1) TOSFOS DH 'VE'CHI TEIMA P'LIGI RABBANAN ALEIH?'

תוס' ד"ה 'וכי תימא פליגי רבנן עליה ... ?'

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi, who explained above on Daf 3, that those who Darshen "be'Tzedek tishpot Amisecha" to permit one Dayan, do not hold of 'Eiruv Parshiyos', from this Gemara and from R. Avahu's statement 'le'Divrei ha'Kol'. They therefore reiterate their own two interpretations of the corollary between "be'Tzedek Tishpot ... " and Eiruv Parshiyos).

למאי דפי' בקונטרס לעיל (דף ג.) דמאן דדריש "בצדק תשפוט" לאכשורי חד, לית ליה 'עירוב פרשיות', תימה - מאי קאמר 'וכ"ת ... '? הא ודאי פליג עליה מאן דלית ליה עירוב פרשיות?

(a) Question #1: According to Rashi, who explained earlier that those who hold that "be'Tzedek Tishpot Amisecha" comes to permit one Dayan cannot hold of Eiruv Parshiyos, why does the Gemara say 've'chi Teima ... ', seeing as this is definitely the case?

, ומאי קאמר נמי ר' אבהו 'שנים שדנו לד"ה אין דיניהן דין' - אין זה ד"ה, דהא איכא דלית ליה עירוב פרשיות, דסבירא ליה 'דיניהם דין'?

(b) Question #2: Furthermore, how can R. Avuhu then say that if two judges adjudicated, their ruling is invalidated according to all opinions? That is not correct, since those that do not hold 'Eiruv Parshiyos, hold 'Dineihem Din'?

על כן נראה כדפרי' לעיל (שם) דההיא דרשה ד"בצדק תשפוט ... " הוי אפילו למאן דאית ליה 'עירוב פרשיות'; והשתא שמואל ורבי אבהו פליגי אליבא דמאן דאית ליה עירוב פרשיות, ו'ד"ה' דקאמר רבי אבהו ה"ק - לד"ה דאית להו עירוב פרשיות 'שנים שדנו אין דיניהם דין'.

(c) Alternative Explanation #1: It therefore appears like Tosfos explained earlier, that the D'rashah of "be'Tzedek Tishpot ... " goes even like those who hold 'Eiruv Parshiyos'. In that case, Shmuel and R. Avahu are arguing over the opinion that holds 'Eiruv Parshiyos', and when R. Avahu says 'le'Divrei ha'Kol Ein Dineihem Din', he is referring to those who hold 'Eiruv Parshiyos'.

אי נמי, כדפרישית לעיל (דף ב:) דאפי' למאן דלית ליה עירוב פרשיות קסבר ר' אבהו 'שנים שדנו אין דיניהם דין' מ"משפט אחד"; וברייתא דלעיל ד'אם היה מומחה לרבים דן אפילו יחידי' סברה נמי שפיר 'דאין דיניהן דין', כדפרישית לעיל (דף ה).

(d) Alternative Explanation #2: Alternatively, as Tosfos explained earlier, based on the Pasuk Mishpat Echad", R. Avahu holds ' ... Ein Dineihem Din' even according to those who do not hold of Eiruv Parshiyos. And the Beraisa cited above that permits an expert judge to judge on his own may well hold ' ... Ein Dineihem Din'.

2) TOSFOS DH 'BITZ'A BI'SHELOSHAH'.

תוס' ד"ה 'ביצוע בג'.

אע"ג דמקשי' פשרה לדין, לאו לכל דבר מקשינן - דבדין אזלינן בתר רובא - אם שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב או איפכא; ובפשרה לא אזלינן בתר רובא עד שיסכימו שלשתן לדעת אחד, כדאמר בפ' בתרא דמסכת ע"ז (עב.) 'כדשיימי בי תלתא אפי' תרי מגו תלתא; כדאמרי בי תלתא עד דאמרי בי תלתא.

(a) Clarification: Even though we compare Pesharah to Din, this Hekesh is not total - because although regarding Din, a majority will suffice, so that if two say 'Zakai' and one says 'Chayav' or vice-versa, we follow the majority, when it comes to Pesharah, we only accept Beis-Din's ruling if al three Dayanim agree, as we learned in the last Perek of Avodah-Zarah 'When a Beis-Din of three make an assessment, then even if only two out of three agree, this will suffice; but if the Beis-Din issue a ruling, then it requires all three to reach the same conclusion' (Tosfos interpretation of that Gemara is unclear - see Rashi there).

