גמ' יט. - כא:
משקלי עלי סתם - בכל דבר ששוקלים, ובאדם חשוב לפי כבודו
רב יהודה - קומתי עלי - נותן שרביט שאינו נכפף,
מלא קומתי - נותן שרביט הנכפף כר"ע דדייק לישנא יתירא, אבל לרבנן דוקא שאינו נכפף
וספק בעומדי, רחבי, ישיבתי, עביי, היקיפי עלי
משקל ידי עלי - לר' יוסי אומדין היד, לר"י שוקל כמות של בשר עצמות וגידי חמור כנגד נופח היד
"יד" - מדאו' - קיבורת כולו, נדרים כלשון בנ"א - עד המרפק, קידוש ידים הללמ"ס עד הפרק
"רגל" - מדאו' - עד הקרסול ankle, נדרים כלשון בנ"א - עד הארוכבה (ברכיים)
דמי ידי עלי - לרבא אומדין כמו נזיקין, לאביי כידו מוכתבת לרבו ראשון ויכול לעשות רק ביד א'
דמי עלי - ספק אם די באומדנא שכבר עשו - לנזיקין בג' בנ"א, לנדר אחר, לשום דברים בעלמא
דמי/דמיו עלי ומת הנידר - יורשין פטורין [לא נחית לאומדנא - ואין דמים למתים]
ערכי עלי ומת - יתנו יורשין [מלוה ע"פ גובה מיורשין, מלוה הכתובה בתורה כבשטר, כשעמד בדין]
מת הנודר - יורשין חייבין כשעמד בדין [אומדנא גילוי מילתא בעלמא]
חצי ערכי עלי - למשנה נותן 1/2, לר' יוסי בר"י ערך שלם [אטו ערך חציי = נשמה תלויה בו]
חצי ערך כלי (גי' ר"י - ערך חצי כלי) - לר"מ נותן דמיו (רש"י משמע 1/2), לרבנן כלום [אפי' כר"מ דאין דבריו לבטלה, אבל 1/2 אינו דרך המתנדבים - כר"ש]
שור זה עלי עולה - אינו חייב באחריותו [(רש"י - "זה" פטור מאחריות), עלי להביאו]
דמי שור זה עלי עולה - חייב באחריותו
יקדיש שור זה עלי לדמיו - חייב באחריות ומועלין
לכשיבואו דמי שור יקדשו (כר"מ דמקדישין דבר שלבל"ע) - אינו חייב באחריות שור ואין מועלין אבל חייב באחריות דמיו
ממשכנין [רש"י - דאתי לשהויי] חייבי ערכין, עולות (חוץ מעולת מצורע דמעכבת), שלמים,
חטאת נזיר
חטאת נזיר
כופין עד שיאמר רוצה אני [יקריב אותו - לרצונו]
הפריש חבירו עבורו - צריך דעת המתכפר בחטאת ואשם בשעת הפרשה וכפרה,
בעולה ושלמים - לשמואל בשעת הפרשה בלבד [רוצה להתכפר בשלו], לעולא בשעת כפרה בלבד
בעולה ושלמים - לשמואל בשעת הפרשה בלבד [רוצה להתכפר בשלו], לעולא בשעת כפרה בלבד
צריך לבטל מודעא באמירה דוקא
רש"י יט: - כ.
לרש"י - חליצה כשרה בנחתך רגלו ונשתייר מעט מהארכובה ולמטה
באומדנא דנזיקין - לרש"י - רואהו מזולזל ושמין בזול
הא דשמין דמי ניזק לאחר מיתה כמה שוה מחיים - לרש"י - דמשעת היזק דהיה חי חייב לשלם