1)

TOSFOS DH MEISEIVEIH ONEIS SHE'GIRESH IM YISRAEL HU MACHZIR V'EINO LOKEH

תוס' ד"ה מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

וס"ד דהשתא הא דאינו לוקה לאו מטעם ניתוק הוא אלא משום דלא מהניא גירושין...

(a)

Clarification: The Gemara currently thinks that the reason that does not receive Malkos is, not because it is Nitak la'Asei, but because the Gerushin is not effective

דהא צריך להחזירה ...

1.

Reason: Since he is obligated to take her back ...

ואי אמרת 'כיון דעבר א'מימרא דרחמנא, לקי', הא נמי לילקי, ותיובתא דרבא?

(b)

Clarification (cont.): And if you would say 'Someone who transgresses a Torah command receives Malkos, he too, should receive Malkos - posing a Kashya on Rava?

בשלמא לאביי ניחא - דמשום הכי לא לקי דלא מהני מעשיו.

1.

Clarification (concl.): According to Abaye, this is not a problem - because, it is because his actions did not take effect that he does not receive Malkos ...

וא"ת, כיון דלא מהני גירושין, ליחייב הבא עליה משום אשת איש אפי' קודם חזרה?

(c)

Question #1: Since the Gerushin is not effective, why is whoever has relations with her not Chayav Malkos, even prior to taking he back?

וכהן נמי אמאי לוקה ואינו מחזיר' - הוה לן למימר דלא חל הגט כלל?

(d)

Question #2: Moreover, why does the Kohen receive Malkos and may not take her back - why do we not rather say that the Get does not take effect at all?

וי"ל, דאיתקש גירושין למיתה ...

(e)

Answer: Because Gerushin is compared to Misah ...

כדאמר פרק קמא דקידושין 'איתקש מיתה לגירושין', ה"נ איתקש גירושין למיתה - מה מיתה מוציאה מרשות הבעל, אף גירושין ... .

1.

Source: As the Gemara says in the first Perek of Kidushin 'Misah is compared to Gerushin' - by the same token Gerushin is compared to Misah - and just as Misah takes her out of her husband's domain, so too does Gerushin ...

ומיהו להכי לא מהני, שאין שילוח זה לכל ימיו, שהרי הוא צריך להחזירה.

(f)

Answer (cont.): It is not however, effective regarding sending her away permenently, seeing as he is obligated to take her back.

ולא אסיק אדעתיה עתה ד"כל ימיו" הוי ניתוק...

1.

Answer (cont.): And at this stage, it did not yet occur to the Gemara that "Kol Yamav" is Nituk la'Asei ...

משום דהוי לאו שקדמו עשה ...

2.

Reason: Because it is a La'av which is preceded by the Asei...

ומש"ה פריך לרבא 'כיון דלא מהני, לילקי?'

3.

Answer (concl.): Hence the Gemara asks on Rava 'Since it is not effective, let him receive Malkos?'

2)

TOSFOS DH AMAR LACH RAVA SHA'ANI HASAM D'AMAR K'RA KOL YAMAV KOL YAMAV B'AMOD V'HACHZER KA'I

תוס' ד"ה אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר קאי

(Summary: Tosfos explains why it is not a 'La'av she'Kodmo Asei' and elaborates.)

והוי ניתוק גמור ... ואין זה 'לאו שקדמו עשה, דלהכי איצטריך "כל ימיו" שאין שילוח זה כל ימיו ...

(a)

Clarification: And it is really 'Nitak la'Asei' - and not a 'La'av she'Kodmo Asei', which explains why we need "Kol Yamav" to teach us that this Shilu'ach cannot be permanent ...

וה"ק קרא "לא יוכל לשלחה", ואם שלחה, לא יהא שילוח זה "כל ימיו", שהרי הוא צריך להחזירה.

(b)

Clarification (cont.): And what the Pasuk means is "He cannot send her away", and if he does, it may not be "permanently", seeing as he is obligated to take her back.

ואף על גב דאפשר להעמיד "כל ימיו" בלא שילוח ...

(c)

Implied Question: Because even though one can establish "Kol Yamav" without the 'Shilu'ach' ...

מ"מ כיון דלא כתיב 'לו תהיה לאשה כל ימיו', וכתיב "כל ימיו" לאחר "לא יוכל לשלחה", שמע מינה דלניתוק ללאו כתביה ...

(d)

Answer: Seeing as the Torah did not write 'Lo Tih'yeh le'Ishah Kol Yamav', but rather inserted "Kol Yamav" after "Lo Yuchal Leshalchah", the Torah writes it to be Menatek the La'av ...

דזה הכלל - ד'כל היכא דיש הוכחה בקרא דעשה קאי אחר הלאו, אין זה 'לאו שקדמו עשה'.

(e)

Source: Since the general rule is that wherever there is proof in the Pasuk that the Asei refers to after the La'av, it is not 'a La'av she'Kodmo Asei'.

אבל מ"לו תהיה לאשה" בלא "כל ימיו" לא הוה דייק ליה בניתוק ...

(f)

Implied Question: But from "Lo Tih'yeh le'Ishah" without "Kol Yamav" we would not have been able to extrapolate that is a 'Nituk' ...

שהרי "לו תהיה לאשה" מיירי בלא שילוח.

(g)

Answer: Since "Lo Tih'yeh le'Ishah" is speaking without Shilu'ach.

3)

TOSFOS DH IM EINO KADOSH NESI'US CHET LAMAH

תוס' ד"ה אם אינו קדוש נשיאות חטא למה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

וא"ת, נימא דנשיאות חטא הוי משום דעבר א'מימרא דרחמנא?

(a)

Question: Why can we not say that the Nesi'us Chet is due to the fact that he transgressed a Torah command?

ואומר רבינו שמשון משנ"ץ דה"פ אם אינו קדוש, 'נשיאות חטא' למה כתיב ...

(b)

Answer: Rabeinu Shimshon mi'Shantz answers that what the Gemara means is that 'If it is not Kadosh, why does the Torah write 'Nesi'us Chet'? (See Tosfos, Bava Metzi'a, 56a DH 'Nesi'as') ...

בלאו הכי נמי ידעינן דיש בו נשיאות חטא - מדכתיב "מכל חלבו", דמשמע חלבו אין, גירועין לא?

1.

Answer (cont.): Seeing as without it we know that he sinned - since the Torah wrote "mi'Kol Chelbo", implying the best, yes, anything worse, no?

אלא ודאי להכי אתא לומר הא אם תרם יש עליו חטא גדול יותר משאר עוברי אמאי דאמר רחמנא - משום דאהני מעשיו.

2.

Answer (cont.): We must therefore say that the Torah inserts it to teach us that if he took T'rumah he is guilty of a greater sin than others who transgress a Torah command - since his act is effective.

ומכאן יש לתרץ אמאי לא פריך משלא מן המוקף, דרחמנא אמר לתרום מן המוקף, ואם תרם, מהני ...

(c)

Question: And from this one can answer why the Gemara does not ask from 'she'Lo min ha'Mukaf' (what is not close), in that the Torah says one should separate from what is Mukaf, yet if one did not, it is nevertheless effective ...

כדמוכח ממה דאמר (ב"מ, דף לח ע"א) 'שמא עשען תרומה ומעשר על מקום אחר' ...

(d)

Question: As is evident from the Gemara's statement in Bava Metzi'a (38a) 'Perhaps he made it T'rumah and Ma'aser on another place'.

וי"ל, דכי היכא ד"לא תשא עליו חטא" קאי על "חלבו", כמו כן קאי על "חלבו ממנו" - מן המוקף.

(e)

Answer: Just as "Lo Sisa alav Chet" refers to "Chelbo", so too does it refer to "Mimenu" - min ha'Mukaf.

4)

TOSFOS DH SHA'ANI HEIM D'AMAR K'RA REISHISAM REISHIS LA'ZEH V'REISHIS LA'ZEH

תוס' ד"ה שאני הם דאמר קרא ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Bechoros.)

וא"ת, והרי בריש פ' בתרא דבכורות (דף נד:) דריש אביי האי קרא למעוטי דגן ודגן?

(a)

Question: At the beginning of the last Perek of Bechoros (Daf 54b) Abaye Darshens this Pasuk to preclude each kind of Dagan?

וי"ל, דהך דרשא דהתם מ"ראשית" אתיא, והך דהכא מ"ראשיתם".

(b)

Answer: The D'rashah there he learns from "Reishis" and the one here from "Reishisam" (See also Bechoros 54b, Tosfos DH 'Amar Abaye').

5)

TOSFOS DH U'L'RAVA I LA'AV D'AMAR RACHMANA REISHISAM ETC.

תוס' ד"ה ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשיתם כו'

(Summary: Tosfos reconciles this answer with the Sugya in Bechoros.)

וא"ת, והא בפרק בתרא דבכורות (שם) אמר בלא "ראשיתם" נמי לא מצית אמרת, ו"דגן" משמע כל דגן אחד?

(a)

Question: In the last Perek of B'choros (Ibid.) Rava says that even without Reishisam one cannot say it, and that "Dagan" implies each kind of Dagan (See footnote)?

וצ"ל דהך סוגיא דהכא אתיא כמאן דאמר ד"ראשית" איצטריך שפיר לדגן ודגן.

(b)

Answer: We are forced to say that the Sugya here goes according to the opinion that we need "Reishis" for each kind of Dagan.

5b----------------------------------------5b

6)

TOSFOS DH U'L'RAVA HAI LI'ME'UTI B'CHOR

תוס' ד"ה ולרבא האי הוא למעוטי בכור

(Summary: Tosfos clarifies the statement and reconciles it with Abaye.)

פי' דס''ד דיליף 'העברה' 'העברה' ממעשר.

(a)

Clarification: Since we would otherwise have thought that we learn 'Ha'avarah' 'Ha'avarah from Ma'aser.

ואם תאמר, ולאביי דמוקי ''הוא'' 'בהוייתו יהא', למעוטי בכור מנליה?

(b)

Question: From where will Abaye, who interprets "Hu" to mean 'be'Havayaso Ye'hei', learn B'chor?

ואומר הר"ם דלפי המסקנא ניחא, דמפקי' בבכור ד'אי עביד לא מהני', ומעשר יליף מ'העברה' 'העברה' מבכור ...

(c)

Answer: According to the Maskana', answers the Ram, the question is answered (See Shitah Mekubetzes, 37), inasmuch as we learn 'I Avid Lo Mehani' by B'chor, and Ma'aser 'Ha'avarah' 'Ha'avarah' from B'chor.

וא"כ, ילפינן שפיר חרמים 'גאולה' 'גאולה' ממעשר, ולא איצטריך ''הוא'' דחרמים לומר 'בהווייתו יהא'.

1.

Answer (cont.): Consequently, we can learn Charamim 'Ge'ulah' 'Ge'ulah' from Ma'aser, in which case we do not need "Hu" by Charamim to teach us 'Behavayaso Yehei'.

7)

TOSFOS DH SHA'ANI HASAM D'AMAR K'RA LO YECHALEL ETC.

תוס' ד"ה שאני התם דאמר קרא לא יחלל כו'

(Summary: Tosfos clarifies the answer and elaborates.)

דמשמע חילולין הוא עושה ואינו עושה ממזרות, וכיון דאינו עושה ממזרות תפסי בה קדושין.

(a)

Clarification: Which implies that it makes Chilulin but not Mamzerus, in which case Kidushin takes effect.

וצריך לומר דהיינו מייתור הלמ"ד שניה.

(b)

Source: And we have to say that we learn this from the second 'Lamed'.

אבל אין לומר דבלא יתור הלמ"ד שניה נמי דרשינן הכי 'חילולין הוא עושה ואינו עושה ממזרות' ותפסי בה קדושין ...

(c)

Refuted Source: We cannot say that even without the second 'Lamed' we would Darshen that it makes Chilulin but not Mamzerus, and that Kidushin therefore takes effect ...

דע"כ לאו ממזרות ותפיסת קדושין תלויין זה בזה ...

1.

Refutation: Because Mamzerus and Kidushin taking effect cannot be interdependent ...

שהרי קאמר רבי יהושע בפ' החולץ (יבמות דף מט.) דאין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין, אבל מחייבי כריתות לא הוי ממזר - ולכ"ע לא תפסי בהו קדושין בחייבי כריתות ...

(d)

Proof: Since Rebbi Yehoshua says in Perek 'ha'Choletz (Yevamos, Daf 49a) that a Mamzeronly takes effect from Chayvei Misos Beis-Din, but not from Chayvei Kerisus even though everyone agrees that Kidushin do take effect on Chayvei Kerisus ...

אלמא לאו הא בהא תליא ...

1.

Proof (cont.): So we see that the two issues are not interconnected.

אבל מיתורא דלמ"ד מפיק שפיר דתפסי בה קדושין - דאם אינו ענין לממזרות, תנהו לענין תפיסת קדושין.

(e)

Conclusion: Whereas from the extra 'Lamed' we can justifiably learn that Kidushin takes effect - because since it is not needed for Mamzerus, we use it for Kidushin taking effect.

וכן משמע דמייתורא [דרש], מדאמר 'ולאביי (אם כן) נימא קרא 'לא יחל', מאי ''לא יחלל''?

(f)

Support: And it is also implied that we learn it from the superfluous 'Lamed', since the Gemara says 'Let the Torah say 'Lo Yachel"? Why does it say "Lo Yechalel"?

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF