1)

TOSFOS DH HA'MEVASHEL BE'SHABBOS BE'SHOGEG YO'CHAL

תוס' ד"ה המבשל בשבת בשוגג יאכל

(SUMMARY: Tosfos clarifies the respective opinions of Rebbi Meir, Rebbi Yehudah and Rebbi Yochanan ha'Sandlar).

אפילו בו ביום, דר"מ לא קניס כלל שוגג אטו מזיד, כדמוכח בהניזקין (גיטין נג:). ובפ' כירה (שבת דף לח.) נמי משמע דשרי בו ביום, גבי הא ד'בעי מרבי חייא בר אבא, שכח קדירה ע"ג כירה ... '.

(a)

Clarification: Even on the same day. Since Rebbi Meir does not penalize Shogeg on account of Meizid at all, as is evident in 'ha'Nizakin' (Gitin 53:). In Perek Kirah (Shabbos 38.) too it is implied that it is permitted on the same day, in connection with the She'eilah that they asked Rebbi Chiya b'Rebbi Aba about the pot that was left on the oven ... .

'במזיד לא יאכל' - לא הוא ולא אחרים בו ביום, אבל במוצ"ש, שרי אפי' לדידיה, מדבעי לאוקמי מתניתין ר"מ ובמזיד.

(b)

Clarification (Part 1): 'be'Meizid Lo Yehudah'acheil' - neither by him nor by anybody else on the same day; on Motza'even if Shabbos however, even he is permitted to eat it - which is evident from the fact that the Gemara tries to establish our Mishnah like Rebbi Meir, be'Meizid.

ומתניתין דומיא דיוה"כ קתני, דאסור בו ביום בין לו בין לאחרים, ושחיטתו כשרה קתני, לא שנא לו ולא שנא לאחרים, כדאמרינן בסמוך.

(c)

Proof #1: And our Mishnah compares Shabbos to Yom Kipur, which is Asur during the day both for him and for others, yet his Shechitah is Kasher for him as well as for others, as the Gemara will point out shortly.

ועוד, אי במזיד לא יאכל עולמית לר"מ, א"כ היינו מזיד דרבי יהודה! כמו שאפרש.

(d)

Proof #2: And besides, if Meizid would be forbidden forever, that would be the same as Rebbi Yehudah, as Tosfos will shortly explain.

וכן שוגג דרבי יהודה - דהא מוקי מתניתין בשוגג ורבי יהודה

(e)

Clarification (Part 2): And the same applies to Shogeg of Rebbi Yehudah, since the Gemara establishes the Mishnah be'Shogeg like Rebbi Yehudah.

'ובמזיד לא יאכל עולמית' - הוא, אבל אחרים אוכלים למוצאי שבת, דאי לא יאכלו עולמית, א"כ היינו מזיד דרבי יוחנן הסנדלר?

(f)

Proof #1: 'And be'Meizid, he is never permitted to eat it' (according to Rebbi Yehudah) - he, but others may eat it on Motza'even if Shabbos - because if even they would never be allowed to eat it, then that would be the same as the Meizid of Rebbi Yochanan ha'Sandlar?

ועוד, דבמרובה (ב"ק דף עא.) מוקי דרבנן דפטרו בטבח בשבת מתשלומי ד' וה' כרבי יוחנן הסנדלר, ולא מוקי לה כר' יהודה.

(g)

Proof #2: And besides, the Gemara in Merubah (Bava Kama 71a) establishes the Rabbanan there, who exempt someone who Shechts on Shabbos from paying four or five times, like Rebbi Yochanan ha'Sandlar, but not like Rebbi Yehudah.

ובעי נמי התם 'מאי טעמא דר' יוחנן הסנדלר?', ולא בעי 'מ"ט דר' יהודה?'

(h)

Proof #3: Furthermore, the Gemara there asks 'What is the reason of Rebbi Yochanan ha'Sandlar?'' but not 'What is the reason of Rebbi Yehudah?'

כללא דמילתא - מזיד דר"מ שוגג דר' יהודה, מזיד דרבי יהודה שוגג דרבי יוחנן הסנדלר.

(i)

Conclusion: The outcome of all this is that the Meizid of Rebbi Meir is equivalent to the Shogeg of Rebbi Yehudah, and the Meizid of Rebbi Yehudah is equivalent to the Shogeg of Rebbi Yochanan ha'Sandlar.

2)

TOSFOS DH MORI L'HU KE'REBBI MEIR

תוס ד"ה מורי להו כר"מ

(SUMMARY: Tosfos reconciles Rashi in Beitzah, who seems to hold like Rebbi Yochanan ha'Sandlar, with our Sugya, which rules like Rebbi Meir.

משמע שכן הלכה. וכן דרש רבא בפ' כירה (שבת דף לח. ע"ש) כר"מ.

(a)

Clarification: This implies that it is Halachah, and indeed, Rava in Perek Kirah (Shabbos 38.) rules like Rebbi Meir.

וקשה מכאן לפי' הקונטרס דבריש אין צדין (ביצה דף כד:) גבי 'עובד כוכבים שהביא דורון לישראל, אם יש מאותו המין במחובר אסורין, ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו. ופירש הקונט' דטעמא דאסורין בכדי שיעשו 'כדי שלא יהנה ממלאכת י"ט'

(b)

Question (Part 1): This poses a Kashya on Rashi at the beginning of Perek Ein Tzadin (Beitzah 24:), where the Gemara rules that if a Nochri brought a gift for a Yisrael, if there is more of that species still attached to the ground, then the Yisrael is forbidden to benefit from the gift 'bi'Chedei she'Ya'asu (for as long as it would take to pick it and bring it); and Rashi attributes this to the prohibition of deriving nenefit from Melachah that has been performed on Yom-Tov.

והרי 'מבשל בשבת', דבשוגג יאכל, אע"ג דנהנה ממלאכת שבת?

(c)

Question (Part 2): But in the case of 'Mevashel be'Shogeg', we just ruled that be'Shogeg, it is permitted on the Shabbos, even though one derives benefit from it.

ומיהו י"ל דאין נהנה כ"כ כיון דבלאו בישול ראוי לכוס.

(d)

Answer: One could however answer that in our case, one does not derive so much benefit, seeing as even without cooking, one could have eaten it raw.

אבל קשה, מ'שוחט בשבת בשוגג, דיאכל לר"מ' היכא דהיה לו חולה מבעוד יום והבריא, כדאמרינן בסמוך - משום דלא הוי מוקצה, ולא אסר מטעם שנהנה ממלאכת שבת?

(e)

Question: The Kashya on Rashi remains however, on the case of 'ha'Shochet be'Shabbos be'Shogeg, which one may eat according to Rebbi Meir, there where one had a sick person in the house on Erev Shabbos, who recovered, as the Gemara will explain shortly, seeing as it is not Muktzah, and the Gemara did not forbid it because one benefited from it on Shabbos?

וי"ל, דבמילתא דלא שכיח לא גזרו ביה רבנן.

(f)

Answer: The Rabbanan did not decree on something that is unusual.

3)

TOSFOS DH KI SHARI REBBI MEIR K'GON SHE'HAYAH LO CHOLEH MI'B'OD YOM

תוס ד"ה כי שרי ר"מ כגון שהיה לו חולה מבעוד יום

(SUMMARY: Tosfos discuses where we say 'Shabbos Dumyah le'Yom Kipur' and where we don't say it).

וא"ת, ונוקי מתניתין בשוגג ור"מ, ולא היה לו חולה כלל?

(a)

Question: Why does the Gemara not establish our Mishnah be'Shogeg according to Rebbi Meir, even where there was no sick person in the house?

וי"ל, דדומיא דיוה"כ קתני, דאסור אף על גב דהיה לו חולה.

(b)

Answer: The Mishnah learns Shabbos, similar to Yom-Kipur, where it is Asur to eat it on that day even where there is a sick person in the house.

וא"ת, והא על כרחיך לא הוה לגמרי דומיא דיוה"כ, דבשבת אם לא הבריא מותר אפי' לרבי יהודה?

(c)

Question: In any event, it cannot be exactly the same as Yom-Kipur, seeing as on Shabbos, there where he did not recover, it is permitted even according to Rebbi Yehudah (but not on Yom Kipur)?

וי"ל, דבמקום ששייך חיוב קא מדמה שבת ליוה"כ, כדתני 'אע"פ שמתחייב בנפשו'.

(d)

Answer: There where 'Chiyuv' is applicable, it compares Shabbos to Yom-Kipur, as the Tana says "even though he is Chayav ... ".

15b----------------------------------------15b

4)

TOSFOS DH K'GON SHEHAYAH LO CHOLEH VE'HIVRI

תוס 'ד"ה כגון שהיה לו חולה והבריא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not contend with the possibility of 'Yesh Muktzah le'Chatzi Shabbos').

וא"ת, אם יש מוקצה לחצי שבת, אמאי שרי לר"מ בשוחט לחולה והבריא?

(a)

Question #1: If we hold that something can be Muktzah for half of Shabbos, then why does Rebbi Meir permit by Shochet be'Shabbos, where the sick person recovered?

ור' יהודה נמי, אמאי לא אסר משום מוקצה, דלא אסר אלא משום דקניס שוגג אטו מזיד, כדאמרינן בהניזקין (גיטין נג:).

(b)

Question #2: And why does Rebbi Yehudah only forbid because he penalizes Shogeg because of Meizid, as the Gemara explains in 'ha'Nizakin' (Gitin 53:), and not because of Muktzah?

דבעיא היא בשילהי אין צדין (ביצה דף כו:) אם יש מוקצה לחצי שבת אם לאו

(c)

Source: Because whether there is Muktzah for half of Shabbos or not is a She'eilah in 'Ein Tzadin' (Beitzah 26:).

וי"ל, כיון שרגילות הוא שחוזר לחוליו לא הוי מוקצה, כמו 'גמרו בידי אדם' דשרי התם.

(d)

Answer #1: Since it is common for the sickness to return, it is not Muktzah, much in the same way as 'Gamro bi'Yedei Adam' (where the Muktzah was completed by a person), which the Gemara there permits.

אי נמי, רב גופיה מספקא ליה דשמא אין מוקצה לחצי שבת, ולהכי לא אוקמיה כר"מ אלא כר' יהודה דאסר משום דקניס שוגג אטו מזיד.

(e)

Answer #2: Rav himself is not certain and holds that perhaps there is no Muktzah for half of Shabbos, which is why he does not establish it like Rebbi meir, only like Rebbi Yehudah, who forbids it because of 'Koneis Shogeg Atu Meizid.

5)

TOSFOS DH K'GON SHE'KATZATZ LO DALA'AS

תוס' ד"ה כגון שקצץ לו דלעת

(SUMMARY: Tosfos explains why the word 'Katzatz' is applicable, even though it is talking about a pumpkin that is detached).

פירש בקונטרס, מדנקט 'קצץ' משמע דאיירי מן המחובר.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that, the fact that the Gemara mentions 'Katzatz', implies that it is speaking about Mechubar.

וקשה, דא"כ, מאי איריא 'מבשל', אפילו כי לא נתבשל נמי אסור?

(b)

Question: If that is so, then why does the Gemara need to then mention 'Mevashel', seeing as it is Asur even if was not cooked?

ואומר ר"ת, דבתלושה איירי; ושייך נמי בתלושה לשון 'קציצה' ...

(c)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that it is speaking about detached; nevertheless the Lashon 'Ketzitzah' is applicable ...

כמו 'כאן קיצץ בן עזאי תורמוסי תרומה' בפ' במה מדליקין (שבת דף לד.), ובריש פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לג:) 'א'דמוקדך יקוד, קוץ קרך וצלי', דבתלושה איירי.

(d)

Source: Just like we find in 'Bameh Madlikin' (Shabbos 34.) 'Here ben Azai cut (Kitzetz) Turmus beans of Terumah; and in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin 33:) 'As long as the fire is still burning, cut (Kotz) your pumpkin and roast it!'

והא דלא נקט לשון 'חתיכה', כדתנן (שבת דף קנו:) 'מחתכין את הדילועין'?

(e)

Question: So why did the Gemara not use the word 'Chatichah', like we learned in the Mishnah in Shabbos (156:) 'Mechatchin es ha'Delu'in'?

לפי שדרך לקוצצן בחתיכות קטנות כשבאין לבשל, שייך בו לשון קציצה.

(f)

Answer: Because when one comes to cook, one tends to cut it into small pieces, the word 'Kotz' is fully applicable.

,ומבשל אסור ... ,

(g)

Implied Question: Then why is Mevashel Asur ... ?

משום דדלעת לא חזיא לכוס, כדאמרינן במס' תמיד (דף כז:) 'כל מידי לא תפלט קמי רבך בר מקרא חייא, דכפתילה של אבר דמיא'.

(h)

Answer: Because pumpkin is not fit to chew raw, like we learned in Maseches Tamid (27:) 'One should avoid spitting out anything in the presence of one's Rebbe, with the sole exception of raw pumpkin, which is as dangerous as a thread of lead.

וא"ת, והא חזיא לבהמה - 'ומוכן לכלבים הוי מוכן לאדם', כדמסיק בפ"ק דביצה (דף ו:) גבי 'אפרוח שנולדה בי"ט'?

(i)

Question: But it is fit to feed one's animals, and whatever is fit for animals is fit for humans, as the Gemara concludes in the first Perek of Beitzah (Daf 6:), in the case of a chick that is born on Yom-Tov.

וי"ל, כיון דדלעת עומדת לאדם ואינה ראויה לאדם, הוי מוקצה אע"ג דחזיא לבהמה.

(j)

Answer: Since a pumpkin stands to be eaten by man, but it is not fit for him to eat, it is Muktzah even though it is fit for an animal.

6)

TOSFOS DH ELA TZUR VE'KANAH LECHATCHILAH LO

תוס ד"ה אלא צור וקנה לכתחלה לא

(SUMMARY: Tosfos reconciles this with other Sugyos, where the Tana lists Lechatchilah and Bedi'eved, whereas the Gemara, declines to explain our Mishnah in this way).

וא"ת, ודלמא נקט לשון דיעבד משום מגל יד ...

(a)

Question: Perhaps the Tana mentioned a Lashon of Di'eved because of a hand-scythe?

כדאשכחן בריש 'כל הפסולין' (זבחים דף לב.) דנקט 'ששחט' משום 'טמא', אע"ג דזרים ונשים ועבדים שוחטין לכתחלה?

(b)

Precedent: Like we find at the beginning of 'Kol ha'Pesulin' (Zevachim 32.), where it mentions 'she'Shachat' (Bedi'eved) because of 'Tamei', even though Zarim, women and Avadim may Shecht even Lechatchilah.

וי"ל, דהתם ניחא ליה למינקט כל הפסולין בעבודה יחד, דשחיטה כשרה.

(c)

Answer (Part 1): The Tana there is pleased to mention all those who are Pasul to do the Avodah together, to teach us that their Shechitah is nevertheless Kasher - some of them Lechatchilah, some of them Bedi'eved.

אבל כאן, מה לו לשנות יחד כשרים לכתחלה עם כשרים בדיעבד.

(d)

Answer (Part 2): But here, what is the point of bunching together those that are Kasher Lechatchilah together with those that are Kasher Bedi'eved?

וא"ת, דבפ' חבית (שבת קמז.) קתני 'הרוחץ' דיעבד, משום 'מי מערה', אע"ג ד'חמי טבריא' אפי' לכתחלה?

(e)

Question: In Perek Chavis (Shabbos 147.) the Tana mentions 'ha'Rochetz' Di'eved, because of Mei Me'arah (cave-water), even though bathing in the Chamei Teveryah (the Hot Springs of Teverya) is permitted even Lechatchilah?

וי"ל, דמש"ה קתני 'חמי טבריא' בהדי 'מי מערה', למידק נמי ד'מי מערה' חמין דומיא ד'מי טבריא', כדאמר התם.

(f)

Answer: The Tana deliberately mentions 'Chamei Teverya' together 'Mei Me'arah', to teach us that 'Mei Me'arah' is speaking about hot water, just like 'Chamei Teverya' is.

7)

TOSFOS DH U'REMINHI BEKOL SHOCHTIM BEIN BE'TZUR

תוס' ד"ה ורמינהי בכל שוחטין בין בצור

(SUMMARY: Tosfos suggests how the Gemara might one might have thought answered part of the Kashya).

הוה מצי למימר בשלמא קנה א'קנה לא קשיא, הא בסימוניא דאגמא, הא בשאר קנה, כמו שמחלק לקמן (דף טז:), אלא 'צור' א'צור' קשיא.

(a)

Clarification: The Gemara could have answered that 'Kaneh' and 'Kaneh' do not clash, since one of them is referring to 'Simunya de'Agma' (a specific kind of cane known as 'sedge'), the other, to other kinds of cane (as the Gemara will differentiate later [16:]), but 'Tzur' on 'Tzur' remains difficult.

8)

TOSFOS DH LEHODI'ACHA KOCHO DE'REBBI

תוס' ד"ה להודיעך כחו דרבי

(SUMMARY: Tosfos explains why it is more important to teach the stringency of Rebbi than the leniency of Rebbi Chiya)

ולא חייש לאשמועי' כח דהיתירא דרבי חייא ...

(a)

Implied Question: Why did the Gemara did not take the trouble to teach us the extent of Rebbi Chiya's leniency?

דכבר אשמועינן בברייתא ד'בכל שוחטין, בין בתלוש בין במחובר'.

(b)

Answer: Because the Beraisa has already taught us that one may Shecht with anything, both with Talush and with Mechubar.

9)

TOSFOS DH KA'N BI'MECHUBAR ME'I'KARO

תוס ד"ה כאן במחובר מעיקרו

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara did not give the same answer earlier in connection with Rebbi Chiya's case).

לעיל גבי רבי חייא, לא הוה מצי לשנויי הכי ...

(a)

Implied Question: Earlier regarding the case of Rebbi Chiya, why did the Gemara not give this answer?

דכיון דמחובר מעיקרו כשר בדיעבד, למה יאסור לכתחלה? דאי משום שמא ידרוס, א"כ תלוש ולבסוף חיברו נמי?

(b)

Answer: Because since what is initially attached, is Kasher Bedi'eved, why should he forbid it Lechatchilah? If it is because we are afraid that he may be Doreis (press the neck on to the knife), then the same ought to apply even to what is first detached and then became attached?

10)

TOSFOS DH O SHE'HAYAH KANEH OMEID ME'EILAV

תוס ד"ה או שהיה קנה עומד מאליו

(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana sees fit to describe the Kanah as 'Omeid me'Eilav').

לאו למעוטי 'נטעו אדם' קאתי, דההוא נמי חשיב מחובר מעיקרו ...

(a)

Refutation: It is not coming to preclude a cane that a person planted, since that too, is considered 'initially attached'.

דאפי' למאן דאמר 'המשתחוה לבית, אסרו', המשתחוה לאילן לא אסרו אלא תוספת דוקא

(b)

Proof: Since we see that even those who forbid the house to which somebody prostrated himself, permit the tree to which somebody prostrated himself, forbidding only what grows afterwards.

ולא נקט הכא 'עולה מאליו' אלא לגלות על 'צור היוצא מן הכותל' דאיירי בכותל מערה דומיא ד'קנה העומד מאליו'.

(c)

Explanation: And the reason that the Tana mentions 'Oleh me'Eilav' is to indicate that 'Tzur ha'Yotzei min ha'Kosel' is speaking about the wall of a cave just like 'Kanah ha'Omeid me'Eilav'.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF