[1] כן הוא לפי גירסתנו, אכן התוס' (בד"ה בהמת) הקשו על גירסא זו והביאו גירסא אחרת, שעל פיה כשיכול לסלק בזוזי חייבת.

[2] רש"י מפרש את החילוק בברייתא, שברישא שאמר "הפקידו אצלו" זקוק לבער היינו בקיבל עליה אחריות, שאמר לו "הנח בביתי", שבאופן זה אף שלא פירש לו להדיא אחריות - נעשה עליו שומר חנם שחייב בפשיעה, ובזה סגי כדי לחייבו לבער.

[3] דהיינו שאמר לו "הרי הבית לפניך", דהרי זה כמפרש לו שלא מקבל עליו אחריות, דרק אומר לו שהבית לפניך והנח באחד מפינותיו.

[4] ס"ל שכל שיחד לו בית הוי כאילו קיבל אחריות על חמצו של נכרי - בביתו של נכרי, שבכה"ג אינו עובר ב"בל יראה" ו"בל ימצא".

[5] ולא סגי ליה בכפיית כלי לכל ימי הפסח, כיון שהכלי ניטל. ולכן צריך לעשות דוקא מחיצה.

[6] ולאו דוקא בפסוק אחד אלא אפי' בשני פסוקים בענין אחד, דהא איכא מ"ד דדנין כלל ופרט המרוחקים זה מזה.

[7] דהיינו תאנים שנשארו בתאנה שלא יתבשלו לעולם. וה"ה סופי ענבים, ומשמר את שדהו משום המקשאות שבשם, וכן בשאר צמחים.