הלכה א' - ג' (יט: - כ:)

הנודר ממבושל - למשנתנו מותר בצלי ושלוק [ר' יוחנן - נדרים כלשון בני אדם] (ור' יאשיה חולק [אחר לשון תורה לחומרא]) ומותר בעבה, וספק במעושן, מטוגן, במי טבריה

לר' יאשיה הנודר ממזון אסור בכל חוץ ממים ומלח

ספק אם מעושן אסור בבישול עכו"ם, בשבת (לסמוך לעשן מערב שבת; שהייה), בשר בחלב,
אם קובע למעשר

תבשיל שנאכל חי אין בישול עכו"ם, וכשר לעירוב תבשילין (פ"מ - אפי' לא בישל; ק"ע - בבשלן עכו"ם)

קונם תבשיל - אסור במעשה קדירה רך וביצה מגולגלת וכל שדרך לאכול פתו בו,
ומותר בדלעת שנמתק ברמץ

מעשה קדירה = שצריכים להרתיח הרבה, יורד לקדירה = אפי' יורד לאלפס [ירד לקדירה קודם]

הַכבש = של ירק, הַשלק/הַצלי = של בשר לר"י, האפוי בתנור = פת, הַמליח = של דג

מלוח = אפי' לשעה

דג = גדול ליטרא, דגים = כולם חוץ מטרית טרופה (נחתך הרבה) וציר ומורייס (שומן),
דגה = כלכיד

הנודר מתערובת דגים אסור בטרית טרופה וכן להיפך [כלשון הבבלים]

הלכה ד' - ז' (כ: - כא:)

לר' יוסי חלב = אף קום ["קומא דחלבא"], יין = אף מבושל ["חמרא מבשלא"]

יש לו מתירין (טבל, מעשר שני, הקדש, חדש) במינו בכל שהוא, שלא במינו בנ"ט

אין לו מתירין (תרומה, ערלה) במינו בק'/ר', שלא במינו בנ"ט

ספק אם נדרים כיש לו מתירין [עוקר מעיקרו, אסור עד עתה] (לפ"מ מח' תנאים)

גידולי תרומה תרומה [שלא ישהה תרומה טמאה],

משא"כ גידולי טבל ומעשר ראשון ומדומע [רוב חולין], וספיחי שביעית ותרומת חו"ל
וביכורים [לא שכיחי לא גזרו] והקדש ומעשר שני (ופדאן כפי מה שזרע)

ובאין זרעו כלה אפי' גידולי גידוליהן אסורין (לק"ע - בכולן חוץ ממעשר, לפ"מ - בטבל)

הנודר מבשר - לר"י אסור בקיפה (שולי הקדירה) ורוטב [טעם בשר],
לחכמים רק באמר בשר זה [אסר הנאתו (חתיכה דאיסורא)] או ביש 1/60 בשר

הנודר מיין - מותר בתבשיל עם טעם יין, יין זה - אוסר תבשיל בנ"ט

הנודר מענבים וזיתים מותר ביין ושמן אא"כ אמר "אלו",

הנודר מזרעוני גינה (אין דרכו ליאכל) אסור ביוצא מהן

הנודר מתמרים מותר בדבש תמרים (אף לר' יוסי שאוסר קומא דחלבא [שם אביו עליו ולא להיפך]), לר"י בן בתירה אסור [תולדתו קרויה עליו (ק"ע - תמרים קרויין דבש, פ"מ - עומד לעשות דבש]

לחכמים בתראי הנודר מסיתווניות (ענבים רעים) רק אסור בחומץ סיתווניות

הלכה ח' (כב. - כג:)

הנודר מיין, שמן וכו' סתם - מותר בהנקראים בשֵם לוויי או שֵם אחר

לפני שהתיר רבי להביא ירקות חו"ל - בשביעית סתם ירקות = ירקות שדה, עולשי שדה חשיבי אוכל, אין מעברין שנה שביעית

אלישע לא עיבר שנה בשני רעבון כדי שיאכלו מן החדש; חזקיה ביקש כפרה על שעיבר השנה בניסן או מפני הטומאה שמצאו גלגולתו של ארנון תחת המזבח או שהשיא ישראל לעשות פסח שני שלא כדין, לא יצא ידי טהרת הקדש; על ג' דברים הודו לו חכמים ועל ג' לא הודו

אין מעיינין לעבר השנה קודם ר"ה [אולי ישתנה; שלא ישתכח] אלא אחר ר"ה מיד [מפני הדחק (חשש אונס אח"כ)] ולכתחלה לא בגליל, ולא בחו"ל כשיש ב"ד בא"י [כי מציון וכו']

לעולם ר"ח ניסן ותשרי לא הזדמן ביום ל"א

אין מקדשין החודש ביום כ"ט או ל"ב [אשר תקראו אותם (בזמנם) אלה הם מועדי]

מח' תנאים אם מעברין שנה מפני הטומאה (שיעשו קרבן פסח בטהרה), מעברין כדי שאלו שהגיעו לנהר פרת יכולין לבא לעשות פסחיהן [מועדי ה' אל בני ישראל - שיעשון כל ישראל]

חנניה עיבר השנה בחו"ל ור"י בן בתירה רכב סוס להודיען ע"פ קביעת א"י; חביבה עלי כת קטנה בא"י מסנהדרין גדולה שבחו"ל; החרש והמסגר (חברים/שרים); רב הושעיא הזהיר עידי החודש על הקלקולים אם ישקרו; לקל גומר עלי - בתולין חוזרין עפ"י עיבור ב"ד

הלכה ט' - י"א (כג: - כד.)

הנודר מגריסין אסור במקפה שרובה גריסין,
ור' יוסי מתיר [ק"ע - נקרא "מקפה של גריסין", פ"מ - נקרא "מקפה" סתם]

הנודר ממקפה מותר בגריסין ואסור בשום [לטעמא עביד בכל מקפה], ור' יוסי מתיר

הנודר מיין לר' יוסי מותר בקונדיטון [נקרא על שם הבשמים]

הנודר מעדשים אסור באשישים (טיגון בקמח עדשים), ור' יוסי מתיר

חטה = פת [לשון בני אדם], חטים = לכוס, גריס = מבושלין, גריסין - חיין

לגי' שלנו לר"י בברייתא להיפך