YOMA 58 (28 Sivan) - Dedicated in memory of Hagaon Rav Yisroel Zev [ben Rav Avrohom Tzvi] Gustman zt"l, Rosh Yeshiva of Yeshivas Netzach Yisrael-Ramailes (Vilna, Brooklyn, Yerushalayim), author of Kuntresei Shi'urim, and renowned Dayan in pre/post-war Vilna, on the occasion of his Yahrzeit. Dedicated by his Talmidim, Harav Eliezer Stern of Brooklyn, New York, and Dr. Yehoshua Daniel of Efrat.

1)

TOSFOS DH R. Yonason Omer Mazeh mi'Zeh Bifnei Atzmo umi'Zeh Bifnei Atzmo

תוספות ד"ה רבי יונתן אומר מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו

(SUMMARY: Tosfos explains how the Tana'im expound for which Matanos we mix the blood.)

- תימה לי והא רבי יונתן אית ליה דמשמע שניהן כאחד ומשמע אחד אחד בפני עצמו

(a)

Question: R. Yonason holds that [Vav] connotes both together, and also each by itself! (He should say that we sprinkle also the blood mixed together.)

והכא משמע דאית ליה דווקא מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו

1.

Here it connotes that he holds that we sprinkle only each by itself.

ונראה לי כיון דמשמע הכי ומשמע הכי ילמד סתום מן המפורש

(b)

Answer: Since [Vav] connotes both ways, we learn what is Sasum (not explicit) from what is explicit;

כי היכי דלפני ולפנים ובהיכל נותן מזה בעצמו ומזה בעצמו ה"נ לקרנות

1.

Just like Lifnai v'Lifnim and in the Heichal, he sprinkles each by itself, similarly regarding the corners;

דכתיב מדם הפר ומדם השעיר מסתמא מזה בעצמו ומזה בעצמו

2.

Since it says mi'Dam ha'Par umi'Dam ha'Sa'ir, presumably he sprinkles from each by itself.

ובהא נמי מיתרצא מאי דק"ל דמייתי בסמוך תניא אידך וכו' עד תלמוד לומר אחת וסתמא כרבי יאשיה

(c)

Support #1: This answers a question from the Beraisa below, which learns from "Achas". The Gemara says that it is Stam (anonymous), like R. Yoshiyah;

והיכי אתיא כרבי יאשיה והא לרבי יאשיה בלא אחת נמי סבירא לי' כמאן דכתיב יחדיו דמי

1.

Question: How can it be like R. Yoshiyah? He holds that even without Achas, it is as if it says "together"!

בשלמא הא דאמר ליה ר' יאשיה לר' יונתן והלא כבר נאמר אחת איכא למימר לדר' יונתן קאמר ליה אבל לדידיה בלא אחת נמי

i.

Granted, it is not difficult that R. Yoshiyah said to R. Yonason "it already says "Achas".' We could explain that he addresses R. Yonason according to R. Yonason's reasoning, but R. Yoshiyah [knows that we mix the bloods] even without Achas;

אלא יש לומר אף על גב דמעיקרא הוה סלקא דעתך דלרבי יאשיה מערבין בלא קרא דאחת בתר דאייתי קרא דאחת הדר ביה

(d)

Answer: Even though initially we thought that R. Yoshiyah knows that we mix even without Achas, after we bring the verse "Achas", we retract...

וסבירא ליה דאי לאו אחת ה"א אין מערבין דומיא דלפני ולפנים ודהיכל דילמד סתום מן המפורש כדפי'

1.

We [then] hold that if not for Achas, one might have thought that we do not mix, just like Lifnai v'Lifnim and in the Heichal. We learn what is Sasum from what is explicit, like I explained;

ובהא נמי מיתרצא מאי דק"ל הא דקאמר לעיל תסתיים דרבי יאשיה הוא דאמר מערבין ודחי אפילו תימא רבי יונתן שאני הכא דכתיב אחת

(e)

Support #2: This answers also what is difficult from above. We concluded that R. Yoshiyah holds that we mix, but rejected this. Even R. Yonason could say so, for it says Achas;

והשתא תימה לי מאי קא דחי אפילו תימא לרבי יונתן מערבין אם כן כל שכן לרבי יאשיה מערבין

1.

Question: What was the rejection? Even if R. Yonason says that we mix, all the more so R. Yoshiyah says that we mix!

והא ע"כ חד מינייהו אמר אין מערבין דקאמר ר' יונתן ורבי יאשיה חד אמר מערבין וחד אמר אין מערבין

i.

[However, this cannot be, for] we are forced to say that one of them holds that we do not mix, for we say that one of them says that we mix, and the other says that we do not mix. (Therefore, it must be that only R. Yoshiyah holds that we mix. If so, what was the rejection?!)

אבל למאי דפרישית ניחא דה"ק שאני הכא דכתיב אחת דאי לא כתיב אחת סברא הוא דאפילו לר' יאשיה ה"א אין מערבין דילמד סתום מן המפורש כדפרי'

2.

Answer: According to what I said, this is good. We say that here is different, for it says Achas. Had it not said Achas, it would be reasonable that even R. Yoshiyah holds that we do not mix, for we learn what is Sasum from what is explicit, like I explained;

ואם כן מאן האי תנא דאמר מערבין אלא ע"כ מדכתיב אחת

i.

If so, which Tana says that we mix?! Rather, we must say [that the Tana says so] because it says Achas.

ומאן לימא לן דרבי יאשיה דריש אחת להאי דרשא ולא רבי יונתן דילמא רבי יונתן דריש ליה ורבי יאשיה דריש ליה לדרשא אחרת כדדרשי' ליה בפרק קמא דשבועות (דף ח:)

ii.

Explanation (of the rejection): Why must we say that R. Yoshiyah expounds Achas for this [to teach that we mix]? Perhaps R. Yonason expounds this, and R. Yoshiyah expounds it differently, like in Shevuos 8b!

כפרה זו לא תהא אלא פעם אחת בשנה אי נמי כפרה אחת הוא מכפר ואינו מכפר שתי כפרות

iii.

Citation (8b, 10a): This Kaparah is only once a year. Alternatively, it atones for only one matter, but not for two.

מיהו מה שהקשיתי ממאי דקאמר סתמא כרבי יאשיה

(f)

Retraction (of Support #1): Above, I asked why we say that the Stam Beraisa [that learns from "Achas"] is like R. Yoshiyah. (He should know that we mix even without Achas!)

בלאו הכי ניחא דהא לא קאמר רבי יאשיה היא אלא כרבי יאשיה

1.

Even without my answer (that if not for Achas, we would learn Sasum from Mefurash), this is not difficult. We did not say that the Tana is R. Yoshiyah, rather, he holds like R. Yoshiyah;

פירוש דסבירא ליה כוותיה דמערבין לקרנות ולאו מטעמיה דלדידיה נפקא ליה בלא דרשא דאחת

2.

Explanation: I.e. he holds like R. Yoshiyah that we mix for the corners, but for a different reason. He (R. Yoshiyah) knows this without expounding Achas.

ודילמא רבי יהודה היא דאית ליה מערבין אף על גב דמשמע ליה כל אחת ואחת בפני עצמה כרבי יונתן

3.

Perhaps the Tana is R. Yehudah, who holds that we mix, even though he holds that [a Vav connotes] each by itself, like R. Yonason.

נפקא ליה מאחת דמערבין כדפר' לעיל

i.

He (R. Yehudah) learns from Achas that we mix for the corners, like I explained above (57b DH Tanya).

והא דקאמר סתמא כרבי יאשיה הכי נמי הוה מצי למימר רבי יהודה היא דשמעינן ליה בהדיא בהקומץ רבה (מנחות כב:) דמערבין

(g)

Implied question: Why do we say that it is Stam like R. Yoshiyah? We could have said that it is like R. Yehudah, for we explicitly heard (Menachos 22a) that he holds that we mix!

אלא מפני שלא הובא בשמעתין נקט רבי יאשיה שהזכירו לעיל במחלוקת עם רבי יונתן

(h)

Answer: Since we did not bring in our Sugya [that R. Yehudah holds that we mix], we mentioned R. Yoshiyah, who was mentioned above in the argument with R. Yonason.

וא"ת למ"ד אין מערבין לקרנות מנא ליה דעולין אין מבטלים זה את זה

(i)

Question: According to the opinion that we do not mix for the corners, what is the source that Olin are not Mevatel each other?

יש לומר נפקא ליה מדם דם בפרק התערובת (זבחים דף פא:)

(j)

Answer: He learns from [a Gezeirah Shavah] "Dam-Dam" in Zevachim 81b.

ואין לתמוה מאי שנא דשבע על טיהרו מערבין לכולי עלמא ובקרנות פליגי

(k)

Implied question: Why are the seven Haza'os on Tiharo of the inner Mizbe'ach different? All agree that we mix for them, but they argue about the corners!

ויש לומר בלפני ולפנים על כרחך אין מערבין כדמוכח קרא בהדיא דלאחר שנתן מדם הפר שוחט את השעיר

(l)

Answer: You are forced to say that Lifnai v'Lifnim we do not mix. The verses say so explicitly. After he puts the blood of the bull, he slaughters the goat;

ואם כן גם באהל מועד כן כדכתיב וכן יעשה לאהל (כן צריך להגיה) מועד

1.

If so, the same applies in the Ohel Mo'ed, like it says "v'Chen Ya'aseh l'Ohel Mo'ed";

ולקרנות כתיב מדם הפר ומדם השעיר משמע ליה מזה בעצמו ומזה בעצמו דומיא דאינך כיון דהזכיר בהדיא פר ושעיר

2.

Regarding the corners, it says "mi'Dam ha'Par umi'Dam ha'Sa'ir." This connotes each by itself, like the others, since it mentions explicitly the bull and goat;

אבל בשבע על טיהרו כתיב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים משמע מכל הדם מזה שבע פעמים ותו לא.

3.

However, regarding the seven on Tiharo, it says "v'Hizah Alav Min ha'Dam b'Etzba'o Sheva Pa'amim." This connotes that from all the blood he sprinkles seven times, and no more.

2)

TOSFOS DH Min b'Mino Chotzetz Oh Eino Chotzetz

תוספות ד"ה מין במינו חוצץ או אינו חוצץ

(SUMMARY: Tosfos discusses what is a Chatzitzah between the hand and what it holds.)

- אבל שאינו מינו פשיטא דחוצץ ולא קרי ביה ולקח

(a)

Explanation: However, what is not Mino is surely Chotzetz. This is not called "v'Lakach".

וכן בפרק שני דזבחים (דף כד.) שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת

(b)

Support #1: Also in Zevachim (24a), we say that nothing may separate between him (the Kohen) and the Kli Shares.

וכן בפרק מקום שנהגו (פסחים נז:) גבי יששכר איש כפר ברקאי דהוה כריך ידיה בשיראי

(c)

Support #2: Also in Pesachim (57b), regarding Yisachar of Kefar Barkai, who used to wrap his hand in silk [we say that this was a Chatzitzah].

ותימה דבפרק לולב הגזול (סוכה לז.) מסקינן דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה

(d)

Question: In Sukah (37a), we conclude that taking [a Lulav] through something else is considered Lekichah (taking)!

ויש לומר דהתם מיירי שכורך סודר סביב הלולב ומאריך בו ועושה מן הסודר כמו בית יד ואוחז בו

(e)

Answer: That is when he wraps a scarf around the Lulav and lengthens it, and makes the scarf like a holder, and holds it;

אבל היכא דכריך ידיה בסודר ותופש הלולב כך לא שמה לקיחה

1.

However, when he wraps his hand in a scarf, and holds the Lulav this way, this is not called taking.

ומזרק בתוך מזרק דהכא דמשמע דפשיטא ליה אי הוה שאינו מינו היה חוצץ

(f)

Explanation: Here, regarding one bucket in another, the Gemara connotes that if it were b'Eino Mino, surely it would be Chotzetz;

לא מיירי שאוחז החיצון בשפתותיו דאז ודאי לא חייץ דהוה ליה כמו בית יד

1.

We do not discuss when he holds the outer bucket at the brim. Then, surely it is not Chotzetz. It is like a handle!

אלא שאוחזו למטה בשוליו

2.

Rather, he holds [the outer bucket] from the bottom.

וכן צריך לומר מתוך ההיא שמעתא גופא בפרק לולב הגזול כמו שחילקנו

(g)

Support: We must say so also in the Sugya in Sukah, like we distinguished [here].

דאי לא תימא הכי אלא נימא דבכל ענין לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה אם כן תיקשי דרבא אדרבא

(h)

Proof: If you would not say so, rather, in every case taking through something else is considered taking, Rava would contradict himself!

דאמר בתר הכי מין במינו אינו חוצץ הא שאין מינו חוצץ

1.

Rava says afterwards Min b'Mino is not Chotzetz. This implies that Min b'Eino Mino is Chotzetz!

ולעיל קאמר גבי סודר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה ואפילו שאינו מינו

2.

Above, he said regarding a scarf that taking through something else is considered taking, even if it is b'Eino Mino!

וק"ל מאי פריך מאי לאו נתן מזרק המלא לתוך הריקן

(i)

Question: What was the question [here] "isn't the case that he put the full bucket in the empty one?"

לימא אין הכי נמי ואין אוחז את החיצון בשוליו אלא בשפתותיו

1.

We could say that indeed, he did, but he does not hold the outer bucket from the bottom, rather, at the brim! (Then it is like a handle, and it is not Chotzetz.)

ויש לומר דפשיטא ליה שלא היה יכול לאוחזו כך ביד אחת שתי מזרקות כבידות שיש בהן כל דם הפר והשעיר

(j)

Answer #1: It was obvious that he could not hold like this with one hand two heavy buckets containing all the blood of the bull and goat. (When putting blood on the inner Mizbe'ach, he holds the bucket(s) with one hand and puts with the other.)

וריצב"א תירץ דבשמעתא גבי כלי שרת מין בשאינו מינו חוצץ בכל ענין

(k)

Answer #2 (Ritzva): In our Sugya regarding Klei Shares, Min b'Eino Mino is always Chotzetz;

דאפילו אם תמצא לומר דגבי לולב יש חילוק כדפיר' גבי כלי שרת בכל ענין מין בשאינו מינו חוצץ

1.

Even if you will say that regarding a Lulav there is a distinction [between wrapping a scarf around the Lulav, or wrapping his hand in a scarf], like I explained, regarding Klei Shares, in every case Min b'Eino Mino is Chotzetz.

דנהי דכי עביד כעין בית יד מיקרי לקיחה גבי כלי שרת דכתיב ולקח הכהן לא מיקרי לקיחה בעצמו של כהן.

2.

Granted, when he makes like a handle, this is called taking [a Lulav]. Regarding Klei Shares, about which it says v'Lakach ha'Kohen, this is not called taking with the Kohen's own body.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF