גמ' כא: - כד.

גמ' כא: - כד.

חזור לראש הדף

אחר שומא, מכריזין ערב ובוקר (בשעת יציאת והכנסת פועלים) למכור קרקע

ר"מ - יתומים ל' יום (רב חסדא - ואם מכריזין ב' וה' - במשך ס' יום)
והקדש ס' יום (רש"י - רב חסדא - ברצופין)

ר"י - יתומים ס' והקדש צ', חכמים - שניהם ס'

אין נזקקין למכור נכסי יתומים [רב הונא בדר"י - שמא צררי אתפסי', ר"פ - לאו בני מצוה לפרוע חוב בקטנותם, רבא - חיישינן לשובר] - רב אסי - אלא להצילם מרבית, והכרזה רק לגוי שקיבל להמתין ימי הכרזה בלי רבית ולקבל זיבורית, ר' יוחנן - או לשלם כתובה מזיבורית להצילם ממזונותיה [זמנין לא ספקה מעשה ידיה], לאמימר אף בגרושה [משום חינא],
או כשהודה אביהם בשעת מיתה, או מת בשמתיה (אבל לר"פ לא)

ר"נ - תמיד נזקקין לפרוע חוב אביהם

רבא, רב אשי להל' - אין נזקקין אא"כ אמר אביהם "תנו" ("תנו שדה זו" - לרבא א"צ אפוטרופוס, לנהרדעי (רב אשי להל') צריך חוץ מגזולה)

מגרש שהקדיש נכסיו לר"א, יש ערב על הכתובה לרשב"ג או לוקח לר"פ - ידור (על דעת רבים) שלא יחזירנה [חיישינן לקנוניא לגבות כתובתה משם]

ור' יהושע חולק במקדיש [אין אדם עושה קנוניא על הקדש אפי' בבריא, יכול לשאול על הקדשו מ"מ (כב"ה)]

ונהרדעי חולקין בלוקח [אפסיד אנפשיה]

יכול להשיא עיצה לערמה לבנו, לצורבא מרבנן

ערב דכתובה לא משתעבד [מצוה קעביד ואין חסרון] אפי' יש לבעל נכסים

חוץ מקבלן (רש"י - שהתפיסה מטלטלי לכתובתה והיא השלימתן לקבלן (שנושא ונותן ביד)) (או ערב דבעל חוב) דמשתעבד להל' אפי' אם אין ללוה נכסים בשעת הלואה ואפי' אינו אביו

קדמה גירושין להקדש (רש"י) - כשגובין כתובה או חוב ממי שהקדיש נכסיו חייב (לרש"י - הבעלים) לפדות (לרש"י בדבר מועט) [שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון]

כשחוב יותר מההקדש (עד כפול) - לרבנן ילוה עוד דינר ויפדה בדינר (לרש"י המלוה)

לרשב"ג אינו פודה (לל"ק דרש"י לא גבי מהקדש [דלאו אדעתא דהכי אוזפי'], לל"ב יקח בלי פדיון)

כשממשכנין משאירין לו מזון ל' יום, כסות י"ב חודש, מטה סנדל ותפילין (רש"י - מעות לקנותן),
וב' מכל כלי אומנותו [מך הוא (החייהו) מערכך] ולא לאשתו ובניו [הוא מערכך]

צמד בקר לאיכר, חמור - לרבנן = נכסים, לר"א = כלי אומנות

המקדיש או מוכר כל נכסיו פודה תפילין שלו בדמים

אין ממשכנין כסות אשתו ובניו או צבע וסנדלים שקנה לשם אשתו ובניו

שמין להקדש (רש"י - בנידון בהשג יד) רק כפי מה ששוה במקומו ובשעתו

רש"י כב:

"תנו שדה" סתם מעמידין אפוטרופוס לברור ליתומין חלק יפה ולהגבות זה מזיבורית

עוד חומר לימוד
למסכת ערכין