3) TOSFOS DH 'DEKULI ALMA MAKSHINAN PESHARAH LE'DIN'.

תוס' ד"ה 'דכולי עלמא מקשינן פשרה לדין'.

פי' דכ"ע - ר' מאיר וחכמים, אבל רשב"ג דלעיל ודאי לא מקיש.

(a) Clarification: Everybody refers o R. Meir an the Chachamim, but does not include R. Shimon ben Gamliel, who definitely disagrees.

4) TOSFOS DH 'MAKSHINAN PESHARAH LE'DIN?'

תוס' ד"ה 'מקשינן פשרה לדין '?

(SUMMARY: Tosfos rejects Rashi's source for the comparison as the Pasuk in Shmuel "Vayehi David Oseh Mishpat u'Tzedakah", as well as their own suggestion as the Pasuk in Zecharyah "Emes u'Mishpat *Shalom*", on the grounds that either way, Pesharah would then be a Mitzvah, whereas it is clear from a Beraisa that according to the Tana who learns Pesharah from a Hekesh, it is Reshus)?

פירש בקונטרס מדכתיב (שמואל ב ח) "ויהי דוד עושה משפט וצדקה ... ".

(a) Explanation: Rashi cites the source as the Pasuk in Shmuel "And David did justice and charity" (i.e. Pesharah).

ותימה, דהא תניא לקמן 'כשם שהדין בג' כך הפשרה בג'' - משמע דמקיש פשרה לדין; ומוכח לקמן דההוא תנא אית ליה דרשות לבצוע; ורבי יהושע בן קרחה סבר 'מצוה' - אלמא לא דריש ת"ק "משפט וצדקה" לענן ביצוע, דאי מקרי 'צדקה', אם כן הוה מצוה?

(b) Refutation: The Gemara will cite a Beraisa later 'Just as Din requires three, so too does Pesharah require three', implying that we compare Pesharah to Din. It is evident from the Gemara later however, that that Tana considers Bitzu'a (Pesharah) vlountary; whereas according to R. Yehoshua ben Korchah, it is a Mitzvah. So we see, that the Tana Kama (who compares Pesharah to Din) does not Darshen "Mishpat u'Tzedakah" with regard to Pesharah - because if Pesharah was synonymous with 'Tzedakah', then it would be a Mitzvah?

ומההוא קרא נמי דכתיב (זכריה ח) "אמת ומשפט שלום" ליכא למידרש ביצוע - דאיתקש שלום למשפט.

(c) Alternative Explanation: Neither can we learn it from the Pasuk in Zecharyah "Emes u'Mishpat *Shalom*", since the Navi is comparing Mishpat to Shalom (Pesharah) ...

דאם כן, הוי מצוה לבצוע - ד'שלום' נמי מצוה הוא.

(d) Refutation: Because there too, Pesharah would then be a Mitzvah, seeing as Shalom too, is a Mitzvah!

5) TOSFOS DH 'LO! DE'KULI ALMA ... '.

תוס' ד"ה 'לא, דכ"ע ... '.

תימה דלא קאמר 'לשמואל ודאי תנאי היא; לרבי אבהו מי לימא תנאי היא' דכי האי גוונא אורחא דהש"ס בכל דוכתא.

(a) Question: Why does the Gemara does not say 'According to Shmuel it is definitely a Machlokes Tana'im! Is it also a Machlokes Tana'im according to R. Avahu?', as the Gemara customarily does?

6) TOSFOS DH 'TISGI BI'T'REI VE'LIKNI MINEIH'.

תוס' ד"ה 'תיסגי בתרי, וליקני מיניה'.

(SUMMARY: Tosfos explain what leads us to say that R. Meir invalidates two Dayanim, even if they both decide on Pesharah - despite the Yerushalmi).

אע"ג דמפרש בירושלמי טעמא דר' מאיר משום דפשרה נמי צריכה הכרע דעת ... .

(a) Implied Question: If, as the Yerushalmi explains, R. Meir requires three in order to ensure a majority ruling, then one would assume that if there were two Dayanim, who both agreed on Pesharah, their ruling would also be valid?

מ"מ מתוך דברי ר"מ משמע דתרי נמי שעשו פשרה כמו שהיו רגילין שלשה לעשות לא עשו ולא כלום; ובעלי דינין יכולין לחזור בהן.

(b) Answer: Nevertheless, the wording of R. Meir's ruling implies that even if two Dayanim issue a ruling of Pesharah in the same way as three, their ruling is invalid, and the litigants are permitted to retract.

7) TOSFOS DH 'VE'HILCH'SA - PESHARAH TZERICHA KINYAN'.

תוס' ד"ה 'והלכתא - פשרה צריכה קנין'.

(SUMMARY: Tosfos explains why, seeing as P'sharah requires a Kinyan, it cannot be performed by two judges).

והא דלא סגי בתרי?

(a) Implied Question: Why can two Dayanim then not issue rulings of Pesharah?

משום דהוי כמו קנין בטעות, דלא בקיאי בפשרה שפיר.

(b) Answer: Because it then resembles an erroneous Kinyan, seeing as they are not experts in Pesharah (see Tosfos ha'Rosh).

8) TOSFOS DH 'TZERICHAH KINYAN' #1.

תוס' ד"ה 'צריכה קנין'.

(SUMMARY: On two scores, Tosfos refutes the suggestion that a general Mechilah requires a Kinyan too; they are not even certain that the Mechilah of Pesharah [as opposed to the litigant who has to pay] requires a Kinyan, though they do cite the Halachos Gedolos who rules that it does, and they explain the difference between Mechilah of Pesharah and Mechilah in general. They then bring three proofs from Bava Metzi'a, Kidushin and Kesuvos that general Mechilah does not in fact, require a Kinyan, before rejecting proofs from Sugyos to that effect in Bava Metzi'a and in Bava Basra. Based on our Sugya, the Rivam retracts from his original stance that a Kinyan requires two witnesses. Tosfos however, refutes first the Rivam's proof , and then Rabeinu Tam's proof from a Sugya in Bava Metzi'a that it does not).

אם נפרש דקנין של פשרה עושין קודם הפשרה, וקונין זה מזה לעשות כמו שיאמרו הדיינין הן לשלם הן למחול, אין לדקדק מכאן דבעלמא מחילה צריכה קנין.

(a) Implied Inference: Assuming that the Kinyan of Pesharah is performed before the actual Pesharah, and they make a Kinyan to mutually accept whatever the judges decide, whether to pay or to forego, perhaps one can extrapolate from there that 'Mechilah' in general requires a Kinyan.

דמה שצריך הכא קנין על המחילה, משום דאי לאו הוי קנין, הוי כמו מחילה בטעות - שלא היה יודע שיאמרו למחול כל כך; ואף על גב דהשתא דאיכא קנין הוי כמו קנין בטעות, מיהו אלימא מילתא טפי בקנין מבלא קנין.

(b) Refutation #1: There is no proof from here, because the reason that a Kinyan is required here is only because otherwise, it appears that the Mechilah was made erroneously - since the litigant did not dream that the Beis-Din would demand such a substantial Mechilah. Granted, the Kinyan now appears to be an erroneous Kinyan, nevertheless, the fact that a Kinyan took place reinforces the issue.

ואפילו אם נפרש שהקנין הוא לאחר הפשרה, אכתי אין ראיה מכאן, דמצי למימר דהקנין על אותו שיש לו לאחר לפרוע, אבל להאי דמחיל אין צריך קנין.

(c) Refutation #2: And even if we assume that the Kinyan Pesharah is performed after the Pesharah, there is still no proof from here that Mechilah requires a Kinyan, since it may well be that the Kinyan here is mainly on the part of the litigant who will be obligated to pay, but not on the part of the one who will be Mochel.

ומיהו בהלכות גדולות פירש בהלכות דינין דצריך קנין אף על המחילה, אף על פי שעושין הקנין אחר הפשרה.

(d) Ruling: The Halachos Gedolos however, rules that even the Mechilah of Pesharah requires a Kinyan too, even if it takes place after the Pesharah.

ומכל מקום, אין ללמוד מכאן על שאר מחילה שתהא צריכה קנין.

(e) Upholding Refutation: In any event, we cannot learn from here that Mechilah in general requires a Kinyan.

דמחילה שעל ידי פשרה אף על פי שיודע מה מוחל, דומה למחילה בטעות, לפי שמוחל על פי עצתם של דיינין שהשיאו אותו למחול, לפיכך צריך לאלם הדבר ע"י קנין.

(f) Reason: This is because even though Mechilah of Pesharah knows what he is being Mochel, it is akin to Mechilah made in error (as we explained earlier), since the litigant is only Mochel because Beis-Din ask him to, which is why he needs to reinforce it by means of a Kinyan.

ונראה להביא ראיה דמחילה אינה צריכה קנין - מהא דאמר בפרק המקבל (ב"מ דף קיב. ושם) גבי שכיר 'המחהו אצל חנווני ואצל שולחני, אינו עובר עליו'; ופליגי התם - רב ששת אמר 'אינו חוזר עליו', רבה אמר 'חוזר' - דמשמע דבלא קנין איירי, דאי בקנין, מאי טעמא דמאן דאמר חוזר?

(g) Contrary proof #1: One can however, bring a proof that Mechilah in general does not require a Kinyan, from the Gemara in Perek ha'Mekabel. The Gemara there rules that if the hirer arranges for a store-keeper or a banker to pay his laborer, he is not subject to the Mitzvah of "be'Yomo Titen Secharo"; and Rav Sheishes and Rabah argue there whether the laborer may still claim from the hirer (Rabah) or not (Rav Sheishes). This indicates that Mechilah does require a Kinyan, because if it did, how could Rabah still permit the laborer to claim from the hirer? Consequently

אבל בלא קנין פליגי בהכי - דמר סבר כשהמחהו לא לגמרי פטור לבעל הבית שלא יחזור עליו, ומר סבר לגמרי פטרו; אלמא מחילה לא צריכה קנין.

1. Clarification: Clearly then, they argue there where no Kinyan was made; one holds that when the hirer arranged for the store-keeper ... to pay, he did not exempt himself completely from the obligation, whislt the other holds that he did. In any event, we see that Mechilah does not require a Kinyan.

ועוד ראיה - דפריך בפ"ק דקדושין (דף טז.) גבי 'עבד עברי קונה עצמו בשטר, 'למה לי שטרא, לימא ליה באפי תרי 'זיל!' ובלא קנין איירי, דאי בקנין מאי משני 'עבד עברי גופו קנוי?' אכתי תקשה לן 'שטרא למ"ל? יפקירנו!,' - לשמואל, דאמר 'המפקיר עבדו יצא לחירות, ואין צריך גט שחרור?' אלא על כרחך לא פריך אלא מלשון הכתוב בשטר - כלומר למה לי שטר, אותו לשון עצמו שכותב בשטר 'הרי את לעצמך' יאמר לו בעל פה?

(h) Contrary proof #2: Another proof lies in the Gemara in the first Perek of Kidushin, regarding an Eved Ivri acquiring himself with a Sh'tar. The Gemara asks there why he requires a Sh'tar? Why can he not simply say in the presence of two witnesses 'Go!' Now if this speaks with a Kinyan, how will we explain the Gemara's answer 'Eved Ivri Gufo Kanuy!'? The Kashya remains why does one need a Sh'tar? Why can he not simply declare him Hefker (according to Shmuel who rules that if someone declares his Eved Ivri Hefker, he goes free, and does not require a Get Shichrur)? Clearly then, the Gemara's Kashya is why the Sh'tar is necessary. Let the owner declare orally whatever he would write in the Sh'tar?

ועוד ראיה - מהא דתנן בסוף 'הנושא' (כתובות דף קד.) - 'שאם שהתה כ"ה שנים ולא תבעה כתובתה, מסתמא מחלה'. ובלא קנין איירי, כדמוכח מעובדא דחמתיה דרבי חייא.

(i) Contrary proof #3: And one can bring a third proof from the Mishnah in 'ha'Nosei', which rules that a woman who did not claim her Kesuvah for twenty-five years has probably been Mochel it. And it is clear from the case there concerning the mother-in-law of R. Chiya, that the Tana is speaking without a Kinyan (see Maharsha).

ומ'טענו חטין והודה לו בשעורים דפטור אף משעורים' דמודה הוי בהו?

(j) Implied Proof #1: Perhaps we bring another proof that Mechilah does not require a Kinyan from the Gemara in Bava Metzi'a 'Ta'amo Chiyin, ve'Hodeh lo bi'Se'orin, Patur (even from the barley to which he admitted), seemingly because the claimant was Mochel the barley (even though no Kinyan took place).

אין ראיה, דהתם על כרחך לאו משום דאמרינן מדלא תבע להו סתמא אחלינהו הוי פטור; אלא היינו טעמא מדלא תבע שעורים מודה הוא דלא מיחייב ליה שעורים.

(k) Refutation: There is no proof from there however, since the reason there is not because of Mechilah, but because the fact that the claimant omitted barley from his claim indicates that he is not owed barley.

מדפריך עלה בסוף המניח (ב"ק דף לה: ושם) מהא דתנן 'היו הניזקין שנים ... הניזק אומר "גדול הזיק את הגדול", ומזיק אומר "לא כי אלא קטן הזיק את הגדול וגדול הזיק את הקטן", ומסיק דאפילו כדאמר מזיק לית ליה - והתם אי אפשר להיות הטעם כלל משום מחילה, שהרי הוא עומד וצווח!

(l) Proof: This we can deduce from the Gemara at the end of 'ha'Meni'ach', which asks from the Mishnah there where, in a case involving two Tam animals that damaged two animals, where the Nizak claims that the large animal damaged the large one ... , whilst the Mazik counters that it was the small one that damaged the large one ... , and which concludes that the Nizak does not even receive what the Mazik concedes. And there, the reason cannot possibly be based on Mechilah, seeing as the Nizak is shouting 'Gevalt!' (insisting on his rights).

ומבכור שנטל חלק כפשוט, דאמר 'ויתר' (ב"ב דף קכו.).

(m) Implied Proof #2: And perhaps we can also bring a proof from the Gemara in Bava Basra, which rules that a Bechor who accepts a portion like a Pashut, is Mochel the extra portion of a Bechor (even though no Kinyan took place).

אין לדקדק נמי כלל.

(n) Refutation: There is no proof from there either (see Maharam).

מכאן חזר רבינו יצחק בר' מרדכי שהיה רגיל לפרש דדוקא נקט בחזקת הבתים (ב"ב דף מ. ושם) 'קנין בפני שנים', אבל אי ליכא ב' אין הקנין קנין - דהא מסקינן הכא דפשרה צריכה קנין, ואפילו הכי קאמרי רבנן פשרה ביחיד.

(o) Retraction: It is due to this Gemara that the Rivam retracted from his previous stance that when the Gemara in Chezkas ha'Batim that a Kinyan should be performed in front of two people, it meant it literally, so that if two people did not witness the Kinyan, it would be people. But we conclude in our Sugya that Pesharah requires a Kinyan, despite the fact that, according to the Rabbanan, Pesharah requires only one judge.

והא דנקט התם בפני ב'

(p) Implied Question: Then why does the Gemara there mention says 'in front of two'?

משום דאין צריך לומר 'כתובו'.

(q) Answer: Because then they are to document it even without being specifically asked to.

ואין ראיה מכאן כלל - דיכול להקנות בפני שנים לקיים הפשרה שעשה ביחיד.

(r) Refutation: There is no proof from here however, since it is possible that one needs to make the Kinyan in front of two people to substantiate the Pesharah that was done in front of one.

ור"ת היה מדקדק מדאמרינן בפרק הזהב (ב"מ דף מו. ושם) 'היה עומד בגורן ואין בידו מעות ... ואי אמרת מטבע ניקנה בחליפין, ניקני ליה מעות אגב סודר' ופשוט מיניה דאין ניקנית בחליפין דדוחק היה לו לאוקמי בגברא ערטילאי. והשתא אמאי לא משני כגון דליכא תרי, ואין קנין מועיל אלא בפני שנים? אלא ש"מ דודאי מהני!

(s) Alternative Proof: Rabeinu Tam supported the ruling that a Kinyan does not require two people, from the Gemara in Perek ha'Zahav, which, discussing the case of a person who is standing in a granary and has no money on him, proves from the fact that the Gemara does contend with the possibility of acquiring the money with Chalipin, that a coin cannot be acquired with Chalipin (since it is a Dochek [pushed] to establish the case by a man who is naked). Now if a Kinyan required two people, why did the Gemara not reject the proof, by establishing it where there were not two people present when the Kinyan was made?

ויש דוחין משם דסתם גורן מצויין בה בני אדם.

(t) Refutation: There are some who reject Rabeinu Tam's proof, on the grounds that a granary is a place where there are usually people available.

6b----------------------------------------6b

9) TOSFOS DH 'NIGMAR HA'DIN, I ATAH RASHAI LIVTZO'A'.

תוס' ד"ה 'נגמר הדין, אי אתה רשאי לבצוע'.

(SUMMARY: After establishing that the Gemara is speaking where Beis-Din have already come to a decision and issued there ruling 'Chayav Atah Liten lo', Tosfos explains how it is possible to switch to Pesharah at that late stage, and differentiate between a monetary claim and a Shevu'ah).

כגון שכבר דקדקו בדין היטב, וכמו גמרו את הדין, דלא מיחסר אלא 'איש פלוני אתה חייב' - דכיון דנתברר כל כך אין להטעותו לעשות פשרה; שאילמלא היה יודע שנתברר דינו לזכות, לא היה מתרצה לפשרה בשום ענין.

(a) Clarification #1: The Gemara is speaking where Beis-Din arrived at their conclusion after a thorough investigation of the facts.

ופירש בקונטרס, שכבר אמרו 'איש פלוני אתה זכאי, ואיש פלוני אתה חייב ולשון הש"ס מוכח כן בודאי.

(b) Clarification #2: According to Rashi, the Gemara is speaking where Beis-Din have arrived at their conclusion and declared 'Ish P'loni Atah Chayav, ve'Ish P'loni Atah Patur', and this is certainly what the Gemara means.

אבל קשה, מאי ביצוע שייך השתא אחר שנפסק הדין לגמרי?

(c) Question: The difficulty with this is however, how, after the final ruling has been issued, it is possible to switch to Pesharah.

ובדוחק י"ל, שמא יטעו אותו לומר לו 'יראים אנו שמא טעינו בדין'.

(d) Answer: It is possible to explain with a Dochek that the Beis-Din trick him by claiming that they are afraid of having erred and they will have to begin the deliberations all over again.

ומיהו כשמחייבין שבועה זה או זה, שרי למימר להו לעשות הביצוע כדי ליפטר מעונש שבועה.

(e) Qualification: However, there where one of the litigants is Chayav to swear, Beis-Din have the authority to suggest a Pesharah, to avoid the punishment for making a false oath.

10) TOSFOS DH 'AVAL AHARON'.

תוס' ד"ה 'אבל אהרן'.

פי' כיון שלא היה דיין ולא היה הדין בא לפניו אלא לפני משה, ודאי לדידיה שרי.

(a) Clarification:

11) TOSFOS DH 'TACHNAH VE'AF'AH'.

תוס' ד"ה 'טחנה ואפאה'.

להכי נקט 'ואפאה' לפי שיש דברים שאין מתחייבין בחלה עד לאחר אפייה - ומייתי לה פרק כל שעה (פסחים דף לז.) 'הסופנגין והדובשנין והאיסקריטין, עשאן באילפס חייבין, בחמה פטורין'.

(a) Clarification: The reason that the Tana mentions 'baking' is because there are certain types of pastries that only become subject to Chalah after baking. These are listed in Perek Kol Sha'ah which states 'Sponge cakes, honey cakes and "Iskeritin" (a pastry made of soft dough) that one baked in a pan are subject to Chalah; if they are baked in the sun, they are not'.

12) TOSFOS DH 'ELA KENEGED YEHUDAH'.

תוס' ד"ה 'אלא כנגד יהודה'.

והא דכתיב (בראשית מט) "מטרף בני עלית", על מעשה דתמר שיבחו הכתוב כדמתרגמינן 'את אודיתא ולא בהיתתא'.

(a) Clarification: And when the Torah writes in Vayechi " ... from the prey, my son, you elevated yourself!", it is with reference to the incident with Tamar that the Torah is praising him.

13) TOSFOS DH 'VENIMTZA CHAZAK RODFO'.

תוס' ד"ה 'ונמצא חזק רודפו'.

(SUMMARY: Tosfos explain that it is the judge whose blood the tough litigant is after, and go on to explain the significance of the fact that the other litigant is soft).

פירוש - לדיין, כדמוכח בתר הכי.

(a) Clarification: It is the judge whom the strong man will be pursuing, as is evident later.

הא דנקט 'אחד רך', שאם היו שניהם חזקים השני היה מסייעו.

(b) Observation: And the reason that the Gemara mentions that one of the litigants is soft, because if they are both tough, then the second litigant will support him (the judge) against the one who is after his blood.

14) TOSFOS DH 'LO TACHNIS ES DEVARECHA'.

תוס' ד"ה 'לא תכניס את דבריך'.

גבי רש ועשיר לא שייך לשון "יראה", שאינו ירא מפניהם, אלא כלומר 'אל תכניס את דבריך כדי לחלוק לו כבוד'.

(a) Clarification: With regard to a rich and poor man, one cannot interpret "Lo Saguru" as 'Do not be afraid', since the term 'afraid' is inappropriate; rather 'Do not hold back your words', in order to honor him.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF