הלכה א' - ב' (כט. - ל.)

נאמרים בלשונם: 1) פ' סוטה [ואמר אל האשה; ואמרה אמן],
2) וידוי מעשר [וענית ואמרת לפני ה'],
3) שמע [ודברת בם] (ורבי חולק לכתחלה [הדברים האלה]),
4) תפלה [לתבוע צרכיו], 5) ברכת המזון [שידע למי מברך],
6) שבועת העדות או פקדון [רידב"ז - מדצריך להתנות שנשבע על דעתינו]

לא דיבר המקום עם אשה חוץ משרה; הקב"ה מתאוה לשיחתן של צדקניות

ר' מנא - היודע אשורית אינו יוצא מגילת אסתר בלעז, ור' ברכיה חולק

משביעין על דעת ב"ד וצריך שידע על מה הוא נשבע, ולא על דעת כוונת הנשבע [לא אתכם לבדכם וכו' כי אשר ישנו וכו' - כשם שאין תנאי לדורות הבאים]

נאמרים בלשון הקודש [ג"ש ענייה ואמירה מהר גריזים [כיעננו בקול דמתן תורה], כה, ככה]:
1) מקרא ביכורים, 2) חליצה, 3) ברכות וקללות בהר גריזים, 4) ברכת כהנים,
5) ברכות כהן גדול ביו"כ, 6) הקהל, 7) עגלה ערופה, 8) משוח מלחמה

לא יהא לשון סורסי (ארמית) קל בעיניך וחשיב כלשון הקודש; נאה להשתמש בלעז (יוני) לזמר, רומי לקרב (הלבבות; למלחמה), סורסי לקינות, עברי לדיבור, אשורי לכתב; קול רם - בקולו של רם (שיתוף קול הקב"ה; קול בינוני)

הלכה ג' - ה' (ל. - לג.)

ברכות וקללות לר"י על הר גריזים ועיבל בין הכותים אצל שכם והלכו ק"כ מיל ביום שעברו הירדן
לר' ישמעאל נאמרו לאחר י"ד שנה [כי יביאך] והקימו האבנים מיד [בעברכם]

לר"א עשו ב' גבשושיות סמוך לירדן, ודרך ארץ הכנעני היינו שילכו בדרך ביישוב בערבה ולא בהרים

ארון בין ב' ההרים וכהנים מקיפו ולוים מקיפם והפכו פניהן להר גריזים ופתחו בברכה א' [הברכה והקללה] וענו כל העם אמן, והפכו להר עיבל ופתחו בקללה א' וענו כל העם אמן

לרבי רק זקני כהונה ולויה למטה, לר"ש רק הראויה לשרת (בן ל' עד נ'), כהנים למטה ולוי כולו על ההר

ט"ז בריתות על כל מצוה [מצות שבפרשה יצאו ללמד על הכלל כולו]:

כל ברוך\ארור בכלל (אשר יקים\לא יקים את דברי התורה הזאת) ובפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכן בהר סיני ובערבות מואב, ולר' ישמעאל באוהל מועד ולא בהר גריזים ועיבל (אלא מצות שבפרשה)

לר"ש י"ב ברוך וי"ב ארור על כל מצוה (סה"כ 570),

לר"ש בן יהודה בשם ר"ש כל אחד ערב על אחיו (603550 X 48)

אשר לא יקים - חזן המגביה ס"ת, ב"ד שבידם למחות ביד המבטלים, לא החזיק תורה; החזיק בתורה יותר מיכלתו בכלל ברוך, לעתיד המחזיקים בצל בעלי תורה; על הר עיבל מרובין מהר גריזים ומח' אילו כל שבט לוי שם אם היו שוין; חלוקת השבטים בהר גריזים ועיבל כמו באבני איפוד (מח')

כ"ה אותיות על כל אבן איפוד [במלואותם] - בנימין או יהוסף מלא,
בן מכאן וימן מכאן [משמותם], יהודה בראש והאחרונים כתולדותם

למשנתנו הביאו האבנים ובנו מזבח וכתבו עליהם התורה בע' לשון [באר היטב] וסתרו והקימום בגלגל,

לברייתא המזבח לא מאבני מלון (גלגל) - לר"י כתבו על אבני מלון,
לר' יוסי על המזבח וסיד רק בין האבנים וסתרוהו
ומעשה נסים (לק"ע שלא נתקלקל הכתב, לפ"מ שהעתיקוהו הגוים בשעה קלה)

נתן הקב"ה בלב האומות והשיאו התורה מהאבנים; ד' מיני אבנים - של משה בערבות מואב, מתחת כפות רגלי הכהנים בירדן, אבני מלון שנגנזו, לזכרון על גב הירדן; גודל משא האשכול דמרגלים; לר"ע כ"ד מרגלים (16 באשכול) [איש אחד איש אחד], לר' ישמעאל י"ב (8 באשכול); גודל גובה נד הירדן כיפין על כיפין; בירדן קבלו ערבות על הנסתרות עד שיצתה בת קול ביבנה ואמרה אין לכם עסק בנסתרות

הלכה ו' - ח' (לג. - לד.)

ברכת כהנים במקדש: ברכה אחת, השם ככתבו, ידיהם על גבי ראשיהן ולר"י אף כהן גדול [וישא אהרן את ידיו]

מוליכין ס"ת אצל כהן גדול ביו"כ (ומלך בהקהל) [תורה מתכבדת ע"י גדולים] וריש גלותא [כמנהג אבותיהן כמלכי בית דוד]

אין מדלגין בקריאת התורה [אין גוללין מפני כבוד הציבור; שישמעו על הסדר]

חוץ מכה"ג ביו"כ שקורא אחרי מות ואך בעשור (באמור) (ובעשור (בפנחס) בעל פה) [סדרו של יום וגם אין שהייה]

כשקורא משתי ס"ת יחזיר הראשונה לארון ואח"כ יוציא השנייה

ברכות כהן גדול: הבוחר בתורה, שאותך לבדך ביראה נעבוד, הטוב לך להודות, מוחל עונות עמו

ישראל ברחמים, הבוחר במקדש/השוכן בציון, הבוחר בישראל, הבוחר בכהנים, שומע תפלה

כה"ג קורא מעומד ומלך מבית דוד לתני ר' חייה מיושב בעזרה (ור"ל חולק)
ושאר מלכים בסמיכה

הרבה חללים נפלו ביום שהחניפו אגריפס "אחינו אתה" [היה עבד; בעינן אביו ואמו מישראל]

הקהל: מאלה הדברים עד שמע, והיה אם שמוע, עשר תעשר, וכי תכלה לעשר [יזכרו מעשרות בשמינית], ברכות וקללות, שום תשים עליך מלך, ברכות כה"ג (מקדש ישראל והזמנים במקום מוחל עונות)

הבדלה מקדושת שנת השביעית מר"ה (רידב"ז - בברכת הבדלה במוצאי ר"ה)