1) RAN DH v’Sharkei Tina

ר”ן ד”ה ושרקיה טינא

(SUMMARY: The Ran discusses what we may infer from this episode.)

כדי להראותו שהוא צריך לבריות לאלתר לכבוס בגדיו

(a) Explanation: This was to show him that he needs people immediately to launder his clothes;

וקסבר כי היכי דפליגי רבנן ורבי נתן בהפרה פליגי נמי בשאלה דרבי נתן נמי ס”ל בשאלה דאין חכם מתיר אא”כ חל הנדר

1. He (Rav Acha) holds that just like Rabanan and R. Nasan argue about Hafarah, they argue also about She’elah. R. Noson holds also regarding She’elah that a Chacham cannot permit unless the Neder took effect already.

ונהי דבמאי דפליגי ר’ נתן ורבנן קיימא לן כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים וכדבעינן למכתב קמן

(b) Implied question: Regarding the argument of R. Noson and Rabanan, we hold like Rabanan, for when an individual and a Rabim argue, the Halachah follows the Rabim, like we will write below! (Why was Rav Acha stringent like R. Noson?)

איהו לאפוקי נפשיה מפלוגתא הוא דעבד הכי

(c) Answer: He did so (deceived him and put mud on him, to fulfill both opinions and) to avoid the argument.

והאי דלא קאמר רבא קסבר מחלוקת בהפרה אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אא”כ חל הנדר וכדאמר רב פפי לקמן בסמוך

(d) Implied question: Why didn’t Rava say that he holds that they argue about Hafarah, but all agree that a Chacham cannot permit the Neder unless it took effect, like Rav Papi said below [that the Tana’im argue only about Hafarah]?

לא תידוק מינה דמדלא אמר רבא הכי מכלל דלא סבר כרב פפי

1. Suggestion: Since Rava did not say so, this implies that he argues with Rav Papi.

דליתא דההיא דרב פפי הילכתא היא וכמו שנכתוב לפנינו בסמוך בס”ד ורבא נמי אפשר דהכי סבירא ליה

2. Rejection: This is wrong. The Halachah follows Rav Papi, like we will write below with Hashem’s help, and it is possible that also Rava holds like this!

והאי דלא אמר הכי משום דמהאי עובדא ליכא למידק כולי האי

(e) Answer: Rava did not say so because we cannot infer so much from this episode;

דנהי דודאי איכא למידק מינה דרב אחא בר הונא לא סבירא ליה כמאן דאמר לקמן מחלוקת בהפרה אבל בשאלה דברי הכל חכם מתיר אף על פי שלא חל הנדר

1. Granted, surely we may infer that Rav Acha bar Huna does not hold like the opinion below that they argue about Hafarah, but regarding She’elah, all agree that a Chacham can permit the Neder even though it did not take effect yet;

דאי הכי למה ליה לשבשיה

i. If he held like this, why did he deceive the man? (He should have taken him to Rav Chisda to permit him immediately!)

מיהו ליכא למידק מינה דסבירא ליה דבשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אא”כ חל הנדר דמנלן

2. However, we cannot infer that regarding She’elah, he holds that all agree that a Chacham cannot permit the Neder unless it took effect. What would be the source for this?

הא דאפשר דנהי דסבירא ליה דבשאלה נמי פליגי לאפוקי נפשיה מפלוגתא עביד הכי

i. It is possible that granted, he holds that they argue also about She’elah, and to [fulfill both opinions and] avoid the argument he did so (deceived him and put mud on him)!

כך נראה בעיני וראיתי מי שכתב בהפך.

(f) Conclusion: So it seems to me. I saw someone who wrote oppositely.

2) RAN DH ul’Inyan Halachah

ר”ן ד”ה ולענין הלכה

(SUMMARY: The Ran rules like Rabanan.)

קיי”ל כרבנן דפליגי עליה דרבי נתן ואמרי דבעל מפר אע”פ שלא חל הנדר

(a) Explanation: We hold like Rabanan, who argue with R. Noson, and say that a husband can annul even though the Neder did not take effect [yet].

חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים

(b) Source #1: When an individual argues with a Rabim, the Halachah follows the Rabim.

ועוד דר’ עקיבא דאמר (לעיל /נדרים/ פט) דאשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ונתגרשה דיפר

(c) Source #2: R. Akiva, who said above (89a) that if a married woman said “I will be a Nazir when I am divorced”, and she was divorced, he can annul…

על כרחיך הכי סבירא ליה דבעל מפר אע”פ שלא חל הנדר

1. You are forced to say that he holds that a husband can annul even though the Neder did not take effect [yet].

ועוד דסוגיין בריש פרקין בענין אם ארחץ אם לא ארחץ כרבנן שייכא וכדכתיבנא עלה דההיא

(d) Source #3: The Sugya at the beginning of our Perek regarding “if I will bathe or not bathe” is like Rabanan, like I wrote about it (80a DH v’R. Yosi).

ואע”ג דאמר רבא מאן חכים למעבד כי הא אי לאו רב אחא

(e) Implied question: Rava said “who is Chacham to do like this, if not Rav Acha?”

אלמא קלסיה משום דעבד כרבי נתן וכיון דקלסיה שמע מינה הילכתא כותיה

1. Inference: He praised him, for he acted like R. Noson. Since he praised him, this shows that the Halachah follows him.

לאו ראיה היא דמשום דאפיק נפשיה מפלוגתא הוא דקלסיה וכדכתיבנא לעיל

(f) Answer: This is not a proof. He praised him for [fulfilling all opinions, and] avoiding the argument, like I wrote above.

וליכא למדחי כל הני ראיות משום הא דקלסיה רבא דאיכא למדחייה וכדכתיבנא

(g) Conclusion: We cannot reject all the proofs I brought, [just] due to Rava’s praise, for we can reject this, like I wrote.

הילכך נקטינן דבעל מפר אע”פ שלא חל הנדר וכן דעת הרמב”ן ז”ל.

(h) Pesak: Therefore, we hold that a husband can annul, even though the vow did not take effect. Also the Ramban holds like this.

3) RAN DH Mihu

ר”ן ד”ה מיהו

(SUMMARY: The Ran limits when this ruling applies.)

ה”מ בשתלתה נדרה בדבר שהיא עשויה לעבור על תנאה דומיא דאם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך

(a) Qualification: This [ruling, that a husband can annul, even before the vow took effect] is when she made the vow dependent on something she is prone to transgress, similar to “if I do according to my father or your father”;

דכיון שהיא מצטערת אם לא תעשה לפיהן כאילו עשתה דמי

1. Since she is pained if she does not do according to them, it is as if she [already] did.

אבל תלתה תנאה בדבר שאינה עשויה לעבור עליו אינו מפר אלא אם כן חל הנדר

2. However, if she made a Tenai about a matter that she is not prone to transgress, he can annul only if the vow took effect.

והיינו דאמרינן בריש פרקין למה לה הפרה לא תרחץ ולא ליתסרון פירות עולם עלה (מכאן מעמוד ב) וכדכתיבנא עלה דההיא בס”ד

3. Support: This is why we said at the beginning of our Perek “why can she get Hafarah? She will not bathe, and all Peros will not be forbidden to her”, like I wrote about it, with Hashem’s help.

90b----------------------------------------90b

ולענין שאלה קיימא לן כרב פפי דאמר מחלוקת בהפרה אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אא”כ חל הנדר

(b) Pesak: Regarding She’elah, we hold like Rav Papa, who said that they argue about Hafarah, but all agree that a Chacham can permit only if the vow took effect.

והכי פסקי רבוואתא זכרונם לברכה כוותיה לחומרא

(c) Support: Rabanan of blessed memory ruled like him to be stringent.

ואיכא מ”ד דאפי’ הכי האומר קונם עלי דבר פלוני לאחר שלשים יום חל הנדר מיקרי וחכם מתיר

(d) Opinion #1: One opinion holds that even so, one who says “matter Ploni is Konam to me after 30 days”, it is considered as if the vow took effect, and a Chacham can permit it;

דלא פליגי ר’ נתן ורבנן אלא בתולה נדרו באם שאפשר שלא יחול הנדר לעולם

1. R. Noson and Rabanan argue only about one who makes his Neder dependent on “if [something occurs]”, for it is possible that the vow will never take effect;

אבל תולה נדרו בימים כיון שסוף איסורו לחול אע”פ שלא חל עדיין חכם מתיר

2. However, if he makes his Neder dependent on days, since in the end the Isur will take effect, even though it did not take effect yet, a Chacham can permit it.

ואיכא מ”ד דאפילו בכה”ג כיון שמכל מקום עדיין אינו נאסר אין חכם מתיר

(e) Opinion #2: One opinion holds that even in such a case, since in any case he is still not forbidden, a Chacham cannot permit it.

וסברא קמא תריצא לי טפי.

(f) Decision: I prefer the first opinion.

4) RAN DH Masnisin ba’Rishonah Hayu Omrim…

ר”ן ד”ה מתני’ בראשונה היו אומרים…

(SUMMARY: The Ran explains why this must discuss a Kohen’s wife.)

מוקמינן לה בגמרא באשת כהן

(a) Explanation: In the Gemara, we establish this to discuss a Kohen’s wife;

דאי באשת ישראל אי ברצון מי אית לה כתובה ואי באונס אמאי יוצאה דהא לא מתסרא על בעלה

1. If it were a Yisrael’s wife, if she was [Mezanah] willingly, she has no Kesuvah. If it was Ones, why does he divorce her? She is not forbidden to her husband!

אלא לאו באשת כהן באונס דנהי דאסירא ליה אית לה כתובה דמציא למימר ליה אנא הא קאימנא וגברא הוא דנסתחפה שדהו

2. Rather, it is a Kohen’s wife, in a case of Ones. Granted, she is forbidden to him. She has a Kesuvah, for she can say “I am here. His (my husband’s) field was ruined”;

שקדושת כהונתו גרמה לו שתהא אסורה לו דהא אונס בישראל משרא שרי

i. His Kedushas Kehunah caused that she is forbidden to him, for Ones is permitted to a Yisrael!

הילכך מזלו גרם ומשום הכי יש לה כתובה.

ii. Therefore, his Mazel caused [the Isur]. Therefore, she has a Kesuvah.

5) RAN DH ha’Shamayim Beini l’Veinecha

ר”ן ד”ה השמים ביני לבינך

(SUMMARY: The Ran explains that this means that his semen does not shoot like an arrow.)

מוכח בגמ’ דהכי קאמרה ליה שאין שכבת זרעו יורה כחץ בשעת תשמיש ואינו ראוי להוליד

(a) Explanation: It is proven from the Gemara that she means that his semen does not shoot like an arrow at the time of Bi’ah, so he cannot father a child;

ומתוקמא בבאה מחמת טענה דאמרה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה

1. We establish this when she comes due to a claim. She says that she needs someone to support her in her old age, and bury her after death;

הא לאו הכי אין בדבריה כלום דאמרי’ לה זילי לא מפקדת כדאמרי’ בפ’ אע”פ (כתובות סד ויבמות סה:)

2. If not for this, her words have no effect. We tell her “leave (i.e. we will not force your husband to divorce you). You are not commanded [to have children]”, like it says in Kesuvos (64a).

ואע”ג דאמרינן בהגדה שאמרה לו שרה אמנו לאברהם השמים ביני לבינך שנאמר ישפוט השם ביני ובינך

(b) Implied question: We say in Agada that Sarah Imeinu said to Avraham “Shamayim is between me and you”, for it says “Yishpot Hash-m Beini u’Veinecha”!

דאלמא (גירסת כתב יד) היינו שהוא מרוחק ממנה לגמרי כגון שרה שהיתה טוענת על אברהם שריחקה מחמת הגר

1. Inference: It means that he is totally distanced from her, like Sarah, who claimed against Avraham that he distanced her due to Hagar.

ובירושלמי נמי הכי משמע דאמרינן כמה דשמים רחיקתא מן ארעא כך ההיא אתתא רחיקתא מבעלה

2. Support – Citation (Yerushalmi): Like the distance between Shamayim and the land, so that woman (she speaks about herself in the third person) is distanced from her husband.

אפשר דלשון השמים ביני לבינך כולל הכל אבל הכא מוכח בגמ’ שפירושו שאינו יורה כחץ

(c) Answer: Perhaps the expression “Shamayim is between me and you” includes everything. However, here, it is proven in the Gemara that it means that his semen does not shoot like an arrow;

וכי קאמרה ליה השמים ביני לבינך הכי קאמרה אלהים עד ביני ובינך דקושטא קאמינא שדבר זה אין יודע בו אלא השם.

1. When she says to him “Shamayim is between me and you”, she means “Hash-m is a witness between me and you that I tell the truth.” This matter, only Hash-m knows.

6) RAN DH v’Ika Lemeidak a’Masnisin

ר”ן ד”ה ואיכא למידק אמתני’

(SUMMARY: The Ran discusses why Chachamim were able to permit her.)

כיון דמדינא דאמרה טמאה אני לך מיתסרא אבעלה כמשנה ראשונה משום שלא תהא נותנת עיניה באחר היאך התירוה וכי איסור שבה להיכן הלך

(a) Question: Since mi’Dina (according to letter of the law), one who says “I am Teme’ah (forbidden) to you” is forbidden to her husband, like Mishnah Rishonah, due to concern lest a woman desire another man, how did [Chachamim] permit her? Where did the Isur go?

יש מי שתירץ דאע”ג דמדינא אסירא שרו לה רבנן ומבטלי מילתא דאורייתא משום מגדר מילתא בקום עשה

(b) Answer #1: Some answer that even though mi’Dina she is forbidden, Chachamim permitted her, and uprooted Torah law, to fence a matter b’Kum Aseh (through permitting an action, i.e. he may have Bi’ah with her);

דגדר גדול גדרו בה שלא תתן עיניה באחר להפקיע עצמה מיד בעלה

1. This is a great fence, lest a woman desire another man and uproot herself from her husband.

והרשות בידם לעשות כן כדאמרי’ ביבמות (דף צ:) מגדר מילתא שאני

2. [Chachamim] have authority to do so, like it says in Yevamos (90b) “fencing a matter is different.” (Even if normally, Chachamim may not uproot Torah law b’Kum Aseh, they may when needed for a fence.)

והקשו על זה שאין ב”ד מתנין לעקור דבר מן התורה אלא בשב ואל תעשה

(c) Question: Beis Din stipulate to uproot Torah law only passively (refraining from an action);

אי נמי בקום עשה ולהוראת שעה בלבד כאליהו בהר הכרמל אבל לדורות לא

1. Alternatively, [they may] permit an action only for a Hora’as Sha’ah (a temporary enactment for a special need), such as Eliyahu (offering a Korban outside the Mikdash) on Har ha’Karmel. They may not do so for all generations!

ולדידי לא קשיא לי דכי היכי דאמרי’ בכמה דוכתי (גיטין לג וש”נ) דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושי מיניה

(d) Answer #1: This is not difficult. Just like we say in several places (Gitin 33a) that anyone who is Mekadesh, is Mekadesh according to Chachamim’s intent, and [if one sent a Get with a Shali’ach, and was Mevatel a Get not in front of the woman or the Shali’ach, the Get is valid, for] Chachamim uprooted the Kidushin from him (retroactively, so they were never married);

ה”נ הכא כל שאמרה לבעלה טמאה אני אפקעינהו רבנן לקדושי מעיקרא ונמצא שבשעה שנאנסה פנויה היתה

1. Also here, anyone who says to her husband “I am Teme’ah to you”, Chachamim uprooted the Kidushin from the beginning, so it turns out that at the time she was raped, she was single;

ומש”ה שריא לבעלה ואוכלת נמי בתרומה כדאמרי’ בגמ’

i. Therefore she is permitted to her husband, and she may also eat Terumah, like it says in the Gemara.

אלא שלפי זה מצטרך לומר דכי אמרי’ הכי דוקא באומרת טמאה אני לך שנאנסתי ולכשר נבעלתי

(e) Question: According to this, we must say that we say so only when she says that she was raped and had Bi’ah with a man of Kosher lineage;

אבל באומרת טמאה אני לך שנאנסתי מנתין או מממזר אינה מותרת לבעלה ואינו במשמע

1. However, if she says “I am Teme’ah to you, for I was raped by a Nasin (one of the seven Kena’ani nations) or Mamzer, she is not permitted to her husband. (They disqualify even a single woman from Kehunah.) The Gemara does not connote like this.

ואחרים תרצו דמשנה ראשונה לא דינא קתני דמדינא ודאי אין האשה נאמנת לומר טמאה אני לך להפקיע עצמה מבעלה שהיא משועבדת לו

(f) Answer #2: Some say that Mishnah Rishonah is not mi’Dina (according to letter of the law). Mi’Dina, surely she is not believed to say “I am Teme’ah to you” to uproot herself to her husband. She is obligated to him!

אלא משום דהא מילתא דטמאה אני לך כסיפא לה תקינו במשנה ראשונה להאמינוה דאי לאו דקושטא קאמרה לא הות מזלזלה נפשה למימר הכי

1. Rather, because this matter “I am Teme’ah to you” is embarrassing for her to say, Mishnah Rishonah enacted to believe her. If it were not true, she would not disgrace herself to say so!

ומכי חזו רבנן בתראי דאיכא למיחש לשמא תהא נותנת עין באחר אוקמוה אדינא.

2. When later Rabanan saw that there is concern lest a woman desire another man, they left the law like Dina.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF