הלכה א' (צ: - צא.)

ר"א - תולין משמרת על כלי ביו"ט [כר"י דהתירו מכשירי אוכל נפש] לר' בא רק מלמעלה [כה"ג אין איסור מוסיף על אהל; קודם המחיצות - לאו דרך בנין], בשבת נותנין שמרים לתוך תלויה

חכמים - רק נותנין לתלויה ביו"ט [בורר מותר] ואין תולין [חדשה הוי תיקון מנא],
בשבת הכל אסור

לר"א אין מוסיפין על אהל עראי

לחכמים מוסיפין כשכבר פרוס ד"א\רובו לר"י בן פזי (וי"ג להיפך ביו"ט, ולכו"ע שבת אסור)

פורס ונוטע אהל לר' יוחנן חייב משום בונה, לר' זעירא מותר

פורס כילה על ארון [כדלת]

משמר יין - לשמואל בורר [הותר ביו"ט], לר' זעירא מרקד [פסולת למעלה]

לר"י הרקדה מותר ביו"ט [מכשירין], לרבנן רק מאחורי הנפה וספק אם שונין

הלכה ב' - ג' (צא. - צא:)

נותנין יין (עכורים קצת) לתוך סודרים (ולא יעשה גומא בסודר, וספק אם נעשית מאליה)
ולתוך כפיפה מצרית המוטה [שלא כדרך חול]

ביצה במסננת לגוון מותר

ממחה חרדל בשינוי - לר"א ביד, לר' ינאי בכלי (לי"ג אף ביד), לר' יוחנן ביד או בכלי

לת"ק עושין יינומלין (יין דבש ופלפלין), לר"י בשבת בכוס, ביו"ט בלגין (גדול מכוס), במועד בחבית,
לר' צדוק לפי האורחין

חלתית אין שורין (לפני הסעודה) בפושרין, לר' ינאי אף בצונן לרבנן דר' יוסי (ורב הונא חולק),
ומותר לשתות מי חלתית

כרשינין אין שורין [בורר], אין שפין [דש]; תבן אין כוברין או נותנין במקום גבוה [מרקד]

אבל מטלטלין בכברה

הלכה ד' - ה' (צא: - צב.)

לר' יוסה מוֹת ר מאכל שור פטם ראוי לשור הרועה, לחכמים מוקצה

נוטלין מבהמה ונותנין למינו, ומחמור לפרה [אין רירי]

סתם קש להסקה ורק מנענע בגופו [טלטול מן הצד] וספק באצילי ידיו (משמעות שאסור)
ובישן מאתמול או כר או סדין של עני עליו מותר [אקצייה לשכיבה]

מכבש בעה"ב - מתירין היתד, ולא כובשין [כבנין בקרקע דמיהדק]

של כובסין אין מתירין [כסתירה] ולא יגע [מחמת חסרון כיס] - ר"י - אא"כ הותר מע"ש