מגילה דף ה. א

האם מגילה נקראת ביחיד או מצוה [1] לחזר אחר עשרה משום פרסומי ניסא?

בזמנה - בפרזים בי"ד,
במוקפין בט"ו
שלא בזמנה - כפרים שקורין ביום הכניסה,
בני י"ד שחל בשבת [2]
לרב ביחיד [3] בעשרה
לרב אסי בעשרה בעשרה

"חגיגה וכל זמן חגיגה מאחרים" מה הביאור בזה?

חגיגה זמן חגיגה
לרב אושעיא אם חל יו"ט בשבת -
מאחרין הקרבת קרבן חגיגה
גם ביו"ט שחל בשאר ימי השבוע -
מאחרין הקרבת עולת ראיה [4]
לרבא חגיגה (ועולת ראיה) אפשר להשהותה כל זמן חגיגה -
דהיינו כל זמן הרגל, אבל לא יותר [5]
לרב אשי חגיגה אם חל יו"ט בשבת מאחרים הקרבתה כל הרגל,
ואפי' בעצרת שהוא חד יומא יש לו תשלומין שבעה

מגילה דף ה: א

האם אסור לעשות מלאכה בימי הפורים?

ביום הפורים באותו מקום לבני י"ד בט"ו ולהיפך
לתני רב יוסף אסור בהו"א: אסור
לתירוץ הראשון: מותר [6]
לרבה בריה דרבא מעיקר הדין: מותר
במקום שנהגו איסור: אסור [7]
-----

-------------------------------------------------

[1] כן פירש"י שלא אמר רב אסי להתבטל מקריאתה אם אין עשרה, אלא שמצוה מן המובחר לחזר אחר עשרה.

[2] כן מבואר בגמ' שאם בני י"ד מקדימים לקרוא בי"ג נחשב כקריאה שלא בזמנה.

[3] אולם לענין מעשה חש רב להא דרב אסי וביקש לקבץ עשרה כדי לקרוא את המגילה גם בזמנה. אכן לענין הלכה כתבו התוס' (ד"ה הוה) דהלכה כרב דלא בעינן עשרה.

[4] וכסברת בית שמאי דס"ל שאין מביאין עולות (שאינם קרבנות ציבור) ביו"ט כלל, ורק שלמים שיש בהם הנאה גם לאדם מביאים (ואין סומכין עליהם).

[5] והיינו דיש תשלומין לקרבן חגיגה כל ימות הרגל - אם לא הקריבן ביו"ט מאיזה סבה. אבל אחר הרגל אין להם תשלומין.

[6] ומה שאמר רבא "לא נצרכא אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה" - הני מילי לענין הספד ותענית, אבל בעשיית מלאכה מותר.

[7] וגם במקום שנהגו איסור, אמרה הגמ' שדוקא בנין ונטיעה סתם אסור, אולם בנין ונטיעה של שמחה מותר.

עוד חומר לימוד על הדף