גמ' סד: - סו.
| דם בתולים | ב"ש | ב"ה |
| לא הגיע זמנה אפי' ראתה |
ד' לילות | עד שתחיה המכה (לשמואל כל זמן שרואה מתשמיש, לרב כל זמן שנוחרת (רואה עומדת ולא יושבת, ע"ג קרקע ולא אכרים)) |
| הגיע זמנה ולא ראתה | לילה ראשון | ד' לילות (לרב יום ולילה, ללוי ד' עונות) ואם בעל בקטנות (אפי' הרבה) - ג' לילות |
| הגיע זמנה וראתה | בעילת מצוה | כל לילה ראשון וחצי יום (י"ב שעות בתקופת תמוז וטבת; משום עיכוב בכתובה) |
| בגרה ולא ראתה | רב - לילה ראשון, ואם בעל בנערות - בעילת מצוה | |
| בגרה וראתה | רב - בעילת מצוה | |
| רבותינו (להל') - בכולם רק בעילת מצוה | ||
ביאה ראשונה בלי דם ושנייה בדם - לר' חנינא טמאה,
לר' אסי טהורה [אתרמי ביאה בלא דם (הטיה)]
לר' אסי טהורה [אתרמי ביאה בלא דם (הטיה)]
רב - משנתקו שיניו (זקנה) נתמעטו מזונותיו
לטהר עקלים של שיפא וגמי - לת"ק מיישנן י"ב חודש, לרשב"ג מגת לגת
מיד - ר' יוסי - הגעלה או חולטן במי זיתים,
רשב"ג בשמו - עונה (י"ב שעות) תחת קילוח מים או במעיין
רשב"ג בשמו - עונה (י"ב שעות) תחת קילוח מים או במעיין
אם שופעת דם יותר מן השיעור, טהורה כשבודקת ולא נשתנו מראיתו
לרש"י - בלי שופעת - תוך השיעור טהור אפי' נשתנו, אחרי השיעור טמא אפי' לא נשתנו
לר"מ - עד שיעור דב"ש טהור מ"מ, עד שיעור דב"ה בודקת אם נשתנו
לר"מ - עד שיעור דב"ש טהור מ"מ, עד שיעור דב"ה בודקת אם נשתנו
רואה מחמת תשמיש - אחרי ג' בעלים ג"פ [לא כל אצבעות/כוחות (לרש"י - דביאות) שוות] בודקת בשפופרת - אולי מצדדים,
ותולין במכה במראה דומה, בוסתה, בחררת דם שנפל מביעתותא
ותולין במכה במראה דומה, בוסתה, בחררת דם שנפל מביעתותא
רש"י סו.
לרש"י - אסורה לראשון אפי' בבדיקת שפופרת [עדיף שתתגרש ותתקן משגגת כרת]
גמ' סו. - סז:
תקנת רבי - ראתה יום א' - תשב ו' והוא, ב' ימים - ו' והן [לרש"י - שמא ראשון סוף זוב], ג' ימים - ז' נקיים
ר' זירא - אפי' טפה - ז' נקיים
תבעוה לינשא - ז' נקיים אפי' קטנה [חשש דם מחמת חימוד]
לא תחוף בצונן [רש"י - מקשין שערות ואין לכלוכן עובר]
מדיחה בית הסתרים [ראוי לביאת מים]
ב' לשונות אי צריך סמוך לחפיפה טבילה
לא תעמוד ע"ג כלי [מפחדת ולא טבלה טוב]
לא תטבול בנמל [לרש"י - טיט]
נתנה תבשיל לבנה או מפשלת בנה לפני טבילה פוסלת [אולי היה טיט ונפל]
גלד על מכה עד ג' ימים לא חייץ [רש"י - רך ומחובר - כגוף הבשר]
חציצות: לפלוף יבש (מתחיל לירק) שבעין, כחול על גבי העין (אא"כ עיניה
פורחות [רש"י - אינו עב; לח]), פתחה/עצמה עיניה ביותר
פורחות [רש"י - אינו עב; לח]), פתחה/עצמה עיניה ביותר
ר"ל - תטבול כדרך גדילתה - כאורגת (לרש"י - בבית השחי)
וכמניקה (לרש"י - בבית הערוה)
וכמניקה (לרש"י - בבית הערוה)
נימא א' קשורה, רובו (לרש"י - שערו קשור אחת אחת) או מקפיד חוצצין
רש"י סז.
לרש"י - מקוואות בניסן - נוטפין פסולין דרך זחילה, מפצי בתשרי - מחצלות לטיט
גמ' סז: - סח.
טבילת נדה בלילה אחר ז' [רש"י - תהיה בנדה - כל ז']
יום ח' - להו"א דרב אף ביום, ר' יוחנן - בלילה [סרך בתה] אא"כ יש סכנה או פחד
ר"ש - אחר תטהר - מדאו' זבה טובלת אחר מקצת יום ז', אבל משום ספק החכמים אסרו
(רש"י כט: - מלשמש, רש"י סז: - מלטבול)
(רש"י כט: - מלשמש, רש"י סז: - מלטבול)
רב הונא - חופפת א' בשבת וטובלת אפי' ה' בשבת שכן מצינו בר"ה יום א' שחופפת ע"ש
רב חסדא - "שכן" לא אמרינן [אין דנין אפשר מא"א]
רב יימר - "שכן" אמרינן חוץ מר"ה יום א' - תחוף בליל טבילתה מוצאי ר"ה
מרימר - כחומרי רב חסדא ורב יימר
ר' יוחנן - אינה חופפת ע"ש אפי' לטבילת מוצ"ש
למר זוטרא לא תחוף בליל טבילה [רש"י - ממהרת], ורב חיננא מסורא חולק
רש"י סח.
להל' לרש"י לכתחלה תחוף ביום [מהומה], בדיעבד או מוצ"ש תחוף בלילה
כשמוצ"ש הוי יו"ט - תחוף מע"ש (מרימר)
כשמוצ"ש הוי יו"ט - תחוף מע"ש (מרימר)
גמ' סח. - סט:
נדה בחזקת טהרה -
ת"ק - אי בדקה יום ז' שחרית
ר"י - מן המנחה ולמעלה ביום ז' (רש"י - בין השמשות)
רבנן - אפי' בשֵני
רבי - אפי' בראשון (אע"פ שהוחזק מעין פתוח)
טמאה בשחרית יום ז' וטמאה אחר כמה ימים - לרב ודאי זבה, ללוי ספק זבה
בדקה א' וז' של נקיים - ר"א (להל') - בחזקת טהרה [אחר אחר תטהר], לרב אפי' א' או ז' עם
הפסק טהרה, ור' חנינא חולק
הפסק טהרה, ור' חנינא חולק
ר' יהושע - יש לה רק ב' ימים [ספק חזאי לא מיחליף בודאי],
א' וח' - רק ח'
א' וח' - רק ח'
ר"ע - יש לה רק יום ז'
ר"ע - בעינן ספורים לפנינו, רב - ורבנן חולקים
גמ' סט: - עא.
נדה וכו' ומצורע מטמאין אבן מסמא במיתתן עד שימוק הבשר למשנתנו, עד שיבקע כריסו לר"א [שמא יתעלפה - עדיין חי]
לב"ש - כל נשים [שלא לבייש נדות חיות] וכן אנשים סמוך למיתתן
אבל לא נכרי שמת [טומאתו מחיים מדרבנן]
מחזיר גרושתו - בתו מותרת לכהן [כי תועבה היא - ואין בניה תועבין]
מצורע שהעשיר, העני - ר"ש ושמואל - הולך אחר שעת החטאת [בטהרתו - דבר המכפרו]
ר"י - שעת האשם [דבר המכשירו], ראב"י - ב' צפורים [דבר הגורם טהרה]
ספק מצורע - לר"ש מתנה על אשמו שיהא שלמים,
ורבנן ושמואל חולקין [מביאו לבית הפסול]
ורבנן ושמואל חולקין [מביאו לבית הפסול]
שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע ג' דברי חכמה, ג' אגדה, ג' בורות, ג' דרך ארץ - מה יעשה אדם ויחכם, ויתעשר, בנים זכרים - אלא יבקש רחמים דהא בלא הא לא סגי
רש"י ע. - ע:
חטאת בהמה לא באה בנדבה, וא"א להתנות - דמתן דמה שונה משלמים
לרש"י - באשם אין סמיכה
גמ' עא. - עא:
דם שנעקר משמתה - לת"ק משהו מטמא בנדות [מקור מקומו טמא],
ור"י חולק חוץ מיושבת על המשבר [נעקר מחיים]
ור"י חולק חוץ מיושבת על המשבר [נעקר מחיים]
רביעית דם ממתה על המשבר - ר' יוסי - טומאת נדות ולא טומאת אהל
ר"י - יש טומאת אהל [דם תבוסה מדרבנן]
דם תבוסה -
ר"א בר"י - ספק הכל מחיים או הכל במותו או 1/2 1/2 (לחכמים ברה"י טמא דאו')
חכמים - רביעית שיצא בחייו ובמותו וספק מתי רובו ועדיין לא פסק
ר"י - אף דמו מטפטף לגומא [טפה של מיתה מעורבת ואין דם מבטל דם]
חוץ מצלוב על העץ [טפה של מיתה ע"ג העץ]
וחכמים מטהרין [ראשון ראשון בטל (רש"י - אפי' במותו מרובה)]
יושבת על דם טוהר - ב"ה ואבא שאול - כראשון לקדשים, כשני (טבול יום) לחולין דאינה
עושה שלישי אפי' על טהרת הקודש [לאו כקודש]
עושה שלישי אפי' על טהרת הקודש [לאו כקודש]
ב"ש - כאב הטומאה לקדשים
ואוכלת מעשר, ודמה ורוקה על תרומה טהור
לסוף פ' יום - לב"ש צריכה טבילה [טבולת יום ארוך (רש"י - כהנת הסיחה דעתה מתרומה, ישראלית טובלת לביאת מקדש)], לב"ה א"צ (רש"י - אלא לקדשים)
גמ' עב. - עג.
יום י"א בעי שימור - לב"ש מדאו'
לב"ה מדרבנן מטמאה בועלה [אבל לא מדאו' - אין יום שלאחריו מצטרף לזיבה]
שמרה מקצת י"ב וטבלה ונבעלה וראתה דם -
לב"ש מדרבנן מטמאה משכב ואף בועלה [אטו תוך י"א]
לב"ה טהור וגרגרן (לרב ששת - ואסור)
זבה קטנה - אסורה לטבול בלילה
אחר טבילה ביום - מגעה ובעילתה תלויין עד סוף היום
רב הונא לב"ש - מטמאה משכב מדרבנן [לא ראתה אטו ראתה]
אבל לא בועלה ומשכבו [בועל לא שכיח, לא שכיח בו דמים לא גזרו אטו ראתה]
אבל לא בועלה ומשכבו [בועל לא שכיח, לא שכיח בו דמים לא גזרו אטו ראתה]
ורב כהנא חולק [ראתה בלא ראתה לא מיחלפא]
זב אחר ראייה ראשונה וטבילה -
לב"ש מגעו תלוי (לרש"י - אם יראה עוד היום הוי זב גמור למפרע)
לב"ה טהור כבעל קרי
עשירי - לר' יוחנן בעי שימור, לר"ל מדאו' א"צ [משמע מרש"י - מח' בהללמ"ס]
אין דיני זבה לנדה [בלא עת נדתה]
דיני י"א יום - לראב"ע הללמ"ס,
לר"ע פסוקים - יום א' - בלא עת נדתה (גי' רי"ף - על נדתה) - סמוך לנדתה,
יום ב' - או כי תזוב, יום ג' עד י' - כיום ד' דראוי לספירה ולזיבה,
יום ב' - או כי תזוב, יום ג' עד י' - כיום ד' דראוי לספירה ולזיבה,
יום י"א - על נדתה (בלא עת נדתה), ולא יום י"ב - אינו ראוי לספירת "או כי תזוב"
טומאת זבה קטנה - כל ימי זוב טומאתה, משכב - כל ימי זובה כמשכב נדתה,
שומרת יום - יהיה לה
שומרת יום - יהיה לה
זבה מטמאה בועלה [טמאה] ולא זב [היא]
כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב
הדרן עלך מסכת נדה