-------------------------------------------------

[1] הנה הערוך מפרש דמעברתא דתפילין הוא תיתורא, כמו שמצינו שגם הגשרים נקראים גם מעברתא וגם תיתורא. וכתבו תוס' שמה שפירש הערוך כן, אינו משום שס"ל שצריך שיהיה הכל מעור אחד כסברת רש"י [ועי' בתד"ה תיתורא], דהא בגמ' חשיב ליה כשתי הלכות נפרדות, אלא משום שהם מחוברים לכך חשבם כאחד.

[2] פי', תפילין של יד עלולים להשחק יותר, היות שהבגדים משתפשפים בהם, ולכן נוהגים היום לתת עליהם איזה ריבוע מקרטון או מפלסטיק, ובזמנם היו כורכים עליהם רצועה כדי שלא ישתפשפו, ולי"מ היא הנקראת מעברתא.

[3] ובפשטות משמע בסוגיא שרב הונא חולק וס"ל דכיון שניקב פסול ולא חשיב כל זמן שפני הטבלא קיימת. אמנם יש מפרשים דרב הונא לא קאי על נקב בבתים - והאריכו בזה המפרשים.

[4] אמנם אם נפסקו שלש - פסולות, ומבואר במפרשים שאז אין חילוק בין עתיקא לחדתא ותמיד פסול בנפסקו ג'. ובנפסקו ב' גם באופן הפסול [זה כנגד זה וכדלהלן], הוא דוקא בחדתא [דאז חזינן שהוא עור מקולקל כבר מתחילה], אבל בעתיקא אפי' זה כנגד זה כשר. [כן היא גירסתנו וגירסת רש"י והרא"ש, אולם הרי"ף והרמב"ם גורסים להיפך, דישנות פסולות וחדשות כשרות].

[5] פי', ללישנא זו כיון שיש נקב בבית חשוב כל הבית מקולקל, וא"כ אם יש גם נקב בבית שסמוך לו אפי' שאינו בדופן הסמוכה לנקב שבבית הזה, יש לפסול היות שהם ב' בתים מקולקלים שמסוכים. [וללשון השני, אם אינו בב' דפנות סמוכות אפי' שהם משני בתים סמוכים - כשר].

[6] וס"ל שאם ניקב בשני בתים ואין הדפנות סמוכות - כשר, ורק אם הם סמוכות ודבוקות, או ששתי הדפנות הם מאותו בית, חשוב זה כנגד זה ופסול. [ולפי"ז יוצא גם חומרא ללשון זו, שאם ניקב ב' הדפנות של בית אחד פסול, ואילו ללשון הראשון יהיה כשר כיון שלא ניקבו שתי בתים].

[7] לרש"י ולתוס' ולערוך ערך כף, מיירי ברצועות דתפילין של ראש. ולערוך ערך צרדה וליש מפרשים שבתוס', מיירי ברצועות של תפילין של יד.

[8] ולדבריהם שיעור רצועות של תפילין של ראש, הימנית עד הטבור, והשמאלית עד הלב. ובשימושא רבא ס"ל שהימנית ארוכה יותר - עד המילה.