גור אריה: הישמעאלים היו מרובים והמדיינים סמוכים להם, קרואים על שמם ולבושים כמותם, ולכן אחרים התייחסו אליהם כישמעאלים (-האחים ופוטיפר), אך כשמדובר עליהם בעצמם כתוב "והמדנים מכרו אותו לפוטיפר".

גור אריה: עיקר השיירה הייתה של ישמעאלים ועמם היו מדיינים סוחרים, ולכן כתוב שהאחים מכרו אותו לישמעאלים כי הם מכרו לשיירה שהייתה של ישמעאלים, אבל הקונים באופן פרטי היו מדיינים.

גור אריה: לדעת המדרש הוא נמכר לישמעאלים והם מכרוהו לסוחרים (שדרכם לסחור) שמכרוהו למדיינים. אף על פי כן כתוב שפוטיפר קנה אותו מהישמעאלים כי עיקר השיירה הייתה של ישמעאלים.

גור אריה: לדעה שניה במדרש המדיינים מכרו אותו לממונה של המדינה וכתוב שפוטיפר קנה מהישמעאלים כי יוסף לא היה בידי אחר חוץ מהישמעאלים שהורידו אותו, אלא שנכתבו עליו כמה שטרי מכר.

גור אריה: במצרים היו ישראל משועבדים ואילו ארץ כנען הייתה להם לאחוזת עולם ולכן היה צריך חלוף של כמה רשויות [-וירידה בהדרגה מחרות לשיעבוד]. לכן הוא נמכר בתחילה על ידי אחיו לישמעאלים שהם בני אברהם ואמם ממצרים, ואח"כ למדיינים שהם בני קטורה [שהיו פחות חשובים מישמעאל], והסוחרים אמנם היו מדיינים ¹ אבל כיוון שהם קונים על מנת לסחור ולא לשם עבדות, לכן זה לא נחשב ככניסה לעבדות. לדעה שהוא נמכר לממונה של המדינה, צריך לומר שהמדיינים אומנם קרובים למצרים, אבל לא אל היחיד [אלא אל העם באופן כללי] ולכן הוא נמכר בתחילה אל הממונה של המדינה ובזה נחשב שהוא נמכר לכל המדינה.

מהר"ל (גבורות ה' פרק יא, עמ' סג, ד"ה ותדע): לדעה שהוא נמכר לממונה של המדינה פירוש הדברים שעבד לרבים אינו עבד גמור כי גם אדם חשוב פעמים שהוא עושה צורכי רבים [ולכן המכירה שלו הייתה בהדרגה- תחילה עבד לרבים ואח"כ ליחיד].

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' פא, סוטה דף מג. ד"ה מפני): המדיינים היו דבוקים בערוה [שהרי הפקירו בנותיהם בשיטים] ויוסף היה קדוש ונבדל מהזנות, ולכן המדיינים הפכיים ליוסף ומתנגדים אליו.