english
1)

"מה תצעק אלי" משמע שלא היה לו לצעוק, וקשה כיצד לא יצעק בשעת צרה כזו?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנ, ד"ה מה תצעק): לדעת ר' יהושע במכילתא- 'אין להם אלא ליסע' כי ראית שהם הולכים על פי ה' בעמוד אש וענן. 1 ולדעת ר' אליעזר אין להאריך בתפילה כשישראל בצרה. 2 לדעת ר' מאיר אמר ה' למשה- לאדם שהיה יחידי עשיתי ים ליבשה, לעדת קדושים אל אחת כמה וכמה. והכוונה שלפי הטבע הים היה אמור לכסות את כל היבשה 3 , וכשם שלצורך אדם הראשון נעשתה יבשה שלא כטבע ונדחו המים החומריים מפני מעלתו האלוקית, כך ראוי גם לישראל כי בכך הם נעשו לעם 4 ונעשו אז 'עדה קדושה'.


1

בשאלה 2 הבאנו מהגור אריה ש'אין להם אלא ליסע' פרושו שהיה להם ליסוע גם בלי דבר ה', אך כאן נראה שגם בזמן הזה הם הלכו אחרי עמוד האש- נמצא שעמוד האש נכנס לתוך הים לפני שאמר ה' "ויסעו", ועל כך אמר ה' למשה שלא היה לעם להמתין לציווי מפורש אלא להמשיך ללכת אחרי עמוד האש.

2

כפי שנתבאר בדברי רש"י.

3

עיי"ש הטעם.

4

כפי שדרשו "עברים"- שעברו ים, והאריך בזה המהר"ל עוד בגבורות ה' פס"ח בתחילתו. למדנו מדבריו אלה שקריעת ים סוף לא הייתה רק אמצעי להנצל ממצרים, אלא שיצירתם של ישראל היא דוקא על ידי שיש להם מקום משלהם- שאיננו מקומם של שאר העמים.

2)

למה נקרע הים לפני ישראל? (עי' בשאלה הקודמת.)

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנא, ד"ה מה תצעק): הים הוא חומרי, ודין הוא שתהא המעלה האלוקית גוברת על החומר ודוחה אותו 1 , ונתנו חכמים טעמים במכילתא מהי המעלה שבזכותה דחו ישראל את החומר. 2

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ עמ' קנג, ד"ה אחרים): בכל מכות מצרים התבטל הטבע כלפי מצרים, ואילו בים סוף התבטל הטבע כלפי ישראל. 3

3.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ עמ' קנג, ד"ה אחרים): כל המכות היו בדברים פרטיים, ורק קריעת ים סוף הייתה ביטול הים, שהוא דבר כללי, 4 ולכן זה נחשב להתגברות על העולם הטבעי.

4.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ עמ' קנד, ד"ה אמנם): לישראל מעלת הצורה ואילו המצרים חומריים 5 , ולכן בתחילה משלו המצרים על ישראל כי החומר עיקר בתחילתו, ואח"כ גוברת הצורה. לכן באותה שעה התנגדו להם המים החומריים שהם משוללים מכל צורה, ולכן נקרע להם הים. והיה זה ביום השביעי ליציאתם, כי העולם נכלל ב-7 ימי בראשית, והמכה הזו הייתה מכה כללית (ולכן כל המכות היו באצבע וקריעת ים סוף ביד). באותה שעה יצאו ישראל לגמרי מרשות החומר, ולכן על שם זה נקראנו 'עברים'- עברו ים. 6


1

דוגמא לדבר- בסכין הברזל הוא החומר, וחלה בו צורה של סכין. כך בכל דבר יש את ה'חומר'- הפוטנציאל, ואת ה'צורה' שהיא המימוש. המים הם חומריים כי במהותם הם חסרי צורה, ומשפט הצורה לשלוט בחומר, ולכן מעלתם האלוקית של ישראל דוחה את החומר. ועי' לעיל, שמות 2:10:6:1.

2

יובאו דבריהם להלן. ולכאורה דבריו אלה הם המשך לשאלה הקודמת- למה אמר ה' "מה תצעק אלי" אין להם אלא ליסע, ובאו חז"ל לפרש למה שיקרע הים לפני ישראל. ונראה שהיה קשה למהר"ל מה ראו חז"ל לתת טעמים רבים לקריעת הים- מה שלא מצאנו בכל מכות מצרים? לכן הוא מוסיף שכאן יש קנין מעלה לישראל יותר משאר ניסי מצרים, ועל כרחך שזה נבע ממעלה מיוחדת של ישראל.

3

אמנם במשנה באבות (פ"ה מ"ד) כתוב שעשרה ניסים נעשו לישראל במצרים, והביא שם המהר"ל בדרך חיים מהרמב"ם שבכל מכה נעשה נס לישראל בכך שהם לא הוכו, אבל ברור שעיקר מטרת הנס הייתה להכות את מצרים, ורק כאן המטרה הייתה להציל את ישראל.

4

עי' לקמן 14:21:3:1, וכן 14:31:4:1 ואילך, ושם 14:31:5:1.

5

כמבואר לעיל מה ענין חומר וצורה, והמצרים חומריים כדלעיל, שמות 1:1:9:1 שלכן המצרים פרוצים בעריות.

6

לכאורה כוונתו שכשנקרע הים גברו ישראל לגמרי על העולם הטבעי ולכן היה בזה ביטול של כללות עולם החומר, ועל שם זה נקראנו 'עברים' כי זה לא היה מאורע לשעה אלא קנין בנפש ישראל.

3)

מהי מעלתם של ישראל שבזכותה נדחה החומר הטבעי מפניהם (כמבואר בשאלה הקודמת)?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנא, ד"ה מה תצעק): לר' ישמעאל- בזכות ירושלים, כי המקום המקודש דוחה את מקום הים החומרי 1 .

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנא, ד"ה עוד שם): לר' בנאי- בזכות אברהם שביקע עצי עולה, כי הטבע מונע מהאב לשחוט את בנו, ואברהם הגביר שכלו על טבעו עד שנדחה הטבע. וזה ענין ביקוע עצי העולה, כי מחמת שה' נבדל מהחומר, ראוי שיהיו החומריים נקרבים לפניו, כי ענין הקרבן להודיע שאין מציאות לכל נמצא אצל מציאות ה'. 2 ולכן ביקע אברהם את החומר שזה תחילת הקרבתם. 3

3.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנא, ד"ה שמעון התימני): לשמעון התימני- בזכות המילה נבקע הים, כי שבעת ימי בראשית הם ימי הטבע, והמילה שהיא בשמיני מדרגתה על הטבע שהרי מטבעו האדם ערל.

4.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנא, ד"ה עוד שם): לדעת חכמים- עשה ה' עמהם בשביל שמו, כי זו תכלית קריעת הים ככתוב (14:18) "וידעו מצרים כי אני השם", ושמו הקדוש בקע את ים הטבע. 4

5.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנב, ד"ה עוד שם): לרבי- בזכות האמונה ששבו לפי החירות, כי על ידי האמונה דבקים ישראל בה', וה' מחריב את הטבע בקדושתו.

6.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנב, ד"ה עוד שם): לפי ר' אלעזר בן עזריה- בזכות אברהם, ככתוב (תהלים 105:42) "כי זכר את דבר קודשו את אברהם עבדו, ויוצא עמו בששון" 5 , ומשמעות הפסוק שהיה זה בזכות קדושת אברהם 6

7.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנב, ד"ה עוד שם): לר' אלעזר בן יהודה- בזכות השבטים נקרע הים, כי השבטים הם גזרים וחלקים של ישראל, ובקדושתם הם חלקו וגזרו את הים.

8.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנב, ד"ה עוד שם): לשמעיה- בזכות שהאמין אברהם בברית בין הבתרים, כי האמונה היא מעלה אלוקית. 7

9.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנב, ד"ה עוד שם): לאבטליון- בזכות אמונת ישראל ככתוב (שמות 4:31) "ויאמן העם". 8

10.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנב, ד"ה ולדעת שמעון): לשמעון איש קטרון- בזכות עצמות יוסף, כי יוסף גבר על טבעו ובקע את יצרו, ולכן נבקעו בזכותו המים הטבעיים. 9 11: מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנב, ד"ה ולדעת שמעון): לר' יוחנן- על משה כתוב "בכל ביתי נאמן הוא", ומכיוון שהים ברשותי- משה גזבר עליו, כי משה דבוק בנבואה ונאמן בנבואתו, ולכן הוא גובר על הדברים הטבעיים. 10

12.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנג, ד"ה ולדעת שמעון): לרבי חנניא- ה' אח לישראל בשעת צרתם, כי הים החומרי נקרע על ידי הכח הנבדל מן החומר, והיה זה על ידי ה' כי ישראל הם אחיו. 11

13.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנג, ד"ה אחרים): לדעת אחרים- בזכות האמונה שיצאו למדבר נאמר "קודש ישראל להשם", כי על ידי האמונה דבק האדם בה', ולכן נקרע להם הים הטבעי. 12

14.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קנג, ד"ה אחרים): לדעת ר' יוסי הגלילי- כל ישראל היו אז בצרה, ולכן זכר להם ה' את עקידת יצחק, עיי"ש.


1

ונדחה הים מפני ישראל כי הם ראויים לירושלים.

2

לכאורה כוונתו שחלילה אין ענין הקרבנות לתת לה'- שהרי לה' תבל ומלואה, אלא ענין הקרבן שאנו תלויים בה' ומתבטלים אליו ואין לברואים מציאות משל עצמם, וגם הממון שלנו בטל אליו שהרי מה שקנה עבד קנה רבו. עי' בכל זה בגבורות ה' פרק סט (בתחילתו, עמ' שטז) וכן בנתיבות עולם (נתיב העבודה פ"א, עמ' עז).

3

אולי הכוונה שביקוע העצים מבטל את צורתם, ואז החומר שלהם ראוי להתבטל לפני ה'. עיי"ש עוד מה ענין 2 גזרי עצים שהיו במזבח. ועי' לעיל (בראשית 22:3:7:1).

4

עי' לקמן (14:19:4:1) מה ענין קריעת הים על ידי שמו הגדול.

5

אולי דרשו זאת על קריעת הים מהפסוק שלפניו- "הלכו בציות נהר".

6

וציין המהר"ל לכך שאברהם רכב על החמור- על החומר, ונתבאר לעיל (בראשית 22:3:5:1). וע"ע במהר"ל במה שונה שיטה זו מדעת רבי בנאי לעיל תשובה 2.

7

כפי שהאריך המהר"ל בגבורות ה' (פ"ז, עמ' מב) שעיקר מעלת אברהם היא האמונה כי אברהם הוא יסוד ישראל, וצריך שיהיה היסוד חזק, וזה על ידי האמונה, (וזה ענין הניסיונות שניתנסה אברהם, עי' בראשית 22:1:4:3). ועיי"ש שהמאמין מציאותו חזקה, ואילו החומר מציאותו חלשה, וזה מתאים עם דבריו כאן שהחומר מתבקע מפני מי שנבדל מהחומר. ועיי"ש עוד שהמאמין שמח ואינו כועס, ונראה מדבריו שהאמונה איננה ידיעה גרידא שה' מנהיג את העולם אלא המאמין חי את האמונה בה'.

8

לאבטליון אמונת ישראל עדיפה, ולשמעיה אמונת אברהם כי היא הייתה חזקה יותר.

9

וזה ענינו של יוסף במצרים כמבואר לעיל, שמות 1:5:4:1.

10

ע"ע לקמן 14:21:4:1.

11

כמבואר במהר"ל בגבורות ה' (פכ"ג עמ' צט, ד"ה ובמדרש חזית) שיש 3 בחינות ביחס שבין ישראל לה'- בת (במה שה' עילתנו ואנו העלולים, כלומר- אנו נתלים בו), אחות (במה שהעילה והעלול מצטרפים יחד, כלומר- אנו כביכול שותפים של ה'), ואם (במה שאין עילה בלא עלול, כלומר- הבת עושה את אמה לאם, ובזה כביכול ה' זקוק לנו).

12

לאבטליון עדיפה האמונה בתחילת הגאולה, ולדעה זו עדיפה האמונה בשעת היציאה.

שאלות על רש"י

4)

רש"י: לא עת עתה להאריך בתפלה: למה בשעת צרה אין להאריך בתפילה?

1.

גור אריה: כי תפילתו תֵענה רק בסופה.

5)

רש"י: ויסעו- אין להם אלא ליסע: מנין דרשו זאת?

1.

גור אריה: אילו אמר 'דבר אל בני ישראל ליסע' היה משמע שיסעו מחמת הדיבור, אך "דבר...ויסעו" משמעו שגם בלעדי הדיבור היה להם ליסע כי הים לא יעמוד לפניהם.

6)

רש"י: כדאי זכות אבותיהם וכו': למה רש"י מוסיף זאת?

1.

גור אריה: אם לא כן, למה 'אין להם אלא ליסע'. 1


1

כלומר- משמעות הפסוק שגם אלמלא דברי ה' ראוי שהם יסעו קדימה כמבואר בשאלה הקודמת שהים לא יעמוד בפניהם, ומה טעם הדבר? בודאי בזכות אבותיהם ובזכות אמונתם.

7)

רש"י: כדאי זכות אבותיהם וכו': רש"י לקמן (14:19) מביא שישראל עמדו בדין באותה שעה האם ינצלו, נמצא שלא היה ברור שינצלו?

1.

גור אריה: כיון שנתרעמו (לעיל 14:11) "המבלי אין קברים במצרים" היו נתונים בדין, ואלמלא כן היו יכולים ליסע והים לא יעמוד בפניהם. 1


1

קשה שכאן אמר להם ה' ש'אין להם אלא ליסע' אע"פ שכבר התרעמו? אולי אם יבטחו בה' ויסעו, בכך יתקנו את חטא חוסר הבטחון במה שהתרעמו "המבלי אין קברים". עדין יש להקשות שלכאורה ישראל עשו כדבר ה' ונסעו, ולמה עדין עמדו בדין? נראה שעל זה עצמו היה הדין- האם יבטחו בה' וירדו לים ובכך יתקנו את חטאם במה שהתרעמו על ה', או שימשיכו להתרעם ואז לא ינצלו.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים