1)

TOSFOS DH V'REBBI SHIMON MAI TA'AMA

תוס' ד"ה ורבי שמעון מ"ט

(Summary: Tosfos resolves an apparent discrepancy between the Gemara's two queries.)

תימה, שהרי בתחילה שואל הספר 'מ"ט דר' יהודה' ,אלמא טעמא דר"ש מסתבר טפי בלא ג"ש, ואח"כ שואל 'מה טעם דר' שמעון, ' אלמא דרבי יהודה מסתבר טפי?

(a)

Question: First the Gemara asks for Rebbi Yehudah's reason, suggesting that Rebbi Shimon's without the Gezeirah Shavah is more logical; then it asks for Rebbi Shimon's reason, which suggests that Rebbi Yehudah's reason is more logical?

וי"ל, דאשכחן נמי כי האי גוונא בסנהדרין (דף ס"ח:) גבי 'הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות' דלמר משמע 'כי יכה כל נפש" עד שיכה כל נפש, ולמר משמע כל דהו נפש.

(b)

Answer #1: We find a similar sequence in Bava Kama (Daf 10a), in connection with 'Ten men who beat a man with ten sticks (and killed him)', where one opinion interprets the Pasuk "ve'Ish ki Yakeh Kol Nefesh Adam" to mean - until he kills the victim's Nefesh on his own, which the other opinion explains even a bit of a Nefesh.

ונ"ל, דלפי מה דפירשתי ניחא...

(c)

Answer #2: According to Tosfos' explanation earlier (on the previous Amud , DH 'Mah Lehalan') there is no problem ...

דפשטיה דקרא משתמע שיצא לכהנים, למר איצטריך גזירה שוה לומר דיוצא בדמים, ולמר אצטריך גזרה שוה דיוצא בחנם.

1.

Answer #2 (cont.): Since the Pasuk implies that the field goes out to the Kohanim - only one opinion requires the Gezeirah Shavah to teach us that he has to pay, the other, that it goes out free of charge.

2)

TOSFOS DH MAI TA'AMA D'REBBI ELIEZER

תוס' ד"ה מאי טעמא דרבי אליעזר

(Summary: Tosfos explains why the question is not superfluous.)

וא"ת, והלא פשטיה דקרא כרבי אליעזר משתמע- "ואם לא יגאל השדה" -הבעלים; "ואם מכר" -כלומר אלא שמכרו הגזבר ל"איש אחר; "והיה בצאתו ביובל לכהנים" ...

(a)

Question: The simple P'shat in the Pasuk is like Rebbi Eliezer - "If he fails to redeem the field" - the owner; "and if he sells ... " - the treasurer sells it to a third party; "Then when goes out in the Yovel it shall belong to the Kohanim" ...

אלמא אינו יוצא לכהנים כ"א בנמכר לאחר, אבל לא גאלו אחר ועדיין ביד הגזבר, אז אינו יוצא לכהנים ...

1.

Question (cont.): A proof that it does not go to the Kohanim unless it has been sold to someone else, and that if no one else redeemed it and it is still in the hands of the treasurer, it does not go to the Kohanim ...

אלמא פשטיה דקרא כרבי אליעזר משתמע?

2.

Question (concl.): So we see that the simple P'shat in the Pasuk goes like Rebbi Eliezer?

ולפי מה שפירשתי ד"ואם לא יגאל, ואם מכר" שני דרכים הם, בזה ניחא, דמשמע דבשני אלו יוצא לכהנים.

(b)

Answer: According to Tosfos' explanation earlier (Ibid.) that "ve'Im Lo Yigal" and "Im Machar" are speaking in two different cases, the problem falls away, because it implies that either way it goes to he Kohanim.

3)

TOSFOS DH ILEIMA B'YOVEL RISHON AMAI EINAH NIG'ELES SADEH ACHUZAH NAMI HAVYA

תוס' ד"ה אילימא ביובל ראשון אמאי אינה נגאלת שדה אחוזה נמי הויא

(Summary: Tosfos explains why the Gemara asks the way it does.)

תימה, הוה ליה למימר 'אילימא ביובל ראשון, הכתיב "ואם גאל יגאל את השדה ...וקם לו?"

(a)

Question: Why does the Gemara not ask - If it is referring to the first Yovel, the Torah writes "v"e'Im Ga'ol Yig'al es ha'Sadeh ... ve'Kam lo" (See Avodah Berurah)?

ושמא היינו הא דקאמר.

(b)

Answer: Perhaps that is what the Gemara means to ask?

וא"ת, הא יש לאוקמא ביובל ראשון -כגון שגאלה אחר מיד הגזבר וגאלה ממנו הבעלים...

(c)

Question: It is possible to establish it by the first Yovel - where somebody else redeemed it from the treasurer and the owner from him ...

דאז הדין בו שהוא כשדה מקנה וחוזרת לכהנים ביובל... ?

1.

Reason: Because then it has the Din of an acquired field, which goes to the Kohanim in the Yovel? ...

כדתנן (לעיל דף כה.) 'גאלה אחר או אחד מן הקרובים, וגאלה הוא, יוצא מתחת ידו ביובל' ?

2.

Source: As we learned in the Mishnah (above, Daf 25a) ''If somebody else or a relative redeems it and he redeems it (from him) it goes out from his domain in the Yovel.

וי"ל, דאין סברא דמיירי קרא (בהני) בגאולה הבאה מיד אחר ליד הבעלים, דלא מיירי קרא אלא בגאולה מיד גזבר ...

(d)

Answer: It is not logical to say that the Pasuk is referring to a redemption that takes place from a third person to the hands of the owner, since it is speaking specifically about a redemption directly from the treasurer ...

שהרי אם גאלה אחר, לא ימכרנה לבעלים אם ירצה (ומיהו)...

1.

Reason: Since, should a third person redeem it, he will not sell it to the owner if he does not want to ...

[ומש"ה] לא מיירי "לא יגאל עוד" כי אם בגאולה הבאה מיד הגזבר.

(e)

Answer (cont.): That is why "Lo Yiga'el Od" is speaking exclusively about a field that is redeemed from theb treasurer.

26b----------------------------------------26b

4)

TOSFOS DH L'HU BA'ALIM B'YOVEL SHEINI

תוס' ד"ה איבעיא להו בעלים ביובל שני

(Summary: Tosfos clarifies the She'eilah.)

פירוש לרבי אליעזר כאחר דמו או לא ... ?

(a)

Clarification: According to Rebbi Eliezer - is he like somebody else or not? ...

דכיון דלא גאלה ולא נתחלקה לכהנים ביובל, שעדיין היא ביד הגזבר, יכולים הבעלים לגאלה...

1.

Reason for Side #1: Because, seeing as he did not redeem it and it is still in the hands of the treasurer, the owner may redeem it ...

דהא דכתיב "לא יגאל עוד" דדרשינן מיניה שאינה נגאלת לכמו שהיתה ...

(b)

Implied Question: Because when the Torah writes "Lo Yiga'el Od", from which we extrapolate that it canot be redeemed to its former status ...

היינו שגאלה אחר מיד הגזבר...

1.

Answer: That speaks exclusively where someone else re4deemed it from the treasurer ...

אבל לא גאלה אחר מיד הגזבר ,ולא נתחלקה מעולם לכהנים, בהכי לא מיירי ביה קרא ד"לא יגאל עוד" ...

(c)

Conclusion: But if nobody did, and the field was never distributed among the Kohanim, about such a scenario, the Pasuk "Lo Yiga'el Od" is not speaking ...

אלא תעמוד ביד הבעלים כשגאלה מיד הגזבר.

1.

Conclusion (cont.): And the Din there is that it remains in the possession of the owner who ultimately redeemed it from the treasurer.

5)

TOSFOS DH ELA HACHA B'MAI ASKINAN B'SADEH SHE'YATZ'SAH LA'KOHANIM

תוס' ד"ה אלא הכא במאי עסקינן בשדה שיצתה לכהנים

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's conclusion and elaborates.)

פירוש כגון שדה אחוזה שהקדישה בעלים וגאלה אחר לפני היובל, שיוצאה לכהנים ביובל ...

(a)

Clarification: This refers to a Sadeh Achuzah which the owner declared Hekdesh and someone else redeemed before the Yovel, which goes out to the Kohanim in the Yovel ...

ובא כהן אשר הגיע לו אותו שדה והקדיש -והיינו ביובל שני -ואתו בעלים למיפרק ...

1.

Clarificarion (cont.): The Kohen who received it is then Makdish it - in the second Yovel - and the owner comes and redeems it (from him) ...

דסד"א אי לא כתיב (כי) "אם לא יגאל" -דלא תפריק שתהא לפניו אפי' כשדה מקנה ...

(b)

The Havah Amina: We would have thought, had the Torah not written "Im Lo Yiga'el" - that it can no longer be redeemed, even like a purchased field ...

ת"ל עוד לכמות שהיתה אינה נגאלת, [אבל נגאלת] שתהא כשדה מקנה ...

1.

The Conclusion: Therefore the Torah adds that it cannot be redeemed to its former status (like a Sadeh Achuzah), but it can be redeemed to be like a Sadeh Mikneh ...

פירוש ותחזור לכהנים ביובל.

2.

The Conclusion (cont.): And it reverts to the Kohanim in the Yovel.

והשתא קאי "והיה השדה בצאתו ביובל... " א'שני דרכים דמיירי בהו קרא -בין א"ואם לא יגאל השדה" בין א"ואם מכר לאיש אחר ... "

(c)

Explanation: And it now transpires that "ve'Hayah ha'Sadeh be'Tzeiso ba'Yovel ... " refers to both cases of which the Torah speaks, both to "Im Lo Yig'al ha'Sadeh" and to "ve'Im Machar le'Ish Acher" ...

דלעולם קרא בשני ענינים איירי, כדפירשתי לעיל ,וא"כ לר"א נמי פירושא דקרא הכי הוא.

1.

Explanation (cont.): Because the Pasuk is speaking about two cases, as Tosfos explained earlier (Daf 25b DH 'Mah'), in which case, that is also how we will explain according to Rebbi Eliezer (See Avodah Berurah DH 'u'Le'el Miba'i leih')

ולעיל מיבעי לי' 'מאי טעם דרבי אליעזר' ומסיק 'מאי הוי עלה (פירוש מ"ט) דרבי אליעזר? ...

(d)

Explanation of Sugya on Amud Alef: Earlier (on Amud Alef) the Gemara searching for Rebbi Eliezer's reason, continued 'What is indeed his reason? and concluded ...

אמר רבא אמר קרא "והיה השדה בצאתו ביובל" , בצאתו מתחת ידי אחר' -פירוש כי ביציאתו משמע שיוצא מיד אחר שגאלה מיד הגזבר...

1.

Explanation of Sugya on Amud Alef (cont.): Quoting Rava 'The Pasuk says "And the field shall be when it goes out in the Yovel" , 'when it goes out from the domain of somebody else' - since 'when it goes out' implies that it goes out from the hand of the treasurer ...

אבל כל זמן שהיא ביד הגזבר לא יצא ביובל.

2.

Explanation of Sugya on Amud Alef (concl.): But as long as it is in the hands of the treasurer it does not go out in the Yovel.

6)

TOSFOS DH SADEH MIKNEH YOTZ'AH LA'KOHANIM B'YOVEL

תוס' ד"ה שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל

(Summary: Tosfos presents the reason for the ruling, and cites two interpretations of the case?

ש'אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו' .

(a)

Reason: Because 'A person cannot be Makdish something that does not belong to him.

לפום ריהטא משמע אם גאל האחר מהגזבר לפני היובל.

(b)

Explanation #1: At first glance it seems that it speaks where a third person redeemed the field from the treasurer before the Yovel.

ורש"י פירש בפירוש חומש שלו דאפי' לא גאלה אחר, אלא שעדיין היא ביד הגזבר...

(c)

Explanation #2: Rashi however, in his explanation of the Chumash, establishes it even where a third person did not redeem it, but it is still in the hands of the treasurer ...

תצא בחנם ביובל לבעלים הראשונים "אשר לו אחוזת הארץ."

(d)

Explanation #2: It nevertheless goes out in the Yovel to the original owner "to whom the portion of land initially belonged".

7)

TOSFOS DH L'REBBI YEHUDAH V'REBBI SHIMON KINYAN PEIROS K'KINYAN HA'GUF DAMYA EYC.

תוס' ד"ה לרבי יהודה ור"ש קנין פירות כקנין הגוף דמיא כו'

(Summary: Tosfos refers to his explanation in Gitin.)

פירשתי בהשולח (גיטין דף מח.).

(a)

Reference: Tosfos explained this in 'ha'Shole'ach' (Gitin, Daf 48a [See also Tosfos Bava Basra, Daf 50b DH 'Kinyan'])

HADRAN ALACH 'EIN MAKDISHIN'

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF