גמ' יג. - טו.
בדיקת אנשים - לזוב, בצרור או בחרס, במטלית עבה, אחר תשמיש
היתר אחיזת אמה - לרבא אפי' במטלית רכה לבליעת תרומה [כיון דעקר מחמת הרגשה לא מוסיף], לרבנן דר"א - בשעת השתנה משום לעז, לר"א כשיש ביעתותא (לילה, גג, רבו, שכינה (בית הכנסת)), אימת הקב"ה, נשוי (ורבי החמיר), מעטרה ולמטה, מסייע בביצים מלמטה
חומרת שז"ל וכו'
חרשת שאינה מדברת ושוטה - פקחין בודקות ומטבילות אותן,
כהן שוטה - מטבילין ומאכילין אותו תרומה עד שישן, לר' אלעזר עושין לו כיס מתכת
מכנסים אסורים אא"כ אין בית הערוה
רוכבי גמלים וחמורים בלי אוכף ורגל מכאן ומכאן - רשעים ואסורין בתרומה
מגנא מעט על צדו, לק"ש לגמרי על צדו חוץ מבעל בשר
אותו מקום בדוק/דחוק אצל מאכולת
עד בדוק וטחתו בירכה ולמחר מצאה דם (לרש"י על הירך) טמאה ודאי
עד שאינו בדוק, בקופסא, ולמחר דם על הירך - רש"י - ספק ספיקא
על העד - רבי - טמאה ודאי
ר' חייא בזקנותו - טומאת ספק
ר' יוסי - טהורה
פחות מגריס ועוד - לכו"ע תולין במאכולת
דם על עד שלו - טמאין ז' וחייבין חטאת
שלה - מיד - טמאין וחייבין חטאת
כדי שתושיט תחת הכר ותבדוק - טמאין מספק, ואשם תלוי למ"ד א"צ א' מב' חתיכות
כדי שתרד ותדיח - רב חסדא - לרבנן מעל"ע לטהרות והוא טמא מגע (ולא לשמאי
ור"י בריב"ז), לר"ע טמא ז' (רש"י - מעל"ע)
ור"י בריב"ז), לר"ע טמא ז' (רש"י - מעל"ע)
רב אשי - לכו"ע טמאין מספק ואשם תלוי, אח"כ - מח' רבנן ור"ע
כתם לכו"ע טמא ז' [שור שחוט לפניך] -
לרב ור"ל למפרע מזמן כביסה [כר"מ], לשמואל ור' יוחנן מכאן ולהבא
לרב ור"ל למפרע מזמן כביסה [כר"מ], לשמואל ור' יוחנן מכאן ולהבא
רש"י יג: - יד.
גרים כספחת - פורענות דאין בקיאים במצות, למדים ממעשיהן, ערבות (ורש"י חולק)
איסור פרקדן - לרש"י - גנות שנתקשה ויתגלה, ידיו על אבר
גמ' טו. - יז.
בא מן הדרך תוך ל' יום בחזקת טהרה
לרב הונא חוץ מהגיע יום וסת דוסתות דאו' [רש"י - הללמ"ס - טומאת ספק]
ורבה בב"ח חולק דוסתות דרבנן [לרש"י - לא מספקינן]
ר' יוחנן - בעלה מחשב ימי וסתה (ועוד ז') ובא עליה
חוץ מודאי ראתה [אין ספק טבילה מוציא מידי ודאי]
ל"ק לרב הונא אמר רב וסתות דאו' - וחוששת לוסתה וחוששת לראייתה בפועל (לרש"י - לענין מעל"ע)
לל"ב וסתות דרבנן - ואם אח"כ מצאה טמאה חוששת לוסתה; מצאה טהורה, טהורה
מצאה טהורה - לרב טהורה, לשמואל טמאה [מח' אי דרבנן או דאו'; דאו' ובדקה מיד אחר וסתה]
להל' וסתות דרבנן כרנב"י וכר' יהושע וחכמים (ולא כר"א ור"מ) ולכתחלה יבדוק בשעת הוסת
לרשב"ג דם מכה ממקור טמא אב הטומאה למגע
לרבי - להו"א חוששת לוסתה מדאו', לרבינא טהור [מקור טהור]
עדים לתשמיש -
לרש"י - ב"ש - חדש לפני, חדש אחרי ומצנעת עד הבקר (רש"י - לטהרות)
ב"ה - א' לפני תשמיש ראשון, א' לאחר אחרון
ר' זירא - בעל נפש יבדוק אחר כל תשמיש לבעלה, לרבא אסור
בדקה בעד ואבד אסורה עד שתבדוק [אין מוכיחה קיים (רש"י - כמו שלא בדקה)]
אסור לשמש ביום [לילה ניתן להריון, בוזה דרכיו, ואהבת לרעך כמוך - תתגנה, קדושים]
חוץ מבית אפל ות"ח מאפיל בכסותו
חוץ מבית אפל ות"ח מאפיל בכסותו
מלאך ("לילה") - טפה זו מה תהא עליה - חוץ מיר"ש; בן סירא - ג' שנאתי וד' לא אהבתי, רשב"י - ד' דברים הקב"ה שנאן ואני איני אוהבן - הנכנס לביתו פתאום, אוחז ומשתין, משתין ערום לפני מטתו, משמש בפני בע"ח; דמו בראשו - שום ובצל וביצה קלופין (ולא שייר עיקרן וקליפתן) ומשקין מזוגין בכלי מתכות ונתר שעבר הלילה, לן בבית הקברות, זורק צפרניו, מקיז ומשמש; ג' דברים שבח לבית מונבז
בודקין בקוטו"ן או צמר נקי ורך או בגד פשתן בלויין
שלג - נטמא טומאת משקין אם חישב עליו - ורק מקום מגעו [רש"י - כל קורט בפנ"ע]
והשקה מטהרת כולו (בנטמא מאויר כלי חרס)
והשקה מטהרת כולו (בנטמא מאויר כלי חרס)
רש"י טו:
יש לה וסת קבוע בודקת ביום ל'
הכניס תבואה במוץ שלה אסור מדרבנן לאדם לאכול קבע,
ובספק מותר [רש"י - בדרבנן מהני חזקת חבר]
ובספק מותר [רש"י - בדרבנן מהני חזקת חבר]
גמ' יז: - כ:
| נמצא דם | מן הלול ולפנים | מן הלול ולחוץ |
| רמי בר שמואל, ר' יצחק בר"י |
בגג ספק, ר' חייא - בקרקע טמא |
טהור |
| רב הונא | טמא | ספק |
| אביי - בתר חששא | ספק [שמא אזדקרה] (לרש"י אף בקרקע) |
ספק [שמא שחתה] |
| אביי - בתר חזקה | טמא | טהור (רש"י - אף בקרקע) |
ר' יוחנן - רוב כודאי:
1) דם מן הלול ולפנים,
2) רש"י - רוב שליות יש להם ולד ומטמא באהל,
3) רוב נשים לאו גוף אטום ילדן,
כל דפריש - ט' חנויות, ט' צפרדעים,
רוב נשים ולד ילדן ולא רוח
אבל לא רוב תינוקות מטפחין (ור"ל בשם ר' אושעיא חולק)
ולא רוב חתיכות דמפלת מד' מיני דמים לר"י (רק תולין)
לת"ק ד' מיני דמים טמאים [המים אדומים כדם, דמיה דמיה],
והשאר לת"ק תולין ולב"ה טהור [בין דם לדם]
והשאר לת"ק תולין ולב"ה טהור [בין דם לדם]
לב"ש כמימי תלתן וכמוהל מבשר צלי טמא
ירוק - לעקביא בן מהללאל טמא [ה' דמים, אדום שלקה],
וכן ס"ל ר"מ לר' יוחנן
וכן ס"ל ר"מ לר' יוחנן
לר' יוסי טהור (לחכמים ודאי, לת"ק תולין)
לר"מ טהור אבל הוי משקה [ג"ש - שלחיך פרדס רמונים - ושולח מים]
אדום - כדם תחלת שחיטה, כדם ציפור חיה, כדם ראש מאכולת, כאצבע קטנה דבחור פעם שנייה, כדם הקזה ראשונה
שחור (אדום שלקה) - כדיוֹ יבש; עמוק מכן טמא, דיהה מכן טהור
מח' בשאר דמים עמוק ודיהה
מראות דמים וראייתן
אשה נאמנת "כזה ראיתי ואבדתיו", ספק - "כזה טיהר פלוני"
אין לדיין אלא מה שעיניו רואות = מראה טהור ביבש, לא יחשוש לאתמול כשהיה לח
לא יבדוק בחמה
רש"י יח:
לרש"י - רוב תינוקות מטפחין בשרצים, וודאי נגע בעיסה
ר"מ מטהר - סמוך מיעוט לחזקה = ב' כנגד א' (רוב)