12TH CYCLE DEDICATIONS:
 
PESACHIM 12-15 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the sixth Yahrzeit of her father, Reb Mordechai ben Eliezer Zvi (Rebbi Morton Weiner) Z'L, who passed away 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study, which was so important to him, during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

פסחים דף טו. א

חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה [1] מה יעשה?

היכן יניחנה? מה דין הכיסוי?
לרבי אליעזר -
תרומה תלויה צריכה שמירה
אם מנוחת במקום בלתי שמור
צריך לתת אותה במקום שמור
אם היתה מגולה
צריך לכסותה
לרבי יהושע -
תרומה תלויה לא צריכה שמירה
אם היתה מונחת במקום שמור
יכול להניחה במקום שאינו שמור
אם היתה מכוסה
יכול אפילו לגלותה

חבית של תרומה טהורה שנשברה והיא נשפכת לתוך חולין טמאים,
ויכול להצילה רק בכלים טמאים, האם מותר?

כשעכ"פ יכול להציל רביעית בטהרה כשלא יכול להציל בטהרה כלל
לרבי אליעזר אסור אסור
לרבי יהושע אסור מותר

האם אפשר לשרוף תרומה שאסורה מדרבנן (כחמץ קודם שעה שביעית),
עם תרומה טמאה מה"ת אליבא דהתנאים דלהלן [2]?

אליבא דר' יהושע אליבא דר' אליעזר
לר' מאיר שורפים אין ראיה ששורפים
לר' יוסי אין הנידון דומה לראיה [3] - ואין נשרפים

פסחים דף טו: א

לאמוראים דלהלן מה שיטות התנאים בשריפת חמץ של תרומה טמאה וטהורה?

בעוד שאסור החמץ מדרבנן - שש בזמן שאסור החמץ מה"ת - שבע
לריש לקיש ולרב נחמן מחלוקת ר"מ ור' יוסי [4] דלעיל
לר' יוחנן מחלוקת ר"מ ור' יוסי דלעיל לכו"ע מותר

פסחים דף טו: א

לר' יוחנן, מה הדין לשרוף תרומת חמץ טהורה עם הטמאה בשעות ד' וה'? [תוד"ה נימא].

לר' יהושע לר"מ דיליף מר' חנינא לר' יוסי
לרש"י שורפים [5] לא שורפים לא שורפים
לתוס' לא שורפים [6] לא שורפים לא שורפים

האם אפשר לשרוף בשר שנטמא באב הטומאה עם בשר שנטמא בוולד [7],
ומה הדין לגבי תרומה טהורה עם הטמאה בפסח, לדעת התנאים דלהלן אליבא דר' ירמיה?

בשר בחמץ
לר' מאיר - טומאת משקין לאחרים מדרבנן [8] שורפין שורפין
לר' יוסי [9] - טומאת משקין לאחרים מה"ת [10] שורפין אין שורפין

-------------------------------------------------

[1] פירש"י כגון שנכנס שם אדם טמא וספק אם נגע ספק אם לא. והקשו התוס' (בד"ה חבית), דממ"נ אם ברה"י ספקו טמא ואם ברה"ר ספקו טהור, ולכן העמידו שמיירי בב' חביות ברה"י ונגע טמא באחת מהן ואין יודע במי נגע דבכה"ג לא ילפינן מסוטה לטמא ברה"י, דכיון שבודאי אחת טמאה ואחת טהורה - אין לטמא את שניהם, דאינו דומה לסוטה, ששם יתכן שהיא טמאה בודאי.

[2] עוד מתבאר בסוגיא (בריש עמוד ב') שנחלקו בזה ב"ש וב"ה, דלב"ש שאי אפשר לשרוף פיגול ונותר שהם מטמאים את הידים רק מדרבנן - עם בשר שהוא טמא מה"ת, וה"ה כאן. ואילו לפי ב"ה אפשר לשרוף.

[3] פי', דאין ראיה מדברי ר' יהושע שחש להפסד חולין (טמאין) המרובים כשתפול התרומה לשם, ולכן התיר לקבל אותה בכלים טמאים כיון שסופה להטמא כשתפול לתוך החולין הטמאים. משא"כ כאן שאין כאן הפסד, ואף שצריך לעשות ב' מדורות אחת לתרומה טהורה ואחת לטמאה - ומפסיד עצים, הוי הפסד מועט בעלמא ולא התירו בשביל זה לטמא את התרומה אף שבין כה סופה הולך לאיבוד.

[4] אכן אומרת הגמ' שגם ר' יוסי מודה לשיטת ב"ה שהיכא שהיה טמא מדרבנן (כגון פיגול ונותר שורפין אותו עם בשר טמא מה"ת).

[5] כיון שסופו הולך לאיבוד, לכן כבר מעכשיו מותר לשורפו. וביאר רש"י בזה, שזה הטעם שדקדק ר' יוחנן את דבריו דוקא מדברי ר' חנינא ולא מדברי ר' יהושע, דמדברי ר' יהושע מאי איריא בשש, אפי' קודם שש נמי.

[6] ס"ל לתוס' דלא חשיב בזמן הזה כהולך לאיבוד, כיון שיכול עדיין למצוא להם אוכלים, דהוא עדיין שעה המותרת באכילה.

[7] שנטמא ממשקים שנטמאו מכלי שנטמא בשרץ (שלישי), עם בשר שנשרף באב הטומאה (ראשון).

[8] פי', דגם דבר שטמא רק מדרבנן אפשר לשורפו עם דבר הטמא מה"ת, וה"ה תרומת חמץ בשעה ששית שאסורה רק מדרבנן נשרפת עם תרומה טהורה.

[9] כתבו התוס' (בד"ה רבי), שזו דעת ר' יוסי דוקא אליבא דר"ע.

[10] ס"ל שדוקא אם שני הטמאים מה"ת אז אפשר לשרוף אחד עם השני, אולם אם היה אחד טמא רק מדרבנן אי אפשר. וה"ה לענין חמץ שאסור רק מדרבנן, אי אפשר לשרוף שם תרומה טמאה עם טהורה.

עוד חומר לימוד על הדף