פסחים דף קכא. א

לרב הונא ורב חסדא הפיגול והנותר מטמאים את הידים, מדוע, ובכמה?

מדוע? בכמה?
הפיגול משום חשדי כהונה - שימנעו מלפגל מר אמר: בכזית - כאיסורו
מר אמר: בכביצה - כטומאת אוכלים
והנותר משום עצלני כהונה - שלא יתעצלו מלאכול

בירך על אכילת הפסח "אקב"ו לאכול הפסח", או על אכילת חגיגת י"ד "אקב"ו לאכול הזבח", האם פוטרות הברכות אחת את השניה?

בירך על הפסח בירך על הזבח
לר' ישמעאל פטר גם את החגיגה לא פטר את הפסח
לר' עקיבא פטר רק את הפסח פטר רק את החגיגה

מה הדין בכל הקרבנות שמצותן בזריקה ששפך את דמן, ומה הדין בפסח שמצותו בשפיכה [1]
אם זרק את דמו?

כל הקרבנות [2] ששפך את דמן הפסח שזרק את דמו
לר' ישמעאל מהני - דזריקה בכלל שפיכה [3] לא מהני - דאין שפיכה בכלל זריקה
לר' עקיבא לא מהני - דאין זריקה בכלל שפיכה לא מהני - דאין שפיכה בכלל זריקה
-------------------------------------------------

[1] פירש רשב"ם דכן ס"ל לר' ישמעאל בפירוש, וה"ה דהכי ס"ל לר' עקיבא, כיון דלא מצינו מי שחולק על ר' ישמעאל בפירוש רק ר' יוסי הגלילי שסובר שכולם טעונים זריקה גם פסח. (רק שפסח זורק במתנה אחת כנגד היסוד ולא כזריקת שאר הקרבנות שהן ב' מתנות שהן ארבע).

[2] מלבד חטאת שמתן דמיה הוא באצבע מגזה"כ, ושאר הקרבנות זורק את הדם מן המזרק על המזבח. ושפיכה פירושו, שהכהן שופך בנחת את הדם מן המזרק על קיר המזבח, ומשם מתמצה ליסוד.

[3] כלומר, כששפך את הדם קיים גם פעולת זריקה, ולכן יצא ידי חובה אם עשה שפיכה בכל הקרבנות. והשוותה הגמ' דין זה למשנתנו, דאמר ר' ישמעאל שאם בירך על הפסח פטר את של זבח, ש"מ שס"ל שמעשה הפסח כולל גם את שאר הקרבנות - בין לענין ברכה ובין לענין שאר מעשה הקרבן. התוס' (בד"ה כשתמצא) הקשו, דהרי בזבחים מבואר דמאן דס"ל דהפסח בשפיכה, איהו ס"ל דאי אפשר לומר שהניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא. ותירצו בכמה אופנים וגירסאות.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף