1) TOSFOS DH mi'Mata Asarah l'Beis Se'ah (cont.)

תוספות ד"ה ממטע עשרה לבית סאה (המשך)

פחות מכאן או יותר על כן או שקנה בזה אחר זה לא קנה את הקרקע ולא את האילן שביניהם

(a) Citation (cont.): If they are less [separated] or more [separated], or he bought one after the other, he did not acquire land, and not the tree in between them;

ובתר הכי קתני במקדיש ההיא דמייתי בהמוכר את הבית (לקמן דף עב.)

1. Afterwards, it teaches about one who was Makdish, what is brought below (72a, that if there are 10 to a Beis Se'ah, also the land is Hekdesh).

ונראה דפחות מכאן דקתני גבי הקדש קאי נמי אכדי שיעבור בקר וכליו ויותר מכאן קאי אלבית סאה כמו גבי מכר

2. It seems that "less [separated] than this" taught regarding Hekdesh refers also to the Shi'ur for a bull to pass in between with its Kelim, and "more than this" refers to [10 to] a Beis Se'ah, just like regarding a sale.

ולפי זה נמי ליכא למימר דאין חילוק בין חזקה למכר וסבר אביי כההיא ברייתא דתוספתא

(b) Suggestion: According to this (Perush, that the Beraisa and Tosefta argue), we can say that there is no difference between Chazakah and a sale, and Abaye holds like the Beraisa of the Tosefta!

דהא אביי גופיה סבר כרב נחמן דאמר מח' ועד ששה עשר דא"ל אביי לרב יוסף לא תפלוג עליה דר"נ

(c) Rejection: Abaye himself holds like Rav Nachman, who says that they must be between eight and 16 Amos apart, for Abaye said to Rav Yosef "do not argue with Rav Nachman!"

וא"ת ואי מדמינן מכר להקדש אם כן קשיא דר' שמעון אדר' שמעון

(d) Question: If we compare a sale to Hekdesh, R. Shimon contradicts himself!

דההיא דהמוכר את הבית מוקמינן לה כר' שמעון ובהמוכר את הספינה (לקמן דף פג.) אמר רבי מאיר ור' שמעון אומרים הנוטע את כרמו ח' על ח' מותר להביא זרע לשם

1. We establish the Beraisa on 72a like R. Shimon, and in 83a, it says that R. Meir and R. Shimon say that if one plants [vines] in his vineyard eight Amos apart, he may seed in between them;

אלמא חשיב ר' שמעון בח' אמות מפוזרים ומייתי התם ראיה מינה למכר אילנות

2. This implies that R. Shimon holds that eight Amos apart is [too] scattered, and we bring a proof from there to one who sold trees!

ונראה לרשב"א דלא מוקי לה בהמוכר את הבית (לקמן דף עב.) כרבי שמעון אלא במאי דקא סבר מקדיש בעין רעה הוא מקדיש

(e) Answer (Rashba): We establish the Beraisa on 72a like R. Shimon only regarding his opinion that one is Makdish stingily;

אבל במאי דחשיב בח' אמות מפוזרים לא קיימא כוותיה.

1. However, regarding his opinion that eight Amos is [too] scattered, we do not hold like him.

2) TOSFOS DH Heicha d'Lo Afik

תוספות ד"ה היכא דלא אפיק

(SUMMARY: Tosfos explains that this discusses Benos Shu'ach, like R. Chananel.)

פי' ר"ח כגון בנות שוח שמשעה שנחנטו עד לקיטתן ג' שנים כדתנן (שביעית פ"ה מ"א) בנות שוח שביעית שלהן שנה שניה

(a) Explanation (R. Chananel): E.g. this refers to Benos Shu'ach (a species of figs), that from Chanatah (budding) until harvesting there are three years, like the Mishnah in Shevi'is (5:1) says that Shevi'is of Benos Shu'ach is the second year;

פי' בשנה ב' של שמיטה לפי שאותן פירות שנלקטים בשנה ב' של שמיטה נחנטו בשביעית ואסורין כדין שביעית

1. It is the second year of Shemitah, because the Peros picked in the second year of Shemitah, because their Chanatah was in Shevi'is, and they are forbidden like the law of Shevi'is.

