גמ' קיב: - קיד:

נישואי חרש/חרשת - גט מהני [כשם שכונס ברמיזה כך מוציא]
ואולי לר' אלעזר לא [אולי עתים חלים / שוטה]

פקחה שנתחרשה - גט מהני [גט בע"כ] ור' יוחנן ב"נ חולק

שנשתטית לא יוציא [יודעת לשמור גיטא ולא עצמה - תקנו שלא ינהגו הפקר]

פקח שנתחרש לא יוציא, ורשב"ג (גיטין עא.) חולק במדבר מתוך הכתב

ב' נישואי חרשין/חרשות - אחין לאחיות - פטור מיבום וחליצה,
לנכריות - מיבם ויכול להוציא
אבל חרש ליבמה שלימה לא יוציא [רש"י - גיטו לא מפקיע זיקה שלימה]

אחות אשתו של יבם חרש - גט לאשתו [אחות זקוקתו] וא"א ליבם

יבם פקח שנשא פקחת - גט לאשתו וחליצה ליבמתו

לא תקינו רבנן נישואין בשוטה [א"א לדור בכפיפה אחת], קטן [אתי לכלל נישואין]

לחרשת אין תרומה [אטו תרומה דאו' בחרש לפקחת], מיאון, תקנת כתובה [מימנעי ולא נסבי] אבל לקטנה יש

חרש לפקחת אין תקנת כתו' [אשה רוצה להנשא]

ב' לשונות בשמואל אי המזנה באשם תלוי [כר' אלעזר דספק אם יש דעת צילותא/אם עתים חלים] או לא [בעי א' מב' חתיכות, ודאי אין קנין דאו']

אמר לאשה ולא לעדים "שטר חוב" - אין זה ביטול גט

א"צ להפריש קטן מאיסור דרבנן, מדמאי, מספק תרומה דרבנן טמאה, רב פדת - אף מדאו' (ור' יוחנן מסתפק),

חוץ: מעושה על דעת אביו (רש"י - בעומד עליו ורואה שנוח לו),
ספי בידים [לא תאכלום - תאכילום, כל נפש מכם לא תאכל דם, אמור ואמרת]

חרש מחרשת אחות זקוקתו [גזרה שלא יתירו אחותה לשוק]

אבא שאול - מפרק כלאחר יד (יונק) במקום צער מותר ביו"ט ולא בשבת [גזרו במקום סקילה]

רש"י קיד:

לרש"י אכילת שרץ בכעדשה