הלכה א' (יח. - יח:)

תוקעין בשבת במקדש [באחד לחודש יום תרועה יהיה אפי' בשבת - במקום ועשיתם עולה]

ולא בגבולין [זכרון תרועה (מיעוט)]

וביובל אף בגבולין [בעשור לחודש (יתירא) וכו' בכל ארצכם - זו בכל ארצכם ולא של ר"ה]

מתקנת ר' יוחנן בן זכאי תוקעין בירושלים ובמקום ב"ד, לר"א רק יבנה

הלכה ב' (יח: - יט.)

התקין ר' יוחנן בן זכאי (קודם החורבן) שתוקעין בשבת אף בעיר שבתחום ירושלים שרואה ושומעה ואין נחל מפסיק וספק אם אף ביכול לבוא ע"י עירוב תחומין

ולא בסמוכין ליבנה [תקנה לתקנה]

תוקעין רק בפני ב"ד הקבועים במקומם ולא יצאו - וספק ביצאו לבית אחר

הלכה ג' (יט.)

לולב בירושלים ז' ימים [ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים - בשמחת לולב]

ורק יום ראשון דוחה שבת [ולקחתם לכם ביום הראשון - חלוק משאר ימים]
אף בגבולין [ולקחתם לכם מ"מ - כמו במקדש]

משחרב ביהמ"ק התקין ר' יוחנן בן זכאי לולב במדינה ז' ימים [זכר למקדש]
וט"ז ניסן אסור בחדש [שיחכו לעומר כשיבנה ביהמ"ק]

הלכה ד' (יט. - יט:)

התקינו שמקבלים עדות החודש עד המנחה [קלקול בשיר של יום ה' במנחה שבר"ה אומרים הסירותי ולא הרנינו]

ואם באו אח"כ נוהג ב' ימים [כבר עברו רוב יום א' בקדושה מספק] ומשמע דה"ה בכל ר"ח

משחרב ביהמ"ק התקין ריב"ז שמקבלים כל היום

אומרים יעלה ויבא משהתחילו לשאת ולתת עם העדים גם ביום ל' ואפי' יקדשוהו למחר

הלכה ה' (יט:)

עדים הולכין למקום שרגילין לקדש החודש ולא למקום ראש ב"ד

הלכה ו' (יט: - כ.)

לר' יוחנן בן נורי ובגליל אומרים מלכיות באתה קדוש ויכול לסיים בא"י אדיר במלוכה
אבל תוקעין באתה בחרתנו

לר"ע וביהודה וביבנה מלכיות באתה בחרתנו

לרשב"ג מלכיות בפנ"ע וזכרונות באתה בחרתנו [קדושת היום בברכה אמצעית]

מח' אם בר"ה מסיים הקל הקדוש או הקל הקדוש ומרבה לסלוח

בונה ירושלים מסיים אלקי דוד ובונה ירושלים, ובהפטרה אלקי דוד מצמיח ישועה

יו"ט בשבת - מח' אי פותח מותתן לנו את יו"ט פלוני ואת יום השבת וחותם מקדש השבת,
או פותח בשבת וחותם ביו"ט, לרבי ולהל' פותח וחותם בשבת ואח"כ יו"ט

הלכה ז' (כ. - כ:)

לת"ק אין פוחתין מי' פסוקי מלכיות [כנגד קילוסין בהללו קל בקדשו],
י' זכרונות [כנגד י' וידויים בישעיה], י' שופרות [כנגד מוספי ר"ה]

לר' יוחנן בן נורי ג' פסוקים (מתנ"ך) לכל אחד

לר"י ענין אלוקות עולה לפסוקי מלכיות, ור' יוסי חולק

לר"י פסוק שיש אלוקות ומלכויות אפי' בענין א' עולה לב' חוץ ממלך אלקים על גוים

לר"י "מי זה מלך הכבוד" גם עולה למנין י', ור' יוסי חולק

אין מזכירין פסוקי פורענות

לת"ק מסיים בנביא, לר' יוסי צריך לסיים בתורה

הלכה ח' (כ: - כא.)

תוקעין במוסף [שיאמרו השונאים שעוסקין בנימוסי תפלה ולא במלחמה; שמעה ה' צדק וכו' (קרי"ש, תורה, תפלה, מוסף) ואח"כ מלפניך משפטי יצא; מצות היום (קרבנות) במוסף [יום תרועה ועשיתם עולה]]

הלל בשחרית [במוסף אין כולם שם]

מכיון שנכנסתם לדין ויצאתם בשלום כאילו נבראתם בריה חדשה [ועשיתם];

מכיון שקיבלתם עול תורה כאילו לא חטאתם [בעצרת לא כתיב לחטאת]

הלכה ט' (כא.)

מצות שופר אינה דוחה שבות, אבל מותר ליתן לתוכו יין או מים

מלמדין תינוק שהגיע לחינוך לתקוע בר"ה שבת, ובלא הגיע לחינוך אין מעכבין

מתעסק ששומע או משמיע לא יצא

הלכה י' (כא. - כב.)

תר"ת למלכיות זכרונות ושופרות

תר"ת בנשימה אחת יצא, לר' זעירא ורב תקיעה ותרועה צריך נפיחה אחת, ור' בא חולק

שיעור תקיעה = תרועה = ג' יבבות (מח' אם שברים או כל שהן)

תחלת תקיעה למלכיות וסופה לזכרונות לא יצא כלל

כשאין שהות לתקוע (אלא ספק) - מח' אם עדיף לשמוע תקיעות (כר' יהושע בן לוי) או ברכות מש"ץ [ודאי דרבנן עדיף מספק דאו'; הכל יודעין לתקוע]

בדיעבד א"צ תקיעות על סדר הברכות

לת"ק אין ש"ץ מוציא בקי, לר"ג מוציא אם שומע מראש התפלה - והל' כמותו במוסף ר"ה;

לרב הושעיא איפוך

אין היחיד מוציא אף האינו בקי

הדרן עלך מסכת ראש השנה

עוד חומר לימוד
למסכת ראש השנה