ולכך אוקמה ר"ח בבנות שוח דבשאר אילנות באלף שנים לא יארע זה דבל' אילנות ילקו בשדפון ג' שנים ואותן שילקו בשנה זו לא ילקו בשנה זו ובזו בזויי

2. R. Chananel established it to discuss Benos Shu'ach, because this would not occur to other trees in 1000 years, that amidst 30 trees, they will be blasted three years, and those that are stricken this year are not stricken this year, and (every year the trees that produce) are spread [amidst the field].

וא"ת והיכי מצי מיירי בבנות שוח והא בריש פירקין אמרינן גבי חזקה בעינן דבעידנא דאיתיה להאי פירא ליתא להאי פירא

(b) Question: How can it discuss Benos Shu'ach? Above (28b), we say regarding Chazakah that we require that at the time there is one Pri, there is not the other Pri (that will be the next period of consumption);

והכא כשאכל פירות שנה ראשונה ושניה כבר נחנטו פירות שנת ג'

1. Here, when he eats the Peros of the first and second years, the Peros of the third year already budded!

וי"ל כיון שעדיין יש שנה עד גמר שלהן הוי שפיר בעידנא דאיתיה להאי פירא ליתא להאי פירא.

(c) Answer: Since there is still a year until they will be finished, this is properly called "at the time there is this Pri, there is not the other Pri."

3) TOSFOS DH Zeh Hichzik b'Ilanos v'Chulei

תוספות ד"ה זה החזיק באילנות כו'

(SUMMARY: Tosfos concludes that we discuss Chazakah of three years.)

פ"ה דלאו בחזקת ג' שנים איירי אלא שמכר לזה קרקע ולזה אילנות

(a) Explanation #1 (Rashbam): We do not discuss Chazakah of three years. Rather, he sold land to one buyer, and trees to another buyer;

והחזיק כל אחד בשלו כגון דרפק בה פורתא ובעל אילנות פשחינהו כדאמר לקמן האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דדיקלא קני

1. Each made Chazakah in his, e.g. he dug a little in the ground, and the owner of the trees pruned them, like it says below (54a) "if one pruned a date tree for the sake of the tree (so it will grow better), he acquired it."

וקשה לר"י דלא הוה ליה למיקבעיה אמתני' דהכא דאיירי בחזקת ג' שנים אלא לקמן גבי חזקות של קנין

(b) Question #1 (Ri): This [Sugya] should not have been fixed [in the Gemara in the discussion] on our Mishnah, which discusses Chazakah of three years, rather, below (42a), regarding Chazakos of Kinyan!

ועוד דאמאי נקט חזקה טפי משטר וכסף וחליפין הוה ליה למינקט מכר סתם כדנקט מכר בכולה סוגיא דבסמוך

(c) Question #2: Why did it mention Chazakah more than a document, money or Chalipin? It should have said Stam "sold", like it says "sold" in the entire Sugya below!

1. Note: When one sells to two people at once, he is generous to both of them. Each gets less than a lone buyer would get (see the end of Tosfos DH Leima below). Two Chazakos cannot be made simultaneously. Why didn't the first get all rights of a lone buyer? We must say that he agreed to both sales before either made Chazakah. It is a Chidush that the first is not considered a lone buyer. (Perhaps this is even if he discussed selling to the second only after he told the first "go make Chazakah and acquire", but before he made Chazakah!) Had it taught other Kinyanim, which can be done simultaneously through a Shali'ach, we might think that only in such a case he is generous to both.

