הלכה א' (ז: - ט.)
בז' אחרונות מוציאין ארון לרחוב [כגולים; יתפרסמו (ויתבזו); ועונותינו גרמו שיתבזה הארון] ונותנים אפר עליו [עמו אנכי בצרה] ועל ראשיהם [להזכיר זכות אברהם [ואנכי עפר ואפר] (ואף עפר); זכות יצחק [אפרו צבור ע"ג המזבח]] ואחרים יתנו על ראש הנשיא ואב ב"ד [מתבזה טפי], ודברי כיבושין ע"י זקן
תוקעין שופרות [נחשבנו כבהמה] ויוצאין בין הקברות [נחשבנו כמתים; כאילו נתקיים גזירת מיתה]
אחד משמר הארון ברחוב כל היום
לא כתוב פרוכת הקודש בפר העלם דבר של ציבור - אין הגדולה במקומה, חטאו הלמד (העם) והמלמד (ב"ד) ויתבזו; פרים הנשרפים בחוץ - שיתבזו; בבית שני חסר אש משמים ארון אורים ותומים שמן המשחה ורוח הקודש; נשא לבבנו על כפים - שיהו נקיים מגזל ואח"כ אל קל בשמים; העיקר ההכנעה; קשוט עצמך תחלה; תפלה וצדקה ותשובה מבטלין גזירה קשה; סוף השנה תלוי בתחלתה; ננוה עשו תשובה של רמאות - בזכות רחמיו ית' על הבהמות (חציפא נצח לכשירא וכ"ש להקב"ה שרוצה לטובתו של עולם); ארך אפים - עם צדיקים ורשעים, עד שיגבה ומשהתחיל לגבות; הקב"ה משלח אף וחמה לדרך רחוקה ונעל בפניהן - כדי שיעשו תשובה ויעורר רחמיו לפני שנענשו; לא איש קל ויכזב
אין דין תענית עכשיו [שאין הנשיא עמנו] וגורם שנאת ה' ח"ו
הלכה ב' (ט. - י.)
ש"ץ זקן ועניו ורגיל בחכמה ואגדה עם בנים בית ושדה וביתו ריקן
מוסיף על שמונה עשרה ואינו נענה צריך תענית [י"ח מזמורים עד יענך ה' ביום צרה]
תלמיד יברך רבו תישמע תפילתך
צריך לשוח בכל שמו"ע [כל עצמותי תאמרנה]
שמונה עשרה כנגד: י"ח מזמורים, חוליות, אזכרות בהבו לה', אברהם יצחק ויעקב בתורה, כאשר צוה בפ' פקודי; שבע של שבת כנגד ז' קולות בהבו לה', אזכרות במזמור שיר ליום השבת;
ט' של ר"ה כנגד אזכרות בפרשת חנה; כ"ד של תעניות כנגד רנה תפילה תחינה בתפלת שלמה
ט' של ר"ה כנגד אזכרות בפרשת חנה; כ"ד של תעניות כנגד רנה תפילה תחינה בתפלת שלמה
יחיד אומר עננו בתענית ציבור ויחיד - לר' ירמיה בין גואל לרופא, לר' ינאי ב"ר ישמעאל בשומע תפלה בכל התפלות
יחיד אומר רחם (נחם) בט' באב בעבודה [מבקש להבא]
מעין י"ח - לרב מקצר ואומר סוף כל ברכה,
לשמואל הביננו וכו' ברך שנותינו בגשמי/בטללי ברכה וכו' בא"י שומע תפלה
לשמואל הביננו וכו' ברך שנותינו בגשמי/בטללי ברכה וכו' בא"י שומע תפלה
הלכה ג' (י. - י:)
לר"י במקום זכרונות ושופרות אומר רעב כי יהיה בארץ וכו', אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצורת
בירך יוצר אור וחתם המעריב ערבים או להיפך - הולך אחר החיתום
סמוך לחתימה אומר מעין החתימה ולא פסוק אא"כ כך המטבע
הלכה ד' (י:)
מי שענה לאברהם וכו' בא"י גואל ישראל - מכיון שנגאל יצחק כמו שנגאלו כל ישראל
אברהם - היה לי מה להשיב אלא כבשתי את יצרי כן יה"ר שאתה מלמד סניגוריא על ישראל; עתידין בניך נאחזים בעונות ומסתבכין במלכיות וסופן להגאל בקרניו של איל הזה
הלכה ה' (י:)
מי שענה אבותיכם על ים סוף וכו' (זכרונות) בא"י זוכר הנשכחות
ד' כיתות בים סוף - כנגד הצווח אמר ואתם תחרישון
הלכה ו' (י: - יא.)
מי שענה את יהושע בגלגל וכו' (שופרות) בא"י שומע תרועה
שיתף הקב"ה שמו הגדול בישראל שלא יאבדו [ומה תעשה לשמך הגדול]
יחיד המתפלל על הציבור לא יפול על פניו אא"כ בטוח שיהא נענה כיהושע
הלכה ז' (יא.)
מי שענה את שמואל וכו' בא"י שומע צעקה
במצפה שפכו לבם כמים, ושמואל טען בעבור ישראל שאומרים חטאנו
הלכה ח' (יא.)
מי שענה את אליהו וכו' בא"י שומע תפלה
אליהו הקריב בבמה עפ"י הדיבור
ענני בזכותי ענני בזכות תלמידי (אלישע)
הלכה ט' (יא.)
מי שענה את יונה וכו' בא"י העונה בעת צרה
מי שענה את דוד (במזבח אחר שמנה ישראל) ואת שלמה בנו (בנה בניתי וכו' רעב כי יהיה וכו') בא"י המרחם על הארץ/משפיל רמים (לסומכוס)
כל צרה שהייתי נכנס (בת שבע, מנין ישראל) הרחבת לי (שלמה, מקום המקדש)
הלכה י' (יא:)
במקדש חתמו ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם וענו בשכמל"ו [ויברכו שם כבודך]
וחזן הכנסת אמר תקעו/הריעו וגמר הש"ץ מי שענה וכו' ותקעו (תר"ת)/הריעו (רת"ר)
וחזן הכנסת אמר תקעו/הריעו וגמר הש"ץ מי שענה וכו' ותקעו (תר"ת)/הריעו (רת"ר)
הלכה י"א (יא: - יב.)
אנשי משמר לא משלימין ובית אב לא מתענין לר' יהושע בג' ראשונות, ולחכמים בג' שניות
אנשי בית אב לא משלימין לר' יהושע בשניות, ולחכמים בז' אחרונות
תמיד אנשי משמר מותרין ביין בלילה ולא ביום [שמא יצטרכו לסייע],
ובית אב אסורין [תדירין בעבודה (אברים)]
ובית אב אסורין [תדירין בעבודה (אברים)]
אנשי משמר ומעמד אסורין מלספר ולכבס [שלא יכנסו מנוולין] אלא בחמישי [כבוד השבת]
בזה"ז המכיר בית אב שלו עם יום קבוע - אסור ביין כל היום
המכיר רק המשמר שלו אסור כל השבוע, רש"י - אא"כ אינו יודע שבתי אבותיו קבועין ביום מסויים
באינו מכיר - כמו שמותר בתספורת מותר ביין
הלכה י"ב (יב. - יב:)
ימים שבמגילת תענית שאסורין למספד - יום שלפניו אסור בתענית, לר' יוסי אף לאחריו
שאסורין להתענות - לר' יוסי לפניו אסור
שאסורין להתענות - לר' יוסי לפניו אסור
שבת ויו"ט - מתענן לפניהן ולאחריהן [דברי תורה א"צ חיזוק]
לר"מ האסורין בהספד כ"ש אסורין בתענית, ולחולקין (אולי ר' יונה) להיפך
רשב"ג - בלילה מותר בהספד ותענית
המקבל תענית מבעוד יום בתפלה מותר להתענות בימים אלו, ומזכיר עננו אף בערבית
בטלו יום טיריון (י"ב אדר שנענש טריון כשהרג הרוגי לוד)
י"ג אדר יום נקנור (חשמונאי הרג מושל יון שחירף וגידף) אסור בהספד
ט"ז אדר אסור בהספד [התחילו לבנות חומת ירושלים]
י"ז אדר הצלת פליטת סופרים בבולקים ובית זבדין
בטלה מגילת תענית חוץ מחנוכה ופורים
הלכה י"ג (יב: - יג.)
אין מתחילין תעניות בחמישי [הפקעת שערים שחוששין לרעב]
ג' שניות לסתם תנא (ר"מ) הב"ה, לר' יוסי בה"ב
אחרים שנו מחלוקת ורבי שנה סתם - הלכה כסתם
אין הלכה כסתם - במחלוקת סתם כנגד יחיד, במחלוקת יחיד ורבים ואח"כ סתם
הלכה י"ד (יג. - יג:)
התחילו להתענות (א' לרבא, ב' לר' יוסה) ופגע בהן ר"ח/חנוכה/פורים - מתענין ולא משלימין
וקריאת התורה כתענית, ובעין טב כר"ח [לפרסם שהוא ר"ח]
ט' באב בע"ש - לר"מ ור"י לא משלימין ואוכלין אפי' כביצה ושותין כוס אחד מבעוד יום
לר' יוסי ולהל' משלימין