הלכה א' - ב' (נד: - נה.)

חנק: 1) מכה אביו ואמו בחייהם ועושה חבורה וספק אם דוקא בחיסר (לפ"מ אבר, לק"ע דם) [כנזקין] או לא [כשבת]

2) גונב נפש מישראל ומכניסו לרשותו וישתמש בו - לר"י שוה פרוטה [והתעמר בו או מכרו],

לר' יוחנן בן ברוקה אף הגונב בנו [מבני ישראל] וחכמים חולקין [מאחיו],

לר"י אף חציו עבד [מאחיו - אפי' מקצת] וחכמים חולקין [מאחיו - למעט שאינו כולו אחיו]

לא תגנובו אפי' ע"מ למיקט, לשלם כפל, לא תגנוב את שלך מגנב

הלכה ג' - ד' (נה. - נו:)

3) זקן ממרא שהגיע להוראה [כי יפלא - מופלא שבב"ד] ושאלו לב"ד בלשכת הגזית וחזר לעירו והורה לעשות [אשר יעשה] או עשה בעצמו

לפ"מ אף בשאל ב"ד גדול כשהיו ביבנה [ובאת] וחזרו ללשכת הגזית

בית הבחירה בגבהו של עולם; נוי כח עושר חכמה שיבה כבוד ובנים נאה לצדיקים ולעולם ונתקיימו ברבי ובניו

לר' יוחנן חייב רק בהורה לשנות פירוש חכמים לדבר שעיקרו מן התורה,

לר' זעירא רק כשהוסיף גורע ופוסלו בתוספתו - הוסיף בית ה' לתפילין או פרשה למזוזה
(ולפ"מ אף בהוסיף וגורע שיעור בהרת גריס מרובע ולפי' א' הוסיף שמן לחלות ורקיקי תודה וגורע מרבוכה)

וכל העם ישמעו ויראו - לר"ע מיתת זקן ממרא בב"ד הגדול בירושלים ומשהין עד הרגל ולא ביבנה שגלו ואח"כ הורה, לר"י ממיתין מיד ושולחין מכתבים בכ"מ

דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר, כולן חומרין; חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, א"צ אות או מופת; י"ג שנים נכנס ר' יוחנן לר' הושעיה אע"ג דלא צריך ליה שהמקביל פני רבו כמקבל פני השכינה

ציצית בעי ד' חוטין של ד' אצבעות או יותר

הלכה ה' - ו' (נו: - נז:)

4) נביא שקר - שלא שמע, שנאמר לחבירו

מיתה בידי שמים - כובש נבואתו, לא מקיים דברי נביא [אנכי אדרוש מעמו]

חנניה בן עזור היה נביא אמת וחלק על ירמיה בחשבון ע' שנה; יונה כבש נבואתו שלא יענש ישראל; מח' אם הנביא זקן שהטעה עידו החוזה לאכול היה אמציה כהן בית אל או יהונתן בן גרשום בן משה שחזר לקלקולו מאהבת ממון; מכור עצמך לעבודה נבזה ואל תצטרך לבריות;
המאכיל חבירו לחם זוכה שנתיחד עליו הדיבור; והיתה נפשך (של אחאב) תחת נפשו (שלא הרג בן הדד) ועמך תחת עמו (טיפת דם מפציעת מיכה הנביא כיפרה על כל ישראל

5) נביא בשם ע"ז

6) לר"ש נביא המדיח לע"ז או לעקור כל הגוף דשאר מצות (ולחכמים בסקילה)

נביא לעקור מקצת שאר מצות במלקות [לא תענה ברעך עד שקר - כלפי מעלה]
לגי' פ"מ לחכמים דר"ש בסקילה

נביא בתחלה צריך אות או מופת, ומח' אם די בב' מתנבאים כאחת או בעיר אחת ומעיד על חבירו

נביא המוחזק צריך אות לנבואת תחיית המתים

7) הבא על נשואה משנכנסה לרשותו או לבית שיש בו חופה או מסרוה לשלוחי הבעל

מסרוה לשלוחי הבעל יורשה, ולר"ל אין האב מיפר נדריה [בית אביה]

8) זוממי בת כהן ובועלה

הדרן עלך מסכת סנהדרין