ונראה לר"י דאיירי בחזקת ג' שנים

(d) Answer (to both questions, and Explanation #2 - Ri): We discuss Chazakah of three years;

דלרב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע ואין לבעל אילנות בקרקע כלום ולכך כי יבשו לא יטע אחרים במקומן

1. According to Rav Zevid, this one acquired trees, and this one acquired land, and the owner of the trees has no Kinyan at all in the land. Therefore, when [his trees] dry up, he may not plant others in place of them;

ורב פפא סבר דזה קנה אילנות וחצי קרקע

2. Rav Papa holds that this one acquired trees and half the land;

פי' לא שיקנה בגוף הקרקע כלום שהרי זה החזיק בכל הקרקע אלא לענין שאם יתייבשו יטע אחרים במקומן

i. Explanation: He does not acquire anything in the land, for the other made Chazakah in the entire land! Rather, he acquired [rights] so that if they dry up, he may plant others in place of them.

ומינה שמעי' בסמוך דמכר לזה אילנות ולזה קרקע דלרב זביד אין לבעל אילנות בקרקע כלום ליטע אחרים במקומן לכשיבשו ולרב פפא יש לו

(e) Implied question: Below (37b), how do we learn from this that if he sold trees to one, and land to another, according to Rav Zevid, the owner of the trees has no [Kinyan] in the land to plant others in place of them when they dry up, and according to Rav Papa, he has [this right]? (According to the Ri, Rav Zevid and Rav Papa did not discuss a sale!)

דסברא הוא דאם מכר לזה אילנות ולזה קרקע בסתם קנה בעל אילנות הקרקע ליטע אחרים במקומן לכשיתייבשו גם חזקתו יש לו להועיל לענין זה.

(f) Answer: It is reasonable that if he sold trees to one, and land to another, Stam (without specifying), the owner of the trees acquired in the land rights to plant others in place of them when they dry up, [therefore] also his Chazakah should help for this.

4) TOSFOS DH Leima Lei Ba'al Karka l'Ba'al Ilanos Akor Ilancha Shkol v'Zil

תוספות ד"ה לימא ליה בעל קרקע [לבעל אילנות] עקור אילנך שקול וזיל

(SUMMARY: Tosfos gives two opinions about when he can say this.)

פירוש לכשיתייבשו

(a) Explanation #1: He should be able to say so after they dry up.

ואע"פ שכך הוא אמת לרב זביד

(b) Implied question: (What is Rav Papa's challenge to Rav Zevid?) Indeed, Rav Zevid holds [that he can say so]!

מכל מקום פריך ליה רב פפא דאין סברא שידחוק אותו מיד לעקרו כשיבש כיון דג' אילנות מכר לו

(c) Answer: Even so Rav Papa challenges him, for it is unreasonable that he can force him to uproot his tree immediately when it dries, since he sold to him three trees.

ועוד מצינו למימר עקור אילנך לאלתר קאמר

(d) Explanation #2: [He can tell him to uproot his trees] immediately;

והכי קשיא לרב פפא כיון דאפילו בג' אילנות אמרת דאין לו בקרקע כלום אע"ג דבעלמא בג' אילנות אית ליה קרקע משום דבשני לקוחות שאני

1. This was difficult to Rav Papa. Since you say that even when he bought three trees, he owns no rights in the land, even though normally, with three trees he has land, because it is different with two buyers...

דקאמר (הגהת הב"ח) ליה כי היכי דלדידי לית לי באילנות הכי נמי לדידך לית לך בקרקע

2. This is because [the owner of the land can say] just like I have no [rights] in the trees, also you have no [rights] in the land;

אי חשיב האי טעמא א"כ לאלתר נמי קודם שיבש לימא ליה עקור אילנך ואע"ג דבעלמא בחד לוקח בקנה שנים דלא קנה קרקע מ"מ יעמוד שם האילן עד שימות

i. If this reason is correct, if so immediately he can tell him to uproot his tree, even though normally, in any case of one buyer, when he bought two trees, he did not acquire land, in any case the tree stands there until it dies;

הכא גרע טפי מהאי טעמא דאית לך כי היכי דלדידי כו'

ii. Here is worse, for this reason that you hold, just like I...

