מדות דף לה. פרק ב.

מה היה הדין השוה בכל המעלות ובכל הפתחים, ובמי היה שונה? [משנה ג' ד'].

כיצד היה הדין בכולם חוץ מ...
בענין המעלות היה רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה משל אולם, שהיה רום חצי אמה ושלחה אמה (ועוד היה ג' רובדים - ג' אמות, ורובד ד' - ד' אמות)
בענין כל הפתחים גובהן כ' אמה ורחבן י' אמה משל אולם, שהיה גובהו מ' אמה ורחבו כ'
היו להם דלתות משל אולם, שלא היה לו דלתות אלא פרוכת
בענין כל השערים היה להם משקוף חוץ משל טדי, שהיה לו ב' אבנים כמין משולש
נשתנו להיות זהב חוץ משער ניקנור, שהיו דלתותיו נחושת [1]
בענין כל הכתלים היו גבוהים הרבה מהשערים - (השערים היו כ' אמה) חוץ מהכותל המזרחי, שהיה מעט מעל כ' אמה

כמה היו גבוהים מקומות דלהלן ממה שתחתיהם ומקרקע הר הבית? [משנה ד'].

כמה היה גבוה ממה שתחתיו וכמה מרצפת הר הבית
עזרת נשים ששה אמות (דהיינו י"ב מעלות מהחל [2]) ששה אמות
עזרת ישראל ז' אמות וחצי (דהיינו ט"ו מעלות מעזרת ישראל) י"ג אמות וחצי
עזרת כהנים ב' אמות וחצי [3] (הדוכן אמה אחת ועוד ג' מעלות) ט"ז אמות
האולם וההיכל ו' אמות (דהיינו י"ב מעלות האולם) כ"ב אמות [4]

מדות דף לה: א

כמה היה אורך ורוחב העזרות? [משנה ה' ו'].

אורך (מצפון לדרום) רוחב (ממזרח למערב)
עזרת נשים קל"ה אמה קל"ה אמה
עזרת ישראל קל"ה אמה י"א אמה
עזרת כהנים קל"ה אמה י"א אמה
כל העזרה קל"ה אמה [5] (רוחב) קפ"ז אמה [6] (אורך)

מה היה שיעור אורך ורוחב המזבח [7]? [פרק ג' משנה א'].

כשהגדילו אותו בני הגולה המזבח שבנה שלמה
בגובה אמת יסוד ל"ב על ל"ב אמה כ"ח על כ"ח אמה
בגובה חמש אמות עד הסובב ל' על ל' אמה כ"ו על כ"ו אמה
בגובה ג' אמות עד הקרנות כ"ח על כ"ח אמה כ"ד על כ"ד
תוך מקום הקרנות - הילוך הכהנים כ"ו על כ"ו אמה כ"ב על כ"ב אמה
מקום המערכה אחר מקום הילוך הכהנים כ"ד על כ"ד אמה [8] כ' על כ' אמה

-------------------------------------------------

[1] והם היו דלתות השער המזרחי של העזרה (בין עזרת ישראל לעזרת נשים). ומה שלא נשתנו להיות של זהב נאמרו בזה ב' טעמים, או משום שנעשה בהם נס, וכדאיתא ביומא (דף לח.) אמרו כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו, נטלו אחת מהן והטילוה לים - ועדיין לא נח הים מזעפו, בקשו להטיל את חברתה - עמד הוא וכרכה, אמר להם הטילוני עמה - מיד נח הים מזעפו, והיה מצטער על חברתה, כיון שהגיע לנמלה של עכו היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה, ויש אומרים בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה, ע"כ. וי"א משום שנחשתן מצהיב, והיתה יפה יותר מזהב.

[2] כבר נתבאר שכל המעלות שהיו שם היה גובהן חצי אמה.

[3] וזה כדברי ר' אליעזר בן יעקב (לקמן משנה ו') שסובר שהיתה עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל. ולא כת"ק (שם) שאין הבדל בגובה ביניהם, אלא רק ראשי פספסין מבדילים ביניהם.

[4] והיה הכהן השורף את הפרה מסתכל מעל שער שושן המזרחי ורואה את ההיכל, דכותל המזרחי היה מעט יותר מכ' אמה. אבל לא היה יכול להסתכל דרך השער עצמו, דהשער היה מגיע עד למעלה השמינית של מעלות האולם.

[5] כאן קראה המשנה לזה בשם רוחב, דהוא השיעור הקטן.

[6] כאן קוראת לזה המשנה בשם אורך, דהוא השיעור הגדול. וזה כולל גם לעזרת ישראל ועזרת כהנים שבתוכה, כמבואר לקמן (פ"ה מ"א), כיצד: י"א אמה עזרת ישראל וי"א אמה עזרת כהנים - הרי כ"ב אמה. ל"ב אמה המזבח - הרי נ"ד אמה. כ"ב אמה בין האולם למזבח - הרי ע"ו אמה. האולם ההיכל וקדש הקדשים ק' אמה - הרי קע"ו אמה. י"א אמה שאחרי בית הכפורת עד הכותל המערבי של העזרה - הרי קפ"ז אמה.

[7] אולם את שיעור גובהו לא פירש התנא, דלא נשתנה מי' אמות שהיה, בין במזבח שעשה משה ובין אצל שלמה ובין בבית שני.

[8] אכן באמיתות היה כ"ח וד' טפחים על כ"ח וד' טפחים. וטעם הדבר, דלא כל אמות המזבח היו באמות של ו' טפחים, אלא חלקם היו באמות של ה' טפחים. ולפירוש הרמב"ם היה גובה אמת יסוד וכניסת אמת יסוד באמה של ה' טפחים (ובזה נתווסף לנו על שיעור ל' על ל' אמה של גובה ה' אמות הסובב, טפח מכל צד - שהם ב' טפחים), וה' אמות של סובב היו באמות של ששה (והם ל' טפחים, וסך הכל עד עתה הם ל"ה טפחים). וכניסת אמת סובב היתה באמה בת ה' טפחים (וגם מזה ממתווסף לנו על שיעור כ"ח על כ"ח אמה של ג' אמות עד הקרנות עוד ב' טפחים - טפח מכל צד). גובה ג' אמות עד הקרנות, היה באמה בת ששה (והם י"ח טפחים, וסך הכל עד עתה הם נ"ג טפחים). רוחב אמת הקרן היה באמה בת ששה טפחים. ועתה נמצא מקום המערכה כ"ד על כ"ד אמות, ועוד ד' טפחים שהרווחנו ממה שהיו כניסת אמת יסוד ואמת סובב רק באמה בת ה' טפחים. וגובה הקרנות, היה ה' טפחים, (נמצא גובה המזבח נ"ח טפחים). וע' במנחות (דף צ"ז:) ששם יש פירושים אחרים.

עוד חומר לימוד על הדף