הלכה א' - ב' (כג. - כד:)

אשם וחומש לשבועת הפקדון מפי עצמו אף בקרובים ולא על קרקעות

מפי אחרים [נפש נפש מעדות] לר"מ דוקא בב"ד ולא בקרובים (לר' יוסי אף בקרובים) [דון מינה ומינה] וספק אם אף בקרקעות ובעולה ויורד

לחכמים אפי' חוץ לב"ד ובקרובים [ואוקי באתרה - כמו מפי עצמו]

וא"צ תביעה, ובמזיד חייב אשם, ולא בשגג בהשבועה (חשב שאמת) אלא בשגגת קרבן

לר' יוסי - אָלה מחייב אף בפקדון מפי אחרים ובעדות מפי עצמו [נפש נפש]

לר' מנא מפי עצמו פטור לר"מ בעדות [דון מינה ומינה], ולרבנן בפקדון [אוקי באתרה]

חייב רק כששבועתו פוטרתו מלשלם ממון [וכחש בעמיתו בשבועה]
ואף כשיש עדים במקום אחר [מצויין לשכוח]

שנים שהפקידו א"צ לשלם אלא בפני ב'

הפקיד אצל שנים או שנים שלוו - שניהם אחראין וערבים זה לזה על כולו

הודאה מעצמו לחייב חומש ואשם, כפירת ממון, שבועת העדות -
אף בידוע שיש עדים במקום אחר [מצויין לשכוח]

ע"א שנשבע שאינו יודע על אבידה או מוצאה -
לר' ירמיה פטור מקרבן [גורם לממון לאו כממון], לר' יוסי ור' מנא חייב

לכו"ע השביעו על פקדון ה' פעמים אף בב"ד חייב על כל אחת [יכול לחזור ולהודות]

הלכה ג' - ד' (כד: - כו:)

לר"י חייב על כאו"א כשפירט תובעים, תביעות, מינים חלוקים (וצריך שוה פרוטה בכ"א)
בין שהזכיר "שבועה" בתחלה או בסוף

לר"א דוקא בהזכיר בתחלה ובסוף שבועה לא לך ולא לך ולא לך שבועה (וספק בהזכיר אין לך בידי... שבועה או להיפך), ולת"ק כה"ג חייב שתים על כל אחת

לר"ש דוקא באמר "שבועה" לכל אחד

שבועה שלא אכלתי שלא אכלתי שבועה - לר"א חייב אחת, לרבנן שתים

שבועה שלא אוכל שלא אוכל שבועה - אף לר"א חייב שתים [כמזרז עצמו]

שבועה חטין וחטין אין לך בידי - ספק אם חייב א' או ב'

הריני נשבע י' שבועות - ספק; שבועה שבועה אין לך בידי חייב ב'

לר"ש שבועה שאוכל נבילה ופת חטין וכו' - פטור על הכל

שבועה שאין בידי חטים ושעורים וכו' ונמצא שאין לו חיטים ויש לו שעורים וכו' -

לר' יוחנן לר"ש פטור על הכל [שבועתו על חטים; השאר נגררין בתר הראשון] (למסקנא רק באמר שעורין יהו כחטין), לר' בא אף לר"י,

ומח' חברייא ור' זירא אם חלה שבועה על השאר (פ"מ - לר"ש) [עיקר השבועה קיימת]

תפסה בנזירות חבירתה שבעלה יכולה להפר - לר' יוסי השנייה במלקות, לר' יודן נדר דרבנן

חטה ושעורה - לר"מ מין חטה/שעורה, לחכמים גרגיר אחד מהם

לפ"מ כשתבע שליש פרוטה מג' מינים - שבועתו מחייבת קרבן אחת

לר"י נשבע על חטין ושעורין וכוסמין הוי כללא לענין צירוף לפרוטה לחייבו קרבן,
בלא וי"ו אינן מצטרפין

סיים גט שואל אני בשלומו (בלא וי"ו) - לר' יוחנן חתימתם רק על השאילת שלום,
ולגי' ק"ע ובבלי לר"ל אף בוי"ו, לר"ל לגי' שלנו אף על הגט

גט לכמה נשים - לר' יוחנן פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית (ואין טופס או הזכרת גירושין בכ"א), לר"ל חתימתם על האחרון אא"כ כללן בתחלה אנחנו מגרשין נשינו

לר"י - לשמואל עם וי"ו פרטא ובלא וי"ו כללא, לשמואל ר"מ להיפך ולר' חיננא מודה ר"מ,

לר' יוחנן ור' ינאי לר"י בלא וי"ו פרטא ורק "כולכם" כלל

הלכה ה' - ו' (כו: - כז:)

שבועה שלא אנסתי ולא פיתיתי בתך - לת"ק חייב, לר"ש פטור
[לר' יוחנן מח' אם עיקר התביעה בושת ופגם או קנס, לר' אילא לכו"ע תלוי אם הזכיר בושת ראשון או קנס, לרבנין דבי מדרשא - לפ"מ לכו"ע תלוי אם תבע שלשתן או סתם מה שאתה חייב לי, לרידב"ז מח' אם כוונתו לשלשתן או לקנס לחוד]

חייב על שבועה שיש בו ממונא וקנס יחד, ולרבנן דר"ש אף על מוציא שם רע לאחר שעמד בדין
[מכל אשר ישבע עליו לשקר]

למסקנא כל שלשים של עבד קנס אף כנגד שויו ופטור מקרבן שבועה

מודה בקנס פטור אף בידי שמים