אלא ודאי לית לך למימר האי טעמא הלכך כשמכר לזה קרקע ולזה אילנות בעל אילנות קנה מקום הגזע ליטע אחרים במקומן כשייבשו

3. Rather, surely you should not say this reason. Therefore, when he sold land to one, and trees to another, the owner of the trees acquires the place of the trunk to plant others in their place when they dry up.

ומיירי בין בג' אילנות בין בב' כדפ"ה ואפילו בג' אין לו קרקע הצריך לאילנות [כיון] שפירש בהדיא לזה קרקע

(e) Assertion: We discuss whether [he bought] three trees or two, like the Rashbam explained. Even regarding three, he does not own land needed for the trees (i.e. around them, to harvest the fruits), since [the seller] specified explicitly that the other gets the land;

ואפי' בב' אילנות כשיבשו יטע אחרים במקומן משום כי היכי דלדידך בעין יפה זבין כו'.

1. And even regarding two trees, when they dried, he plants others in place of them, because just like he sold generously to you (to get all the land except for the trees), he sold generously to me (and gave to me permanent rights to have trees here).

37b----------------------------------------37b

5) TOSFOS DH d'Iy Lo Matzi Lemeimar Lei Akor Ilancha Shkol v'Zil

תוספות ד"ה דאי לא מצי למימר ליה עקור אילנך שקול וזיל

(SUMMARY: Tosfos explains why the buyer would be able to tell him to uproot the tree.)

פירוש לכשייבש ובלאו טעמא דמכחשי ארעא אי לא משייר מצי א"ל עקור אילנא דעל כרחו לא יעכב האילן בשדהו

(a) Explanation: [The buyer can tell him to uproot his tree] after it dried up, for it weakens the land. If he does not leave over, he can say "uproot your tree", for b'Al Korcho (against his will) he cannot leave his tree in [the buyer's] field.

ועוד שרוצה לזרוע מקום האילן.

1. Also, [the buyer can tell him to uproot it] for he wants to sow the place of the tree.

6) TOSFOS DH Machar Ilanos v'Shiyer Karka

תוספות ד"ה מכר אילנות ושייר קרקע

(SUMMARY: Tosfos discusses in which case he retained the land.)

פ"ה דבב' אילנות איירי דבג' הכל מודין דקנה קרקע כדתנן בהמוכר את הספינה (לקמן דף פא.) ומוקי לה בגמ' כרבנן

(a) Explanation #1 (Rashbam): We discuss two trees. If there were three trees, all agree that he acquired land, like the Mishnah below (81a), and we establish it in the Gemara like Rabanan;

ודחי ומוקי לה אפי' כר"ע ולפי זה רישא דקתני שנים אין לו קרקע לא אתי כר"ע

1. We reject this, and establish it even like R. Akiva. According to this, the Reisha, which teaches that he does not get land, is not like R. Akiva.

וכן מוכח בסוף המוכר את הבית (שם דף עב. ושם) דקתני הקדיש ג' אילנות ממטע י' לבית סאה כו' בזה אחר זה לא הקדיש את הקרקע

(b) Proof: This is proven below (72a). It teaches that if one was Makdish three trees spaced 10 to a Beis Se'ah... if he was Makdish one after the other, he was not Makdish the land;

ופריך מני (הגהת הב"ח) אילימא רבי עקיבא האמר מוכר בעין יפה מוכר וכ"ש מקדיש פי' ואמאי בזה אחר זה לא הקדיש את הקרקע

1. We ask, who taught this [that one is Makdish stingily]? If it is R. Akiva, he said that people sell generously, and all the more so people are Makdish generously! I.e. if he was Makdish one after the other, why wasn't he Makdish the land?

אלמא משמע דקנה אילן אחד נמי קנה קרקע

2. Inference: Also one who acquired one tree, acquired land.

ואין נראה לר"י דהא כיון דהא דתנן בהמוכר את הספינה (שם דף פא.) קנה ג' קנה קרקע מוקי נמי כר"ע א"כ ע"כ לר"ע בשנים לא קנה קרקע

(c) Rebuttal (Ri): Since we establish the Mishnah below (81a), which says that one who acquired three trees acquired land, like R. Akiva, if so you are forced to say that R. Akiva holds that one who acquired [even] two trees did not acquire land!

דהכי משמע דוקא ג' קנה קרקע אבל ב' לא קנה קרקע

1. [The Mishnah] connotes that only if he acquired three, he acquired land, but if he acquired two, he did not acquire land.

לכך יש לפרש להא דשמעתין בג' אילנות ואע"ג דבעלמא בג' קנה קרקע שאני הכא דמיירי כגון שאין שם קרקע אלא לצורך האילנות ופירש בהדיא שמשייר הקרקע לעצמו

(d) Explanation #2: Our Sugya means that [if he acquired] three, even though normally with three trees he acquired land, here is different, for there is land only enough for the trees, and he explicitly specified that he leaves over the land for himself;

או בשדה גדול' ואומר בפירוש שכל הקרקע משייר ולכ"ע לא קנה בגוף הקרקע כלום

1. Or, in a big field, and he explicitly said that he keeps all the land, all agree that he did not acquire anything in the land itself;

אלא למ"ד מוכר בעין יפה מוכר יכול ליטע אחר במקומו כשייבש

2. However, according to the opinion that people sell generously, he may plant another in place of it when it dries up.

וההיא דהמוכר את הבית ה"פ מני אילימא ר"ע ואליבא דרבנן דר"ש דסבירא להו מקדיש בעין יפה הוא מקדיש

(e) Explanation #2 (cont.): The Sugya below (72a) means as follows. Who taught this [that one is Makdish stingily]? If it is R. Akiva, and according to Rabanan who argue with R. Shimon, who hold that people are Makdish generously...

הא אמר מוכר בעין יפה הוא מוכר וכל שכן מקדיש

1. [This cannot be, for R. Akiva] said that people sell generously, and all the more so they are Makdish [generously]!

ואלא רבנן ואליבא דרבנן דר' שמעון דאמרו במקדיש הקדיש את כולן הרי אומר מוכר בעין רעה מוכר אבל מקדיש בעין יפה מקדיש

2. Rather, it is Rabanan [of R. Akiva], and according to Rabanan of R. Shimon, who hold that one who was Makdish, was Makdish all of them. This means that people sell stingily, but they are Makdish generously;

וכיון דסבירא להו דכולי האי מקדיש בעין יפה ממכר דאפי' בור ודות שאין הקרקע צריך להם הקדיש

3. Since they hold that one is Makdish so much more generously than he sells, that even a pit and cistern, which are not needed for the land, he was Makdish...

כ"ש במקדיש את האילן שהקדיש את הקרקע הצריכה לאילן ואע"ג דבמכר לא מכר את הקרקע

i. All the more so one who was Makdish a tree, he was Makdish the land needed for the tree, even though one who sells, did not sell the land!

ומיהו אההיא דבתר הכי אי אפשר לפרש כן [דקאמר] אלא פשיטא ר"ש ואליבא דמאן

(f) Question: We cannot explain the continuation [there] like this! It says "rather, surely it is R. Shimon (regarding Hekdesh). Like whom is it (regarding a sale)?

אילימא אליבא דר"ע הא אמר מוכר בעין יפה מוכר כ"ש מקדיש

1. If it is R. Akiva, he says that people sell generously, and all the more so they are Makdish [generously]!

ומ"מ יש לפרש בדוחק דפריך מסברא כיון דמוכר בעין יפה מוכר אית לן למימר דמקדיש כל שכן דיותר מעט בעין יפה מקדיש

(g) Answer: Even so, with difficulty we can explain that he asks from reasoning. Since people sell generously, we should say that all the more so they are Makdish a little more generously...

ובאילן אחד נמי הקדיש המקדיש את הקרקע אע"ג דבמכר לא קנה

1. Also regarding one tree, the one who was Makdish it, was Makdish the land, even though regarding a sale he does not acquire.

ועוד יש לפרש דלא מכח הקדש זה אחר זה דייק התם דבעין רעה מקדיש

(h) Explanation #3: We do not infer (there, on 72a) from the law of one who was Makdish one after the other, that one is Makdish stingily;

אלא דייק מדקתני הקדיש שלשה אילנות ממטע י' לבית סאה הרי זה הקדיש את הקרקע כולה לפיכך כשהוא פודה פודה לפי בית זרע חומר שעורים כו'

1. Rather, we infer from what it taught [in the Seifa of the Beraisa] that one who was Makdish three trees planted 10 to a Beis Se'ah, he was Makdish the entire land. Therefore, when he redeems, he redeems according to [the amount the Torah fixed, 50 Shekalim for 75,000 square Amos, which is] the area in which one sows a Chomer (30 Sa'im) of barley [regardless of its actual value]...

ואי ס"ל דבעין יפה מקדיש אע"פ שהקדיש את הקרקע ואת האילנות בבת אחת הו"ל למימר דפודה וחוזר ופודה

2. If [the Tana] holds that people are Makdish generously, even though he was Makdish the land and the trees together, we should say that he redeems and redeems again;

ופודה תחלה את האילנות בשויין וחוזר ופודה את הקרקע לפי בית זרע חומר שעורים

3. He redeems the trees for their value, and returns to redeem the land according to [50 Shekalim for] the area in which one sows a Chomer of barley;

כדאמר רב הונא בפרק יש בערכין (ערכין דף יד.) הקדיש שדה מלאה אילנות כשהוא פודה פודה את האילן בשווייו וחוזר ופודה קרקע לפי בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף

4. This is like Rav Huna said in Erchin (14a) "if one was Makdish a field full of trees, when he redeems, he redeems the tree for its value, and returns to redeem the land according to 50 Shekalim of silver for the area in which one sows a Chomer of barley."

אלמא סבר רב הונא מקדיש כו'

i. Inference: Rav Huna holds that one who is Makdish [is Makdish generously].

איתיביה ר"נ לרב הונא ופריך ליה מברייתא דהמוכר את הבית ומשני הא מני ר"ש היא דאמר בעין רעה הוא מקדיש

5. Citation (14a): Rav Nachman challenged Rav Huna. He asked from the Beraisa (72a), and [Rav Huna] answered that it is R. Shimon, who says that one is Makdish stingily.

והשתא מדקדק לקמן בפשיטות דכולה סוגיא דלקמן אליבא דרב הונא קיימא לטעמיה דאמרי' במס' ערכין (שם) בעין יפה הוא מקדיש.

6. Consequence: Now, the inference below (72a) is simple. The entire Sugya below is like Rav Huna, according to the reason he said in Erchin, that one is Makdish generously.

7) TOSFOS DH Eino Kerem

תוספות ד"ה אינו כרם

(SUMMARY: Tosfos gives two consequences of not being considered a vineyard.)

ואין צריך להרחיק זרע ד' אמות אלא שלשה טפחים כעין גפן (הגהת הב"ח) יחידי

(a) Consequence #1: If he wants to sow [anything other than grape seeds], he need not distance four Amos [like from a vineyard], rather, only three Tefachim, like from a single vine.

ולענין מי שנטע כרם ולא חיללו דאינו חוזר מן המלחמה.

(b) Consequence #2: This affects also one who planted a vineyard and did not redeem the fruits (in the fourth year). He does not return from war [due to this densely planted vineyard].

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF