ראש השנה דף לא. א
מהו סדר ההפסקות בפרשת האזינו לפי כל השיטות בסימן "הזי"ו ל"ך", ומה הן הפסוקים?
[תוד"ה הזיו].
| ראשון | שני | שלישי | רביעי | חמישי | ששי | |
| רש"י ותוס' | א) האזינו | ז) זכור | יג) ירכיבהו | יט) וירא | כז) לולי | לו) כי ידין |
| מס' סופרים | א) האזינו | ז) זכור | י) ימצאהו [1] | טו) וישמן | כט) לו חכמו | לו) כי ידין |
| רבינו חננאל | א) האזינו | ז) זכור | יג) ירכיבהו | יט) וירא | כט) לו חכמו | לו) כי ידין |
מהו סדר עשרה מסעות שנסעה שכינה לשיטות השונות?
| לגירסא שלפנינו | לגירסת רש"י | |
| 1 | מכפורת לכרוב | מכפורת לכרוב |
| 2 | מכרוב לכרוב | מכרוב למפתן |
| 3 | מכרוב למפתן | ממפתן לחצר |
| 4 | ממפתן לחצר | מחצר למזבח |
| 5 | מחצר למזבח | ממזבח לגג |
| 6 | ממזבח לגג | מגג לחומה |
| 7 | מגג לחומה | מחומה לעיר |
| 8 | מחומה לעיר | מעיר להר |
| 9 | מעיר להר | מהר למדבר |
| 10 | מהר למדבר | ממדבר למקומה |
ראש השנה דף לא: א
מה הן התקנות שהתקין ריב"ז?
| מה הן התקנות שהתקין ריב"ז? | ||
| א. | שיהיו תוקעים בשבת בכל מקום שיש בו ב"ד | |
| ב. | שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש | |
| ג. | שיהיה יום הנף כולו אסור באכילת חדש | |
| ד. | שיהיו מקבלים עדות החודש גם אחר המנחה | |
| ה. | שיהיו העדים הולכים רק לבית הועד | |
| ו. | שלא יעלו הכהנים לדוכן בסנדליהם | |
| ז. | שלא יחללו עדי החודש את השבת כדי לבוא להעיד | |
| ח. | גר שנתגייר יפריש רובע לקינו | |
| ט. | לרב פפא | שלא להעלות כרם רבעי שבתוך תחום מהלך יום לירושלים אלא יפדום |
| לרב נחמן | שלא לקשור לשון של זהורית אלא בסלע | |
ראש השנה דף לא: א
כיצד חלוקת המטבעות דכסף צורי וכסף מדינה?
שיטת רש"י (בד"ה צריך), ש"רובע" הוא רובע שקל צורי
| דינרים צורים | דינרים מדינה (-זוזי פשיטי) | |
| רובע שקל צורי [2] | 0.50 | 4 |
| חצי שקל צורי | 1 | 8 |
| שקל צורי | 2 | 16 |
שיטת תוס' (בד"ה רובע), ש"רובע" הוא רובע דינר צורי
| שקלים צורים | דינרים צורים | דינרים מדינה | |
| סלע צורי | 2 | 4 | 32 |
| חצי סלע צורי | 1 | 2 | 16 |
| רובע סלע | 0.50 | 1 | 8 |
| שמינית סלע | 0.25 | 0.50 | 4 |
| אחד חלקי 16 מסלע | 0.125 | 0.25 (-רובע דינר) | 2 [3] |
[1] כן כתבו התוס' ישנים בדעת המס' סופרים, וע' בדברינו בפנים על התוס' )בד"ה בא"ד. וישמן(.
[2] וזהו הסכום שנזכר ברש"י שצריך להפריש רובע לקינו, דהיינו רובע השקל שהוא חצי דינר צורי, שהוא ארבעה דינרי מדינה הנקראים ג"כ ארבע זוזי פשיטי.
[3] זהו המחיר של הקן לשיטת תוס', דס"ל שהוא רובע דינר (דהיינו רבע דינר צורי שהוא ב' דינרי מדינה), ולא רובע השקל כפירש"י. והוא אחד משש עשרה מעשירות, דהיינו מסלע.

