נדרים דף כה: א

אסר על עצמו בשר ויין שנה אחת, ופתחו לו בכבוד שבתות וימים טובים מה הדין?

האם הותרו שבתות וימים טובים האם הותרו ג"כ שאר ימות השנה
לבראשונה היו אומרים הותרו לא הותרו
אחר שלימד ר' עקיבא הותרו הותרו, נדר שהותר קצתו הותר כולו

ראה אותם אוכלים מהתאנים שלו, ואמר "הרי הם עליכם קרבן" (-כולכם אסורים),
ונמצאו אביו ואחיו עמהם ואמר את הלשונות דלהלן?

"אילו הייתי יודע שאבא ביניכם,
הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא" [1]
"אילו הייתי יודע שאבא ביניכם,
הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר" [2]
לרבה כולם אסורים ואביו מותר [3] לבית שמאי ורבנן: השאר אסורים
לבית הלל ור' עקיבא: כולם מותרים [4]
לרבא
[5]
לבית שמאי: השאר אסורים
לבית הלל: כולם מותרים
כולם מותרים

-------------------------------------------------

[1] ואופן זה נקרא שהוא מעמיד את דבריו הראשונים אלא שהוא מוסיף לפרש אותם יותר.

[2] באופן זה הוא משנה את דיבורו הראשון, שמתחילה אמר בלשון "כולכם אסורים" ועכשיו משנה את לשונו כדי שלא ישמע אפי' רגע אחד שגם אביו בכלל ואומר "פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר".

[3] ולא נקרא נדר שהותר מקצתו הותר כולו, והטעם, שכיון שבשעת הנדר אמר כולכם אסורין ועכשיו ג"כ מעמיד דבריו הראשונים לגבי האחרים באותו הלשון ממש שאמר בתחילה - אע"פ שמוציא אביו מן הכלל אפ"ה אין זה נדר שהותר מקצתו, לפי שאביו לא נכנס מעולם במשמעות הנדר ולגבי האחרים הרי הוא אומר כולכם אסורים כמו שאמר בתחילה.

[4] וביאר הר"ן שיש כאן תרתי לטיבותא, א) טעות גמור לגבי אביו, כלומר שבלשון הראשון אמר "כולכם אסורים" דיש משמעות גם לכלול את אביו, ועתה הוא מפרש שיש כאן טעות לגבי אביו. ב) טעות לגבי האחרים, שבתילה אמר בלשון "כולכם אסורים" ועכשיו הוא משנה את הלשון לומר "פלוני ופלוני אסורים" וכו', ולכן בזה הדין שנדר שהותר מקצתו הותר כולו.

[5] יתבאר בעמוד הבא.

עוד חומר לימוד על הדף