גלי מסכתא - נדה פרק ו

גמ' מח. - נ.

בא סימן עליון ולא שערות -

ר"מ - קטנה [אפשר שיקדים] וחכמים חולקין, רשב"ג - בבנות כפרים כר"מ

סימן תחתון מספיק [איש או אשה - שוה לכל עונשין]

בדיקה בנשים: ר"א, ר' ישמעאל - ראשונים - יראות חטא, אפילו אשה אחת

ר"י - בודקות לפני הפרק (שערות אלו שומא ולא תחלוץ)

ואחרי הפרק (להקל שתחלוץ)

ולא בודקות תוך הפרק [כלאחר הפרק אבל אין חזקה דרבא (מו.)] אלא להחמיר

ר"ש - תוך הפרק (לרש"י - מבת י"א עד י"ב) בודקות [כלפני הפרק - להגיד שאלו שומא]

ולא לאחר הפרק אלא להחמיר [לית לי' חזקה דרבא]

כלי שמוציא משקה ואינו מכניס כשר למי חטאת, ומח' איך בודקין

אבר שיש בו עצם ולא ציפורן -

יתרת שאינה נספרת ע"ג יד - מטמא במשא ובמגע

נספרת, אינה יתרה - מטמא אף באוהל

סאה ותרקב - טמא במת ולא במדרס [עמוד ונעשה מלאכתנו]

ראוי לדון דיני ממונות ולא נפשות - ממזר [רש"י - כולך יפה רעיתי], גר (לרש"י - אפי' לדון ישראל), חלל, בעל מום

כשר להעיד ולא לדון - סומא בעין א' לר"מ [היקש ריבים לנגעים - לכל מראה עיני הכהן], אוהב ושונא לרבנן דר"י

גמ' נ. - נא:

בשר ודגים וביצים - טומאת אוכלין ופטורין ממעשרות

מחשבה במחובר לרבא - מעשר ולא טומאה

תאנה (אין לקיטתו כאחד) וירק (אין מכניסו לקיום) חייב במעשרות ולא בפאה

הפקיר ובצרו - פאה ולא מעשר

ר' יוחנן - עולשין שזרען לבהמה - מחשבה לאכילת אדם רק לכשיתלשו [רש"י - דמחובר לאו בר קבולי טומאה]

רבא - למעשר אפי' במחובר, ורב אשי חולק

לרבא לא מהני מחשבת אוכל בבע"ח בחיים [לרש"י - לאו בר קבולי טומאה], ור' זירא ור"פ חולקים

נבלת עוף טהור בכפרים, נמאס בגת בכרך -

לר' יוחנן ב"נ א"צ מחשבת אוכל ומיד מטמא טומאה קלה [ק"ו מטומאה חמורה (בגדים בבית הבליעה) בלי מחשבה]

לרבנן צריך מחשבה ואז מיד מטמא טומאה קלה - דסופו לטמא טומאה חמורה [שאני טומאה קלה דבעלמא בעי הכשר]

מידי דעביד לטעמא (למתק הקדרה) לא מטמא טומאת אוכלין,
שֶבֶת רק משנתנה טעם בקדרה [סתמא לכותח]

בקר חייב במתנות ולא בראשית הגז, טרפה לחכמים דר"ש - גז ולא מתנות

עיקר הלוף שוטה ועיקר הדנדנה יש להם שביעית ולא ביעור [לא כלו מן השדה]

דג טמא יש סנפיר ולא קשקשת; כל שיש לו קרנים יש לו טלפים סדוקות

ירק, מים, מִצות, בשמים - יש ברכה ראשונה ולא אחרונה

רש"י נ. - נ:

פאה מדאו' בכל חוץ מהפקר וכו' תאנה וירק [אינו דומה ל"קציר"]

כזית נבלה בהמה טמאה מטמא בלי מחשבה, פחות מכזית מצטרף לשיעור כביצה לקבל טומאת שרץ רק במחשבה

גמ' נב. - נב:

בן סורר - מב' שערות עד שיקיף זקן התחתון [בן ולא הראוי להיות אב]

מיאון עד: ר"מ ור"ע, ת"ק דמשנתנו - ב' שערות - לרב הונא בגומות, לרב מלכיו גומות אפי' בלי שערות, לרב אשי אפי' ב' שערות בגומא א'
לרבנן - במקום א', ר"ש בן יהודה ושמואל - אפי' רחוקים זמ"ז

ר"י - שירבה השחור (ב' ארוכות) או ב' שערות ונבעלה

ר' יוסי - עד שתקיף העטרה, בן שלקות - עד שתכלכל (רש"י - הרבה)

ר' ישמעאל - אפי' ילדה - בעילות על דעת קדושין הראשונים [והיא לא נתפשה אסורה]

שיעור ב' שערות בכ"מ להחמיר - לאחוז בצפורן, לכוף ראשן, ניטלות בזוג

גמ' נב: - נג:

ר"ח בן אנטיגנוס - אין זוב לכתמים

חוץ מג' חלוקות בדוקות בג' ימים (רש"י - קרבן ואינו נאכל, רמב"ן - אין קרבן)

רבנן, ר"מ - כתם ג' גריסין ועוד הוי זבה מספק [לא תלינן בדאפשר לחלקם]

ר"י בן אגרא בשם ר' יוסי - אפי' ב' גריסין ועוד - חוששין לבין השמשות

רבי - וכן לחכמים אא"כ בדקה עצמה כל ביה"ש דר"י ולא ביה"ש דר' יוסי - מח'

ויש תנאי אליבא דר"י בן אגרא דבדקה כל ביה"ש דר"י אינה חוששת [סבר דביה"ש
דר' יוסי שייך בדר"י]

לרבי כתם מטמא קדשים ועצמה (לרש"י - לטהרות) למפרע עד שעת כיבוס, לרשב"א מעל"ע [שלא יהא חמור מראייה]

תולה כתם בראייה (לרש"י - ולא למפרע עד כיבוס) לרש"י - למנות מכתמה ז' ימי טבילה ומנין זיבה

רבי - בראתה תוך מעל"ע

לר"ל - חוץ: רש"י - לא בדקה בז' [גילוי דעתא דמנה מראייה, וכתם למפרע]

רשב"א - בראתה באותו יום

כתמים בעי הפסק טהרה - לרש"י - בז' לכתמה כדי לטבול בערב

גמ' נד. - נד:

ימי זיבה אפי' לא טבלה לנדותה, ימי נדה אחר ז' נקיים לזיבה או מיד אחר זבה קטנה

ראתה י"א לזיבתה - רב ששת - לב"ה אסור לשמש ביום י"ב, ורב אשי חולק

רב אשי - עשירי בעי שימור

ברייתא - ימי נדה עולין לספירה; ימי לידה - לר"פ אין עולין, לרב כהנא ורב הונא בדר"י עולין

עוד חומר לימוד למסכת נדה

עוד חומר לימוד
למסכת נדה