מאת שנה ושלושים שנה ושבע שנים: אצל שרה ואברהם דרשו ממה שכתוב 'שנה, שנה שנִים' שהיו שנותיהם שוות, וקשה למה אצל ישמעאל לא דרשו כך?
רא"ם (לעיל, כג,א): מהיתור של 'שנה, שנה שנִים' אין לדרוש שהיו שנותיהם שוות כי אדרבא- היתור הזה מחלק בין השנים, אלא אצל שרה דרשו מ"שני חיי שרה" שכולם שווים לטובה, וכן אצל אברהם מ"שני חיי אברהם". לעומת זאת אצל ישמעאל יש ללמוד שלא היו שנותיו שוות כי הרשיע ושב בתשובה. 1
גור אריה (לעיל, כג,א): דרך המקרא לכתוב 'שנה' בנפרד [על כל קבוצת שנים] כי כך היו שניו- תחילה מאה, אח"כ שלושים ואח"כ שבע. רק אצל שרה ואברהם דרשו כך כי כתוב שם "שני חיי שרה" משמע שהפסוק בא לומר את כל ימי חייה ולא לחלק בהם, וכן אצל אברהם כתוב "ימי שני חיי אברהם". אבל אצל ישמעאל כתוב רק "שני חיי ישמעאל".
הרמב"ן (לעיל, כג,א) חלק על רש"י שחז"ל דרשו מ"שני חיי שרה" שכולם שווים לטובה, אבל אצל אברהם וישמעאל אין לדרוש כך. רש"י לעיל (פסוק ז) כן דרש כך גם לגבי אברהם ולכן היקשו למה לא דרשו כך כלפי ישמעאל.
שאלות על רש"י
רש"י: למה נמנו שנותיו של ישמעאל: פעמים רבות התורה מונה שנות אנשים ולמה דוקא כאן התקשו בכך?
גור אריה: הקושיה הייתה שאין צורך למנות שנותיו של רשע, ואמנם עשה תשובה בסוף ימיו, אבל בשנים המנויות כאן הוא היה רשע.
רש"י: לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים: הגמ' בב"ב (דף טז:) מוסיפה שגויעה נאמרה גם בדור המבול, אבל גויעה ואסיפה נאמרה רק בצדיקים, וצריך ביאור- למה כך הדבר?
גור אריה: 'גויעה' היא אפיסה גמורה וזה נאמר בדור המבול כי הם אבדו לגמרי, לעומת זאת 'גויעה ואסיפה' מורים על גויעת הגוף והשארות הנפש, ולכן זה נאמר רק בצדיק כי אצלו הגוף גווע כאשר כלים כוחות הגוף, ונפשו השכלית נשארת, ואילו הרשעים- נפשם אינה זכה אלא נוטה אל הגוף, והנפש לא גוועת.
