הלכה א' (ט. - י.)
אשת אח שלא היה בעולמו פטורה אפי' כשחמותה מעוברת כשמת [יחדיו]
למשנתנו - מאמר ליבמה (הרי את מקודשת וכו') קונה במקצת וצרת ערוה מאח השני חולצת
ואם בא עליה צריכה גם גט וולדה ממזר [ולקחה לו לאשה (מאמר אוסרת על אחין)
ויבמה (ביאה גומרת בה)]
ואם בא עליה צריכה גם גט וולדה ממזר [ולקחה לו לאשה (מאמר אוסרת על אחין)
ויבמה (ביאה גומרת בה)]
ר"ש מסתפק אי קונה [יבא עליה ולקחה - מאמר גומר כביאה] או לא [יבא עליה והיא לקוחה]
וצרת ערוה חולצת וולדה ממזר ספק ומותר בקהל
וצרת ערוה חולצת וולדה ממזר ספק ומותר בקהל
לר' אלעזר בן ערך קונה לגמרי [ולקחה - כקידושין]
אינה נעשית צרת ערוה מכח זיקה - ומיתת היבם או השומרת יבם מבטלת הזיקה
הלכה ב' (י. - יא.)
לרבנן אשת אח שלא היה בעולמו וצרתה תמיד אסורות
לר"ש מותרות - לר' יוחנן רק בייבם ואח"כ נולד [מצאה בהיתר], לברייתא אף בנולד קודם,
ולא בעשה אח שני מאמר ומת - ואם בא עליה הולד ספק ממזר,
וצרתה מאח שני חולצת, ולברייתא דר' זעורא פטורה [זיקה כקנין במקצת - והאיסור לייבם הוי כערוה]
ולא בעשה אח שני מאמר ומת - ואם בא עליה הולד ספק ממזר,
וצרתה מאח שני חולצת, ולברייתא דר' זעורא פטורה [זיקה כקנין במקצת - והאיסור לייבם הוי כערוה]
וספק אם מצאה בהיתר מתיר שאר עריות וגרושה לכהן (לפ"מ למסקנא אסורות)
הלכה ג' (יא:)
ערוה ואחותה שנפלו לפניו - אחותה מתייבמת [ערוה לאו זקוקתו]
מותר באחות בתו מאנוסתו
שניות וחייבי לאוין חולצת ונפטרה צרתה, ואם בא עליה מח' ר' יוחנן ור"ל/ר' אלעזר אם נפטרה, ולתני ר' חייא נפטרה
הלכה ד' (יא: - יב:)
הפורש מעריות נקרא קדוש; קדושת אלישע - לא הביט בשונמית, לא ראה קרי
שניות: אם אביו/אמו, אשת אבי אביו/אמו, אשת בן בנו/בתו (לפ"מ אף בת בת בנו), אשת אחי אמו/אביו מאמו [לרב אשת זכר אטו נקבה; אטו דור שלפניו; לרב הונא ג"ש ג' דורות למטה לג' דורות למעלה; משום כלת בנו [בני בנים כבנים]]
לר' חנין אין להן הפסק חוץ מאשת אבי אבי אמו דמותרת, ולרב כלת בנו
לבר קפרא יש להן הפסק - חוץ מאם אבי אביו/אמו דאסורה
לרב זרעו אין להן הפסק
מותר באשת בן אשתו
אסור באשת חמיו, וב' חורגים שמכירים שגדלו בבית אחד [מראית עין]
הלכה ה' - ו' (יג.)
אשת ממזר מתייבמת
ממזר הוי בן לכל דבר
ישראל לשפחה/גויה אינו בנו, והנולד אחריו מישראלית הוי בכור
הנולד מגוי לישראלית אינו בנו, והנולד אחריו משנתגייר הוי בכור
גוי לגויה - לר' יוחנן בנו מתייחס אחריו (וכשיתגייר אינו בכור, ויצא פו"ר) [בלאדן בן בלאדן, וכו'], ור"ל חולק
שפחה ולדה כמותה [האשה וילדיה תהיה לאדוניה, וכן גויה [כי יסיר ולא כי תסיר - דאינו בנך; להוציא כל הנשים והנולד מהם וכו' וכתורה יעשה]
הלכה ז' - ט' (יג: - יד.)
ספק איזה אחות קידש ומת - באח אחד חולץ לשתיהן [ספק יבמות, וספק אחות זקוקתו/חלוצתו]
בב' אחין אחד חולץ תחלה והשני מייבם [חליצה הפקיעה זיקה] ואם כנסו יקיימו [יבום הפקיע זיקה]
הבא אל אחות חלוצתו כשרה לכהונה
כהן אסור לכתחלה בספק חלוצה, ובדיעבד יקיים
הלכה י' (יד. - יד:)
מצוה בגדול לייבם [ויבמה והיה הבכור (המייבם)]
הנחשד על שפחה/גויה ונתגיירה לא יכנוס, ואם קידשה יקיים (ומחזיר גרושתו) אא"כ התרו בו
הנחשד על אשת איש שלא בעדים וכנסה - יוציא אא"כ נשאה לאחר קודם [אפסקיה לקלא]
הלכה י"א - י"ב (יד: - טו:)
לא תינשא: להמביא גט למי שהוחזקה אשת איש ואומר בפני נכתב, המעיד שבעלה מת, חכם שלא התיר נדרה על בעלה
אא"כ היו להן נשים ואח"כ מתו (ולא נתגרשו), או שנשאו הנשים לאחרים בינתיים [לא יחטא בשביל אחר זמן] או שהיה דיין בב"ד למיאון או חליצה [ב' לא חוטאין בשביל א'], ומותרות לקרוביו
ספק למי קידש בתו ואינה הוחזקה אשת איש - לשמואל נאמן ליתן גט, לר' אסי ורב ור' יוחנן נאמן לכנוס [ירא שהאב יכחיש] עד שלא בא אחר שגם אומר קדשתיה
ולכו"ע אינו נאמן כשהיא אומרת ספק למי התקדשתי
ולכו"ע אינו נאמן כשהיא אומרת ספק למי התקדשתי
הרגתיו לר"י אינו נאמן אף לאחרים [רשע אינו מעיד], הייתי עם הורגיו נאמן לאחרים
לרשב"ג מפקיד מוכר בפני ב"ד פירות המופקדין הנרקבין ולר"ט מותר להשתמש בדמים, ור"ע חולק, ולא ימכר לב"ד [חשד שישתלש ביניהם]