גלי מסכתא - זבחים פרק ג

גמ' לב. - לה.

פסולין כשרים לשחיטה [ושחט (ולא כ' כהן) וכו' והקריבו הכהנים]

אבל לא מפגלין מקבלה ואילך [רש"י - המקריב (הראוי) אותו לא יחשב]

אפשר לתקן קבלה והולכה דפסול, הולכה דשמאל ודכלי חול, נשפך מכלי [כחנן המצרי דלית לי' דיחוי, בידו לתקן אינו דיחוי], זריקה שלא במקומו (כו: - של פסול למ"ד כמקומו דמי)

טמאין לא ישחטו לכתחלה גזרה שמא יגעו בבשר,

לשמעון התימני מדאו' [ושחט את בן הבקר לפני ה' - שוחט יותר לפנים]

סמיכה דוקא בטהורין [לפני ה' (לרש"י - בשחיטה - ותיכף לסמיכה שחיטה, רב חסדא לשמעון התימני - וסמך ושחט דומיא דשחיטה)]

עולא בשם ר"ל - ביאה במקצת שמה ביאה [בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבא - דומיא דנגיעה], רבינא - למלקות ולא לכרת (כנגיעה)

לעולא - הכנסת בהונות ביום ח' - הואיל והותר לצרעתו, הותר לקריו [לרבינא - דאין כרת לביאה במקצת] (ורבא חולק)

פסח - רב יוסף - הואיל והותרו לטומאתן הותרו לזיבתן שבאה אח"כ (ואביי חולק)

אביי ורבא - טומאה דחויה בציבור

סמיכת אשם מצורע בשער נקנור ולא יכנס [שמא ירבה בפסיעות, אע"ג דתיכף לסמיכה שחיטה דאורייתא אבל סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא]

טמא שנגע בקודש - לר"ל לוקה [בכל קודש לא "תגע"], לר' יוחנן אינו לוקה [ההוא בתרומה]

אזהרה לטמא שאוכל קודש - ר"ל - [בכל קודש לא תגע (היקש לביאת מקדש)]
ולפני זריקה לוקה [בכל קודש] ואין כרת

ר' יוחנן - [ג"ש טומאתו מביאת מקדש] ולא לפני זריקה

טומאת בשר לפני זריקה - אביי - לכו"ע לוקין [חיבת הקודש מכשיר [והבשר]]

רבא - לכו"ע אינו לוקה [היקש: ונכרתה - והבשר וכו' לא יאכל - דוקא במקום כרת]
וחיבת הקודש מכשיר רק בקרבו מתיריו או בקידוש כלי

המעלה טמאה עובר בעשה,

חיה - ר' יוחנן - עשה [צאן ובקר (ב"פ)], ר"ל - מותר [ההוא למצוה] (ואיתותב)

פסול (רש"י - שקבל וגם) שזרק - ר' יוחנן - אינו עושה שיריים (לרש"י - לדם שבצואר ויחזור כשר ויקבל),
לרב זביד הוי ספק וה"ה בזרק כוס פסול (שיצא)

אבל פסול מחשבה עושה שיריים [זריקתו מהני לפיגולו]
וכן טמא שזרק (מעילה ה:) [מרצה בציבור]

דם בב' כוסות וזרק א' - לת"ק - השני נשפך לאמה [את דמו],
לר"א בר"ש - ליסוד [ואת כל דמה]

לר"י זורקים מדם התערובת של פסחים כנגד היסוד [לא אידחי דבידו לאוספו, ואין דם התמצית מבטל דם הנפש]

רש"י לב: - לד:

לרש"י - כניסת טבול יום דקרי להר הבית תלוי במח' אי טבול יום כזב דמי, וטבול יום דשרץ ומת מותרין

לרש"י - הכשר חיבת הקודש מעלה דרבנן

זריקה קובע פסול חוץ למקומו

גמ' לה. - לו:

לר"א מחשבין (מהני מחשבה) להקטרת בשר או לאכילת אימורין [מנחות יז. - ואם האכל יאכל - מדאפקיה הקטרה בלשון אכילה] ומח' במנחות יז: אם חייב כרת

ר' ירמיה לא: - ומצטרפין אכילת בשר ואימורין לכזית

אין מחשבין לדבר שאינו דרכו/ראוי לאכול, שליל, שליא, ביצים, חָלָב (ומותרין בנותר וטמא)

ר' אלעזר - אבל אם חל פיגול על הזבח - נתפגל השליל [רש"י - ירך אמו - ויש אוכלין], מוראת העוף, בשר פרים הנשרפים

מחשבת הינוח ללמחר או להוציא פסול לר"י [הו"א - לא יניח יתירא - תנהו למחשבת הינוח, סברא - מחשבה כמעשה (אבל מחשבת אכילת והקטרת טמאים וערלים - לא פוסל (לרש"י - מלרצות), ל"ב - לאו בידו ולכן אינה מחשבה)]

ר' אבא - אבל לא יוציא מידי פיגול (איתותב)

ויש תנא אליבא דר"י אף מחשבת הכנסת דם חטאת להיכל [דבר רע]

נאכלים ליום ולילה: חליפי, ולד, תמורת תודה [ובשר], חטאת ואשם [זבח], שלמי נזיר ושלמי פסח [תודת שלמיו], לחמי תודה ונזיר [ביום קרבנו יאכל]

ב' תנאי אליבא דר"י אם שחיטת חטאת בדרום לוקה

רבינא בר סילא - מחשבת אכילת טמאים למחר מפגל

רב דימי בר חיננא - טמא חייב על אכילת פסח לפני צלי, לחמי תודה שלא הורמו אחרי זריקה

רש"י לה. - לה:

מחשבת שריפת פרה למחר אינו מפגל - לרש"י - לאו לשון אכילה

מחוסר אבר פסול בעוף [לרש"י - הקריבהו נא לפחתך]

עוד חומר לימוד למסכת זבחים

עוד חומר לימוד
למסכת זבחים