ראש השנה דף ח. א

במה נחלקו התנאים דלהלן בדרשת הפסוק (תהלים סה:יד)
"לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו" - אליבא דר' יוחנן?

לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו
לת"ק - ר' מאיר (ר"ה מעשר בהמה בא' אלול) שמתעברות
הכבשים,
בזמן...
שמתכסים העמקים
בר - באדר [1]
מיירי במאחרות [2]
לר"א ור"ש (ר"ה
למעשר בהמה בא' תשרי)
מיירי במקדימות [3] שהשבלים מלאות
ומשוררות - בניסן [4]

לאיזה ענין נקבע א' תשרי ר"ה לשנים?

לאיזה ענין? מה הביאור?
לרב פפא לשטרות שמונים למלכי אומות העולם בשטרות לפי תשרי
לר' זירא לתקפות שמתחילים חישוב התקופות מתשרי כר' אליעזר
לרב נחמן בר יצחק לדין שבראשית השנה הקב"ה דן את העולם

ראש השנה דף ח: א

איזה תאריכים קובעים בשנת היובל לקדושתה?

ראש השנה יום הכפורים
לחכמים אינו קובע קובע, ואז מעבירים שופר ומתקדש
ומשתחררים עבדים ושדות חוזרות [5]
לר' יוחנן בן ברוקא קובע, שעבדים מפסיקים להשתעבד קובע, שעבדים משתחררים לבתיהם
וחוזרות השדות
-------------------------------------------------

[1] וכיון שמתעברות באדר הרי שהם יולדות באב - דזמן עיבור בהמה דקה הוא חמשה חדשים, וכיון שיולדות כל אדר עשו ר"ה למעשר בהמה באלול.

[2] כלומר, חלק זה של הפסוק מדבר על הצאן המאחרות להתעבר עד ניסן. ובאופן זה הפסוק מיושב היטב, דאומר שעיקר זמן העיבור הוא בזמן ש"עמקים יעטפו בר" דהיינו באדר, ועוד יש מיעוט שמתאחרות עד זמן ש"יתרועעו אף ישירו".

[3] שהן המיעוט. ועל זה מקשה הגמ' שאין זה הדרך שיזכיר הפסוק קודם את זמן עיבור המועטות ואח"כ יזכיר את זמן עיבור הרוב.

[4] פי', בניסן שהוא זמן הקציר של החטה אז השבולות מלאות, וכשנושבת בהן הרוח הן נוקשות אחת בשניה ונשמעות כמריעות. וכיון שמתעברות בניסן הרי שהם יולדות כל אלול אחר חמש חדשים, ולכן קבעו את ר"ה שלהם בתשרי.

[5] ועד יוה"כ שאז הוא זמן תקיעת השופר לא משתחררים עבדים ולא מתקדשת שנת היובל.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף