משנה מגילה ט:, וז"ל, "אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים, זה הכלל כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה וכל שאינו לא נידר ולא נידב אינו קרב בבמה."
ורש"י שם, וז"ל, "אין בין במה גדולה. אין הפרש בשעת היתר הבמות בין במה גדולה זה מזבח של משה בעודו בנוב וגבעון: קרב בבמה. קטנה: כל שאינו נידר. בזבחים יליף לה בפרק בתרא:"
רש"ש בדברי רש"י שם, וז"ל, "לא ידעתי למה השמיט גלגל, ובסוף הענין הזכירו."
גמ' שם, וז"ל, "פסחים ותו לא? אימא כעין פסחים, מני ר"ש היא דתניא ר"ש אומר אף צבור לא הקריבו אלא פסחים וחובות שקבוע להם זמן אבל חובות שאין קבוע להם זמן הכא והכא לא קרב."
ורש"י שם, וז"ל, "פסחים ותו לא. והא קתני סיפא כל שאינו נידר ונידב אינו קרב בבמה קטנה, ואילו בגדולה היו מקריבין קרבנות צבור תמידין ומוספין, וקא ס"ד דאף חובות צבור שאין קבוע להן זמן היו קריבין בה כגון פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז: כעין פסחים. וכל חובות הקבוע להם זמן כפסחים: מני. מתניתין דקתני דבמה קטנה אין קרב בה שום חובה ואמר דבמה גדולה לא עדיפא מינה אלא בחובות הקבוע להן זמן: ר' שמעון היא. דאמר בפרק בתרא דזבחים אף צבור לא הקריבו בבמה גדולה שום חובה אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן, אבל חובות שאין קבוע להן זמן כגון פר העלם דבר ושעירי ע"ז הכא והכא לא קרב, אבל כדרבנן דהתם לא מתוקמא מתניתין דהא אמרי כל שהצבור מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל דהיא במה גדולה ואפילו פר העלם דבר ומתניתין קתני פסח וכיוצא בהן:"
רש"ש על רש"י ד"ה פסחים, וז"ל, "וקס"ד דאף חובות צבור שאין קבוע כו'. לדבריו העיקר חסר בדברי התרצן, ומדוע לא פירש כפשוטו דקושיית המקשן היתה מתמידין ומוספין. שוב התבוננתי דגירסתו ומני ר"ש כו', ומעתה אתי שפיר פירושו קצת."
רמב"ן עה"ת דברים פרק ט"ז פסוק י"א, ד"ה והזכיר כו', וז"ל, "וכן אמר (פסוק ט"ז) שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' במקום אשר יבחר. ולא ידעתי, אם לומר כי לאחר שיבנה בית המקדש לא נאסף להקריב קרבנות הרגלים אלא במקום ההוא אשר יבחר ה', כטעם שיאמר (פסוק ה') לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך, או שיבאר כאן שלא יתחייבו לעלות לרגל עד אשר יבחר השם מקום לשכנו שם."