשאי אדם ליתן רשות אלא רבי.

(c) Answer: Perhaps that was because in the town were Rebbi lived, nobody was allowed to grant permission other than Rebbi

אבל אין סברא לומר דרבה בר הונא היה בימי רבי.

(d) Final point: It is not logical however, to say that Rabah bar Huna lived in the time of Rebbi.

5b----------------------------------------5b

9) TOSFOS DH 'I GAMIR, LAMAH LEIH RESHUSA LEMISHKAL?'

תוס' ד"ה 'אי גמיר למה ליה רשותא למשקל'.

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not answer that Rav needed Reshus to be Patur from paying should he err in Dinei Isur ve'Heter).

הא דלא משני לענין ליפטר - דבפ' אחד דיני ממונות (לקמן דף לג.) מוכח שצריך רשות ליפטר באיסור והיתר?

(a) Implied Question: Bearing in mind the Gemara in Perek Echad Dinei Mamonos', which requires express consent in order to be Patur from paying should he err Dinei Isur ve'Heter, why does the Gemara not answer that he needs R'shus in order to be Patur from paying?

משום דאי ליפטר גרידא, לא היה צריך למשקל רשותא בתרתי בהוראות ודין דבחד מינייהו סגי, דהוי בכלל כל דבר שמתחייב לשלם.

(b) Answer: Because if that was the reason why, then he would not have required Reshus for both Hora'ah ('Yoreh Yoreh') and Din ('Yadin Yadin'); one of them would have sufficed, since that would cover anything that he would be Chayav to pay.

10) TOSFOS DH 'VE'INHU SAVUR "MEI BE'TZ'IM " '.

תוס' ד"ה 'ואינהו סבור "מי בצעים " '.

(SUMMARY: Tosfos explains how such an error could have occurred, seeing as 'Beitzim' and 'Betza'im' sound so different).

תימה היאך טעו בין ביצים לבצעים?

(a) Question: How can one confuse 'Beitzim' (eggs) with 'Be'tza'im' (a muddy pond)?

ואר"ת, דאינהו סבור ד'מי ביצים' דקאמר, היינו 'מי בצים'; דכתיב (איוב ח) "היגאה גמא בלי בצה" וטעו בין 'בצים' 'לביצים'.

(b) Answer: They actually thought that he said not 'Mei Beitzim' (with a 'Yud'), but 'Mei Bitzim' (without a 'Yud') - like we find in the Pasuk in Iyov "ha'Yig'eh Go'me b'li *Bitzim*").

11) TOSFOS DH 'PESULIN LE'MEI CHATAS'.

תוס' ד"ה 'פסולין למי חטאת'.

(SUMMARY: Tosfos explains why the water of Karmiyon and of Pigah are not eligible for Mei Chatas, even though they are considered rivers).

וא"ת, דבפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף עד:) משמע שהם נהרות, דדרשינן ' "ועל נהרות יכוננה", אלו ד' נהרות ירדך ירמוך קרמיון ופיגה'?

(a) Question: The Gemara in Perek ha'Mocher es ha'Sefinah implies that Karmiyon and of Pigah are rivers (so why is their water not eligible for Mei Chatas?

ואר"ת, דודאי נהרות הן, ולפי שאין המים צוללין ועפר וטיט מעורב בהן, פסולין למי חטאת, דהוי חציצה בין מים לכלים; וכתיב "מים חיים אל כלי" (במדבר יט(:.

(b) Answer: Of course they are rivers, answers Rabeinu Tam, and they are Pasul because the water is not clear, and are mixed with earth and mud, which would be a Chatzitzah between the water and the vessels, whereas the Torah writes in Chukas "Mayim Chayim el Keli" (indicating that there may no interruption between the water and the vessel).

12) TOSFOS DH 'ELA-IM-KEIN RACHOK MIMENU ... '

תוס' ד"ה 'אלא אם כן רחוק ממנו ... '.

(SUMMARY: Tosfos reconciles the Gemara in Eruvin, where Rav Chisda declined to issue rulings during Rav Huna's lifetime, with our Sugya, and brings a proof for this. They then discuss in detail the Gemara there where Rav Hamnuna desisted from issuing rulings in Charta de'Argiz during Rav Huna (the Gemara there says Rav Chisda)'s lifetime because he was his Talmid, even though it was outside three Parsah. They offer various answers, which they reject. Finally they explain that Rav Hamnuna did not obtain Reshus).

והא דאמר בפרק הדר (עירובין דף סב: ושם) דאפילו ביעתא בכותתא בעא מיניה מרב חסדא כולי שני דרב הונא, ולא אורי?

(a) Implied Question: But according to the Gemara in Perek Hadar, as long as Rav Huna was alive, Rav Chisda would ask Rav Huna even 'eggs cooked in milk' (which most people know is permitted), without issuing an independent ruling?

התם בפניו ממש איירי.

(b) Answer: The Gemara there is speaking when he was actually in Rav Huna's presence (see Maharam).

דהא קאמר התם 'רב חסדא אורי בכפרי בשני דרב הונא'.

(c) Proof: Since the Gemara itself informs us there that Rav Chisda issued rulings in Kafri during Rav Huna's lifetime.

ומיהו קשה מהא דקאמר התם (שם דף סג.) דרב המנונא לא אורי בחרתא דארגיז בשני דרב הונא לפי שתלמידו היה; והכא משמע דחוץ לשלש פרסאות יכול להורות?

(d) Question: The Gemara there explains that Rav Hamnuna desisted from issuing rulings in Charta de'Argiz during Rav Huna (the Gemara there says Rav Chisda)'s lifetime because he was his Talmid; whereas in our Gemara it is implied that beyond three Parsah it is permitted?

וליכא למימר דהכא איירי בתלמיד חבר, ולכך שרי חוץ לשלש פרסאות, כמו רב חסדא דהתם?

(e) Implied Answer #1: Perhaps our Sugya is confined to a Talmid Chaver, which is permitted outside three Parsah, like Rav Chisda there.

דהא כיון דממשה גמרינן, כדפירש בקונטרס, משמע דבתלמיד גמור איירי.

(f) Refutation: That cannot be, since we learn the concession from Moshe Rabeinu, as Rashi explains here, implying that even a Talmid is permitted, too.

ודוחק לומר דחרתא דארגיז תוך ג' פרסאות היה.

(g) Implied Answer #2 and Refutation #1: It is difficult to answer that Charta de'Argiz was within three Parsa'os, because it is a Dochek (pushed).

ועוד דאמרינן התם (שם) 'בפניו אסור וחייב מיתה, ושלא בפניו אסור ואין חייב מיתה' - ומשמע התם מתוך הסוגיא דתוך שלש פרסאות חשוב בפניו, וחוץ של ג' שלא בפניו.

(h) Refutation #2: Furthermore, we say there that in one's Rebbe's presence it is forbidden and carries with it the death-penalty, whereas not in his presence, it is forbidden but there is no death penalty - and it is implied there that within three Parsah is considered in his Rebbe's presence; whilst beyond that is not.

ונראה, דהתם מיירי בלא נטל רשות מרבו.

(i) Answer: It therefore appears that the Gemara there (concerning Rav Hamnuna) is speaking where he did not obtain Reshus.

13) TOSFOS DH ' "REBBI CHAZYEIH" GARSINAN'.

תוס' ד"ה 'רבי חזייה' גרסינן'.

(SUMMARY: Tosfos proves from the Yerushalmi that it was Rebbi who saw the episodes and not R. Chiya, as Rashi explains. They also change the text of one of the episodes based on that Yerushalmi).

ולא 'רבי חייא' כדפי' בקונטרס.

(a) Clarification: This is the correct text and not R. Chiya, as Rashi explains.

שאלו מעשים מביא בירושלמי על רבי, שראה אותם בעכו; ודייק מיניה דעכו יש בה מארץ ישראל, מדבעי למיכל בה טהרות; ויש בה מחוצה לארץ, מדכעס על אותו כהן שהיה עומד בצד דבחוצה לארץ. וגרס התם 'דרבי חזייה לההוא גברא דהוה קאי בארץ העמים'. ולעיל נמי גרס 'ואינהו סבור מי שלק ביצים קאמר'.

(b) Proof: Because the Yerushalmi cites these episodes in connection with Rebbi, who witnessed them in Acco; and the Gemara there goes on to extrapolate from there that Acco is part of Eretz Yisrael, since he wanted to eat there Taharos; whilst on the other hand, it is also partially in Chutz la'Aretz, since he was angry with a Kohen who was standing in the section that was outside Eretz Yisrael. And the text there reads 'Rebbi saw a certain man standing in the Land of the Nations'. Earlier too, the text reads 'And they thought that he meant the water in which eggs had been boiled (see Tosfos ha'Rosh).

14) TOSFOS DH 'SHENAYIM SHE'DANU ... '.

תוס' ד"ה 'שנים שדנו ... '.

(SUMMARY: Tosfos cites two proofs to prove that according to Shmuel, even if one judge who adjudicates, his rulings are valid).

הא דנקט 'שנים' משום דאפילו שנים הוו ב"ד חצוף; אבל ה"ה דחד נמי דיניה דין.

(a) Clarification: The reason that Shmuel mentions 'two' is because even two is called a 'Beis-Din Chatzuf'` but in fact, even the rulings of one judge is accepted ...

מדפריך בסמוך (דף ו.) לר' אבהו מ'דן את הדין', ולשמואל לא פריך.

(b) Proof #1: Since the Gemara will shortly query R. Avahu (who requires three judges) from 'Dan es ha'Din', but not Shmuel.

ועוד יש לדקדק, מדתניא לקמן (שם) 'וחכמים אומרים פשרה ביחיד' - ובעי לפרושי טעמא דרבנן משום ד'מקשי פשרה לדין'.

(c) Proof #2: And furthermore from the Beraisa later, which cites the Chachamim who say 'Pesharah be'Yachid', and the Gemara suggests that this is because we compare P'sharah to Din.

15) TOSFOS DH 'YAFEH KO'ACH PESHARAH ... '.

תוס' ד"ה 'יפה כח פשרה ... '.

(SUMMARY: Tosfos works out the case where one may retract from Din but not from P'sharah).

תימה, במאי יפה כח? דין נמי דומיא דפשרה שהיא מדעתם - שנים שדנו, אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן, כיון דקיבלו עלייהו?

(a) Question: In what way is P'sharah stronger than Din? Din too, when, like P'sharah, it is performed with the litigants' consent, once the two judges have adjudicated, they (the litigants) cannot retract.

ונראה, דמיירי כגון דאתו לבי תרי ואמרי להו 'דונו אותנו כמו שרגילים לעשות הדין,

(b) Answer: The Gemara is speaking where the litigants approached two people and asked them to judge them in the usual fashion (in which case, they are allowed to retract [See also Tosfos ha'Rosh]).

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF