[1] כן פירש"י שלא אמר רב אסי להתבטל מקריאתה אם אין עשרה, אלא שמצוה מן המובחר לחזר אחר עשרה.

[2] כן מבואר בגמ' שאם בני י"ד מקדימים לקרוא בי"ג נחשב כקריאה שלא בזמנה.

[3] אולם לענין מעשה חש רב להא דרב אסי וביקש לקבץ עשרה כדי לקרוא את המגילה גם בזמנה. אכן לענין הלכה כתבו התוס' (ד"ה הוה) דהלכה כרב דלא בעינן עשרה.

[4] וכסברת בית שמאי דס"ל שאין מביאין עולות (שאינם קרבנות ציבור) ביו"ט כלל, ורק שלמים שיש בהם הנאה גם לאדם מביאים (ואין סומכין עליהם).

[5] והיינו דיש תשלומין לקרבן חגיגה כל ימות הרגל - אם לא הקריבן ביו"ט מאיזה סבה. אבל אחר הרגל אין להם תשלומין.

[6] ומה שאמר רבא "לא נצרכא אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה" - הני מילי לענין הספד ותענית, אבל בעשיית מלאכה מותר.

[7] וגם במקום שנהגו איסור, אמרה הגמ' שדוקא בנין ונטיעה סתם אסור, אולם בנין ונטיעה של שמחה מותר.