שילה היתה כמנוחה זמנית (כ370- שנה), ואילו ירושלים נחלה קבועה וקיימת לעולם. ועוד רמז (מרד"צ הופמן): שילה לשון שלוה, שאז הונח להם ושלוו במידת מה מן האויבים (וזהו 'עד כי יבוא שילה' - יבוא לעיר שלוותו). ו'ירושלים' לשון ירושה ונחלה, וגם לשון עיר שלום - על שם המנוחה הגמורה.

לפי מה שתלו דברי ר' יצחק במח' תנאים, הלא י"ל דפליגי אם למילף בהיקש זה. גם יתכן שמקישים ממנו דברים אחרים.

יב"א