english
1)

יעקב נקרא תם וישורון, וצ"ב מה ההבדל בין שתי השמות?

1.

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התמימות, פ"א עמ' ר"ה): ה'ישר' הולך בדרך הישר ע"פ חכמתו ושכלו, ואילו התמים הולך כך מעצמו- בתמימות ולא בהתבוננות. 1


1

והוסיף המהר"ל שכלפי עצמו נכון לנהוג בתמימות, אבל כלפי אחרים אין לנהוג כך [שהרי בשעת הצורך אמר יעקב 'אחיו אני ברמאות'] אלא במידת היושר.

2)

מה המשמעות של מידת התמימות? ולמה זכה יעקב מחמת מידה זו?

1.

מהר"ל (נתיבות עולם נתיב התמימות, פ"א עמ' ר"ו): התם אינו נוהג בתחבולות כי יש בזה הסרה מה' [בכך שהוא סומך על תבונתו ולא משליך יהבו על ה'] ולכן הוא זוכה להיות עם ה' ויש לו קיום נצחי, ואין אויביו מתגברים עליו. ולכן יעקב אבינו לא מת, צורתו חקוקה בכסא הכבוד והוא גבר על מתנגדיו- אפי' על המלאך.

2.

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התמימות, פ"ב עמ' ר"ח ד"ה ובפרק): בזכות היותו תם זכה יעקב להעמיד י"ב שבטים ושלא יהיה פסול בזרעו.

שאלות על רש"י

3)

רש"י: וזה פירש לעבודה זרה: לקמן (פסוק ל) כתב רש"י שעשיו יצא לתרבות רעה רק באותו יום ששב מן השדה עייף?

1.

גור אריה: כאן הוא עוד לא עבד ע"ז אלא רק למד את דרכה.

4)

רש"י: היאך מעשרין את המלח ואת התבן: למה שאל דוקא על תבן ומלח?

1.

גור אריה: שניהם פטורים לגמרי ממעשר, ואפי' מדרבנן.

5)

רש"י: היאך מעשרין את המלח ואת התבן: עשיו לא שאל 'האם מעשרים' אלא "היאך מעשרין את המלח", וא"כ צריך להבין מה הייתה שאלתו?

1.

גור אריה: תבן ומלח אינם אוכל כשלעצמם- התבן שומר לפרי והמלח נותן טעם באוכל, ולכן לא מעשרים אותם. עשיו טען שכיוון שנהנים מהם יש לעשרם ושאל "היאך מעשרין".

2.

גור אריה: התבן לא עומד לעצמו- הוא שומר לפרי ואין לו טעם, והמלח הפכו- מחמת רוב הטעם שבו הוא לא עומד לעצמו אלא בא לתת טעם לאחרים, והתורה חייבה את האדם לתת מעשר מכל מה שנתן לו ה'- ולא ממה שנברא לצורך אחרים. עשיו טען ברמאותו שאעפ"כ אין לפוטרם לגמרי כי הם מאת ה', ולכן שאל איך מעשרים אותם.

6)

רש"י: איש שדה...אדם בטל: לכאורה יש לפרש שהוא עובד בשדה?

1.

גור אריה: 'איש האדמה' משמעו שהוא עובד באדמה, אבל "איש שדה" פרושו שהוא אדם בטל.

7)

רש"י: וצודה בקשתו חיות ועופות: מנין לרש"י להוסיף זאת?

1.

גור אריה: 'איש' מורה על פעולה ולא על העדר פעולה, ואילו "איש שדה" פרושו אדם בטל, ולכן פירש רש"י שהוא היה צד בקשתו [וזו עשייה של בטלה].

8)

רש"י: אהלו של שם ואהלו של עבר: אם הוא יכל ללמוד אצל שם הגדול, למה לו ללמוד אצל עבר הקטן?

1.

גור אריה: שאלה ראוי לשאול דוקא את הגדול, אבל לימוד- ילמד ממי שליבו חפץ ואפילו מהקטן.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים