english

שאלות על רש"י

1)

רש"י: תקנם בצביונם ובקומתן: למה לא פירש כפשוטו- על עצם העשיה?

1.

גור אריה: כבר כתוב בפסוק שלפני כן "תוצא הארץ נפש חיה" [וכתוב שם "ויהי כן"].

2)

רש"י: תקנם בצביונם ובקומתן: מה פרוש הדברים?

1.

גור אריה: בערוך- מלשון נוי, ורש"י בחולין פירש מלשון רצון, שהם נבראו בדמות שבחרו להם. 1

2.

מהר"ל (דרך חיים פ"ו מ"י עמ' שכב ד"ה ובפרק): קומתם- שלמות קומתם (לא נברא עגל אלא שור) וזוהי שלמות החומר, דעתם- שלמות דעתם (ואין דעת העגל מושלמת כדעת השור) וזוהי שלמות הצורה [דהיינו המימוש של כל חומר- מה תכליתו ולמה הוא נועד], ובצביונם- שלמות יופיים ותפארתם (כי גדולה תפארתו של בעל חיים בוגר משל זה שעתה נולד), וזוהי שלמות הענין האלוקי שאינו תלוי בחומר, שהרי היופי של נברא איננו ענין חומרי אלא דבקות בעניין האלוקי.


1

עיין עוד במדרש (שהש"ר ג,יא)- "במלך שלמה" במלך שברא בריותיו שלימות, וכתב הרד"ל שעל זה דרשו שבקומתם נבראו.

3)

רש"י: תקנם בצביונם ובקומתן: קשה שבגמ' בחולין נאמר כך על כל הנבראים, ולמה נתפרש ענין זה דוקא כאן?

1.

גור אריה: בשרצים יש מינים מאוסים, ובא ללמדינו שאעפ"כ גם הם נבראו בצביונם כי לפי עניניהם [-תפקידם ותכליתם] הם יפים.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים