תוס' ד"ה כמה שיעור סתירה

(Summary: Tosfos, citing the Yerushalmi, establishes the case.)

בירושלמי כל אלין שיעורין אחר [התרת סינר].


Clarification: The Yerushalmi establishes all these Shi'urim, after the woman has untied her petticoat.



תוס' ד"ה בן עזאי אומר

(Summary: Tosfos explains why the Tana mentions ben Azai before Rebbi Akiva, even though he (Rebbi Akiva) was his Rebbe, and why he mentions Rebbi Yishmael before Rebbi Eliezer and Rebbi Yehoshua.)

האי דמקדים בן עזאי לרבי עקיבא, אע"ג דרבי עקיבא היה רבו ...


Implied Question: The reason that the Beraisa mentions ben Azai before Rebbi Akiva, even though Rebbi Akiva was his Rebbe ...

כדאמר בפרק הרואה (ברכות סב.) 'בן עזאי, עד כאן העזת פניך ברבך!'


Source: As the Gemara says in Perek ha'Ro'eh (B'rachos, Daf 62.) 'ben Azai! To such an extent you were insolent towards your Rebbe!'

משום דצלייה קודמת לגמיעה.


Answer: Is because roasting precedes eating.

והאי דמקדים ליה באידך ברייתא ...


Implied Question: And the reason that the Tana in the other Beraisa mentions him first ...

משום דמסיק שיעורין דשייכי בכוס.


Answer: Is because it places the Shi'urin that have to do with the Kos together.

אבל תימה, אמאי מקדים רבי ישמעאל למילתייהו דרבי אליעזר ורבי יהושע?


Question: But why did the Tana mention Rebbi Yishmael before Rebbi Eliezer and Rebbi Yehoshua?

מיהו י"ל דסדר אכילה ושתיה סמיך.


Answer: Because he wants to place the Shi'urim of eating and drinking together.



תוס' ד"ה אי הכי היינו רבי אליעזר

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not ask 'Haynu ben Azai'.)

ה"ה דהוה מצי למימר 'אי הכי, היינו בן עזאי?'


Implied Question: The Gemara might just as well have asked 'If so, this is the same as ben Azai?'

אלא קמייתא דברייתא נקט.


Answer #1: Only it asks from the first name in the Beraisa.

א"נ, יתרץ בבן עזאי כדי למזוג ולשתותו.


Answer #2: Alternatively, it would have answered that the Shi'ur of ben Azai is to pour out the cup and to drink it.



תוס' ד"ה אם כן היינו בן עזאי

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not ask 'Haynu Rebbi Yehudah ben Beseira.)

ה"ה דהוה מצי למימר היינו רבי יהודה בן בתירא?


Implied Question: The Gemara might just as well have asked that this is the same as Rebbi Yehudah ben Beseira?

אלא קמייתא דברייתא נקט.


Answer: Only once again, it asks from the first name in the Beraisa.



תוס' ד"ה דמרחק או דמקרב

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does similarly query the cases of Chazaras Dekel and Tzeli'as Beitzah, and queries the case of Hakafas Dekel.)

בחזרת דקל לא קמבעי ליה 'בגדול או בקטן'?


Implied Question: With regard to Chazaras Dekel the Gemara does not ask whether it is a big one or a small one ...

משום דידע שיעוריה - דהיינו כדי מזיגת הכוס.


Answer: Since it knew that the Shi'ur is equivalent to the time it takes to pour out a cup of wine.

וכן בצליית ביצה 'במדורה גדולה או קטנה'?


Implied Question: Nor does it ask whether the Shi'ur of roasting an egg is on a large fire or a small one.

משום דפי' כבר, דהיינו כדי שתיית הכוס.


Answer: Because the Gemara has already explained that it is equivalent to drinking a cup of wine.

אבל בהקפת דקל תימה, אמאי לא קמיבעי ליה.


Question: But why, regarding the Shi'ur of Hakafas Dekel, the Gemara does not ask whether it is a big one or a small one.




תוס' ד"ה נעקר מן העולם

(Summary: Tosfos queries Rashi, who ascribes the punishment to the fact that one has transgressed a command of the Chachamim, and elaborates.)

תימה לר"י, לפי' רש"י דפי' דעובר על דברי חכמים חייב מיתה, מאי אריא נטילת ידים, אפי' כל דברי חכמים נמי?


Question #1: According to Rashi, who explains that whoever transgresses the words of the Chachamim is Chayav Misah, why does the Tana mention specifically washing the hands, why not any other enactment of the Chachamim?

ועוד קשיא, דאמר הכא דעונשו מיתה, ובפ' במה אשה יוצאה (שבת דף סב:) אמרינן דעונשו עניות, כדאמר 'שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות - המזלזל בנטילת ידים ... '.


Question #2: Furthermore, the Gemara here rules that his punishment is Misah, whereas in Perek Bameh Ishah (Shabbos, Daf 62:) the Gemara gives his punishment as poverty, as the Gemara says 'Three things lead a person to poverty - Someone who treats washing the hands with scorn.

ובפ' עושין פסין (עירובין דף כא:) 'מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים ... ' עד 'מה אעשה, שחבירי חייבו עליה מיתה'?


Question #2 (cont.): And in Perek Osin Pasin (Eruvin, Daf 21:) the Gemara cites an episode where Rebbi Akiva, who was incarcerated ... stated 'What shall I do? My colleagues declared that one is Chayav Misah'.

ונראה, דזלזול שמזלזל בה תמיד עונשו עקירה ע"י עניות, דקשה ממיתה ע"י נחש.


Answer: One therefore needs to explain that someone who constantly treats it scornfully is punishable by dying through poverty, which is worse than death by snake-bite.

ו'נעקר מן העולם' דאמר [בסוכה] (דף מה:) וסנהדרין (דף סג.) 'כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם'


Observation: And 'Uprooted from the world', to which the Gemara in Succah (Daf 45:) and in Sanhedrin (Daf 63.) sentences someone who is guilty of combining the Name of Hash-m with something else ...

ובפרק קונם יין (נדרים דף סב.) 'כל המשמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם.


Observation: And in Perek Konem Yayin, someone who makes personal use of the crown of Torah ...

לאו בחדא מחיתא נינהו דעניות, אלא מיתה חטופה או משונה, מ"ר.


Conclusion: Refers not to death via poverty, but a sudden death or a horrible one.



תוס' ד"ה היא תצודנו לדינה של גיהנם

(Summary: Tosfos reconciles this Gemara and the Gemara in Chagigah with the Sugya in ha'Zahav.)

ואמר נמי בפ"ק דחגיגה (דף ט:) 'כל הבא על אשת איש ואסרה על בעלה, נטרד מן העולם.


Precedent: The Gemara also says in the first Perek of Chagigah (Daf 9:) that 'Anyone who has relations with a married woman and forbids her on her husband is driven out of the world (to Come).

וק"ק מפ' הזהב (ב"מ דף נט.) דאמר 'הבא על אשת איש, מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב'?


Question: In Perrek ha'Zahav (Bava Metzi'a, Daf 59.) the Gemara says that 'Someone who has relations with a married woman, is punishable by death via strangulation, but he receives a portion in the World to Come'?

וי"ל, דהתם מיירי כשעשה תשובה.


Answer: The Gemara there speaks where he did Teshuvah.

והכי משמע בפ' ב' דיבמות (דף כב:) היכא דלא הוליד ממזר, דבר תשובה הוא.


Support: And this is also implied in the second Perek of Yevamos (Daf 22:) that as long as one has not fathered a Mamzer, one is subject to Teshuvah.

ותשובה עם יסורין דוקא.


Clarification: And Teshuvah is specifically together with suffering

דאמר בפרק חלק (סנהדרין דף קז.) 'אמר דוד, כל הכי נטרוד ההוא גברא? א"ל, קבל עליך יסורים!'


Source: For so the Gemara says in Perek Cheilek (Sanhedrin, Daf 107.), that when David ha'Melech said 'To such an extent have I been driven out the World to Come, Hash-m replied 'Accept upon yourself suffering!'

וחנק נמי כיסורין עם תשובה, דכל המומתים מתוודין.


Answer (cont.): And Chenek too, is akin to suffering together with Teshuvah, seeing as whoever is killed at the hand of Beis-Din is made to confess.

והאי דאמר 'נטרד מן העולם' פי' מן העולם עם אותו עון, דכך הוא חמור אשת איש האוסרה על בעלה, כמו בא על אחותו פנויה והוליד ממנה ממזר. ריב"א.


Conclusion: And when the Tana says 'driven out of the world', he means with his sin still intact, since adultery with a married woman when one forbids her on her husband is as stringent as incest with a sister, where one fathers a Mamzer. Riva.

א"נ, היכא דלא באו עליו יסורים, נטרד מן העולם.


Alternative: Alternatively, if he did not suffer, one is driven out of the world (even if one did Teshuvah).