1)

TOSFOS DH HA'ISH MEKADESH: HASHTA BI'SHELUCHO MEKADESH BI MIBA'I

תוס' ד"ה האיש מקדש: השתא בשלוחו מקדש בו מיבעיא

(Summary: Tosfos refutes a suggested answer.)

ואין שייך לתרץ הכא לאו דוקא ,ור"ל לא זו אף זו ...

(a)

Implied Question: Nor can one answer that heere it is La'av Davka - meaning 'Not only this, but even that!' ...

דלא שייך לשנויי הכי אלא בשתי בבות, אבל בשתי תיבות, לא.

(b)

Answer: Because one can say that by two sections, but not by two words.

2)

TOSFOS DH I ITMAR D'RAV YOSEF A'SEIFA ITMAR

תוס' ד"ה אי איתמר דרב יוסף אסיפא איתמר

(Summary: Tosfos explains why the Gemara cannot establish Rav Yosef on the Reisha,)

ולהכי לא מוקי א'רישא ,וכגון שמכירה...

(a)

Clarification: And the reason that it does not establish him on the Reisha is ...

משום דהא מנ"ל? דלמא מתני' מיירי בין מכירה ובין אין מכירה, ואפי' איסורא איכא...

1.

Reason: Because from where would he know that? Perhaps the Mishnah speaks whether he recognizes her or not, and it even involves an Isur ...

ומלתא דרב יוסף לא נדע.

2.

Reason (cont.): In whnich case we would not kow the Din of Rav Yosef.

3)

TOSFOS DH ASUR L'ADAM SHE'YEKADESH ISHAH ETC.

תוס' ד"ה אסור לאדם שיקדש אשה כו'

(Summary: Tosfos reconciles this with the Lashon of the Mishnah.)

אע"ג דקתני 'האיש מקדש' -לכתחילה ...

(a)

Implied Question: Even though the Mishnah says 'ha'Ish Mekadesh - Lechatchilah

לא נקט ליה אלא לאשמועינן דין קידושין.

(b)

Answer: It only says that to teach us the Din of Kidushin.

4)

TOSFOS DH KE'SHE'HI NA'ARAH IN K'SHE'HI KETANAH LO

תוס' ד"ה כשהיא נערה אין כשהיא קטנה לא

(Summary: Tosfos explains why we cannot say 'Na'arah', and how much more so, Ketanah.)

וא"ת, ודלמא לרבותא נקט 'נערה' ,וכל שכן קטנה?

(a)

Question: Perhaps it mentions 'Na'arah' on account of the inherent Chidush, and Kol she'Kein Ketanah?

וי"ל, דדייק מדקתני 'כשהיא נערה' ולא קתני 'האיש מקדש את בתו נערה' ,משמע דוקא נערה אבל לא קטנה.

(b)

Answer #1: The Gemara infers from the fact that it says 'ke'she'Hi Na'arah', and not just 'ha'Ish Mekadesh es Bito Na'arah', which would imply specifically a Na'arah, but not a Ketanah.

א"נ י"ל, דדייק מדלא קתני במתני' 'האיש מקדש את בתו' סתם...

(c)

Answer #2: Alternatively, it extrapolates from the fact that it does not simply say 'ha'Ithout adding sh Mekadesh es Bito' ...

כדתנן (כתובות דף מו:) 'האב זכאי בבתו בקדושיה' ,ולא מפרש 'נערה' כי הכא...

(d)

Proof: Like it says in Kesuvos (Daf 46b) 'ha'Av Zakai be'Bito be'Kidushehah', without adding Na'arah, like it does here ...

משמע דהכא דמפרש 'נערה' הוי דוקא, ולא קטנה.

(e)

Answer #2 (cont.): Implying that here, where it adds 'Na'arah', it means Davka a Na'arah and not a Ketanah.

5)

TOSFOS DH ASUR L'ADAM SH'YEKADESH ES BITO K'SHE'HI KETANAH

תוס' ד"ה אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara earlier which seems to clash with it, and justifies the current Minhag.)

ואע"ג דאמר לעיל דאיסורא ליכא משום ד'טב למיתב טן דו' ...

(a)

Implied Question: Even though the Gemara just said that it does not involve an Isur, since 'It is better to live two together ... ' ...

ה"מ בגדולה שהיא מתקדשת ע"י עצמה...

(b)

Answer: That refers exclusively to a Gedolah who performs the Kidushin herself ...

דכיון שנתרצית, ליכא למיחש שמא תחזור, אבל קטנה שמתקדשת ע"י אביה, איכא למיחש שמא אם היתה גדולה לא היתה מתרצית.

1.

Reason: Because, since she agrees, we do not need to worry that she will retract, unlike a Ketanah whose father betroths her, there is reason to suspect that, had she been a Gedolah, she would not have agreed.

ועכשיו שאנו נוהגים לקדש בנותינו אפי' קטנות ...

(c)

Implied Question: Nowadays, when it is customary to marry off our daughters even when they are Ketanos ...

היינו משום שבכל יום ויום הגלות מתגבר עלינו, ואם יש סיפק ביד אדם עכשיו לתת לבתו נדוניא, שמא לאחר זמן לא יהיה סיפק בידו, ותשב בתו עגונה לעולם.

1.

Answer: That is because every day the Galus situation worsens, and if today a person has the means to give his daughter a dowry, who knows whether tomorrow he will be able to, with the result that his daughter will remain an permanent Agunah.

6)

TOSFOS DH V'SHILACH V'SHILCHAH MELAMED SHE'HA'SHALI'ACH OSEH SHALI'ACH

תוס' ד"ה ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation and elaborates.):

פ"ה דתרי "ושלחה" כתיב בפרשה.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that "ve'Shilchah" occurs twice in the Parshah.

וא"ת, הא איצטריך חד "ושלחה" למדרש דקטנה ושוטה אינה יכולה להתגרש... ?

(b)

Question: We need one "ve'Shilchah" to Darshen that a Ketanah and a Shotah cannot be divorced? ...

דהכי משמע "ושלחה" -מי שמשלחה ואינה חוזרת, פרט לזו שמשלחה והיא חוזרת.

1.

Question (cont.): Since "ve'Shilchah" implies that if one sends her away, she does not come back, to preclude a woman who does.

וי"ל, ד"ושלחה" בתרא יש שתי דרשות- דמצי למימר "ונתן בידה" ולשתוק ...

(c)

Explanation #2: The second "ve'Shilchah incorporates two D'rashos - since it could have written "ve'Nasan be'Yadah" and stopped there ...

מדכתב "ושלח" ,ש"מ לדרשא ;ומ'ה"א' ד"ושלחה" נפקא דרשא אחרת.

1.

Explanation #2 (cont.): Since it adds "ve'Shilach", it must come for a D'rashah; and from the 'Hey' of "ve'Shilchah" we learn a second D'rashah

ור"ח פי' דמ"ושלחה" אחרון דריש כולהו, ודריש "שלח" דהוה מצי למימר "ונתן בידה" ,וכן 'וי"ו' ד"ושלחה" וכן 'ה' ד"ושלחה" ...

(d)

Explanation #3: Whereas Rabeinu Chananel explains that we learn everything from the second 've'Shilchah". We Darshen from "Shilach", since it could have said "ve'Nasan be'Yadah", and also from the 'Vav' of "ve'Shilchah" and from the 'Hey' ...

ואידך "ושלחה" איצטריך להך דרשא ד'משלחה ואינה חוזרת' ...

1.

Explanation #3 (cont.): And we need the other "ve'Shilchah" to teach us the D'rashah of 'Meshalchah ve'Einah Chozeres'.

וזה לשון ר"ח 'דתניא "שלח," מלמד שעושה שליח' -פירוש "ושלחה מביתו" אחרון, הוה ליה למיכתב "ונתן בידה" ,ולמה כתב "שלח?" ...

2.

Explanation #3 (cont.): And these are the words of Rabeinu Chananel, quoting the Beraisa: ' "Shilach", this teaches us that he can appoint a Shali'ach - This refers to the second "ve'Shilchah mi'Beiso", since it could have written "ve'Nasan be'Yadah". So why did it add "Shilach?

לומר שעושה שליח; הוסיף 'ה' ,דכתיב "שלחה" ,מלמד שהיא עושה שליח; "ושלחה" הוסיף 'ו' עוד ,מלמד שהשליח עושה שליח .'

3.

Explanation #3 (concl.): To teach us that he can appoint a Shali'ach; It adds a 'Hey' when it writes "Shilchah", to teach us that she too, can appoint a Shali'ach; And then it adds a 'Vav' to teach us that the Shali'ach can appoint a Shali'ach'.

7)

TOSFOS DH TOREM K'DA'AS BA'AL HA'BAYIS

תוס' ד"ה תורם כדעת בעל הבית

(Summary: Tosfos clarifies the source of the three Shi'urim that pertain to T'rumah.)

פירוש לפי מה שמכיר בבעל הבית עינו יפה או עינו רעה.

(a)

Clarification: According to how one assesses the owner to be generous or miserly.

ויש בתרומה שלש מדות...

(b)

Clarification (cont.): There are three measurements regarding the amount of T'rumah that one gives ...

לפי שלא נאמר בה שיעור מפורש אלא "ראשית דגנך" דמשמע כל שהוא.

1.

Reason: Because no explicit Shi'ur is given other than "the first of your corn", implying a minimal amount.

ובירושלמי מפרש להו 'א"ר לוי ,בינונית א' מן החמשים- ונפקא ליה מתרומת מכס, דכתיב (במדבר לא) "וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים" -כל מה שאתה אוחז אחוז א' מחמשים...

(c)

Beinonis: The Yerushalmi (in T'rumos 4:3), citing Rebbi Levi, explains 'The middle Shi'ur is a fiftieth' - and it learns it from T'rumas Meches (the T'rumah of the tax), where the Torah writes (in Bamidbar, 31) "And from the B'nei Yisrael you shall take one fraction (Echad Achuz) from fifty" - whatever you sieze (Ocheiz) should be one in fifty'.

וכמו שמצינו תרומת מכס אחד מחמשים, אף כל תרומה תורם אחד מחמשים; וזו מדה בינונית...

1.

Beinonis (cont.): So just as we find the T'rumas Meches was one fiftieth, so too does someone who gives T'rumah (to a Kohen) give a fiftieth - and this is the middle Shi'ur.

ועין רעה אחד מששים -ונפקא ליה מקרא, דכתיב (יחזקאל מה) "ששית האיפה מחומר החטים, וששיתם האיפה מחומר השעורים"

(d)

Ayin Ra'ah: 'The miserly Shi'ur is one sixtieth' - which it learns from the Pasuk in Yechezkel (45) "A sixth of an Eifah of a Chomer of wheat and a sixth of an Eifah of a Chomer of barley" ...

וחומר הוי שלשים סאין, ואיפה ג' סאין; נמצא ששית האיפה עולה חצי סאה; וכשתורם ששית האיפה מחומר נמצא דהיינו אחד מששים ,והיינו עין רעה...

1.

Ayin Ra'ah (cont.): A Chimer is thirty Sa'ah, and an Eifah is three Sa'ah; a sixth of an Eifah equals half a Sa'ah, and, if one separates a sixth of an Eifah from a Chomer, it turns out to be a sixtieth - the Shi'ur of a miser.

ועין יפה אחד ממ' -נפקא ליה נמי מהאי קרא, דכתיב" - ששית האיפה" ,וכתיב נמי בהאי קרא "וששיתם" ,כלומר "וששיתם קאי א'חומר חטים וחומר שעורים דבכל חד וחד איכא שתות - דהיינו סאה לשני חומרים ...

(e)

Ayin Tovah: 'The generous Shi'ur is a fortieth" - It learns it from the same Pasuk - "A sixth of an Eifah", and it writes in the same Pasuk "and their sixth" (ve'Shishisam), with reference to the Chomer of wheat and the Chomer of barley, meaning a sixth of each one - which amounts to one Sa'ah for the two Chomrim ...

ותן ששית האיפה, דכתיב בהאי קרא על וששיתם -נמצא דהיינו אחד מארבעים, דהויא סאה וחצי לששים סאין, דהיינו חומר חטים וחומר שעורים.

1.

Ayin Tovah (cont.): And if one gives a sixth of an Eifah, written in this Pasuk on "ve'Shishisam" - it turns out to be one fortieth, one and a half Sa'ah per sixty Sa'in - which is the total of a Chomer of wheat and a Chomer of barley.

41b----------------------------------------41b

8)

TOSFOS DH PICHEIS YUD O HOSIF YUD TERUMASO T'RUMAH

תוס' ד"ה פיחת י' או הוסיף י' תרומתו תרומה

(Summary: Tosfos cites two ways of explaining this statement and reconciles it with the Sugya in Bava Metzi'a.)

פי' בקונטרס 'פיחת' שתרם א' ממ' ,וקאי 'פיחת' א'בעל הבית.

(a)

Explanation #1: Rashi explains 'Picheis' to mean that he separated one forti'eth, and 'Picheis' refers to the owner.

וי"מ איפכא דפיחת שתרם אחד מששים, וקאי 'פיחת' א'תרומה.

(b)

Explanation #2: Others explain the opposite, that he separated a sixtieth and it refers to the T'rumah.

מ"מ משמע היכא דתרם השליח, ואפי' אתא בעה"ב ואמר לו 'לא היה בדעתי לכך' ,אפ"ה תרומתו תרומה.

(c)

Introduction to Question: Either way, it implies that if the Shali'ach took T'rumah, his T'rumah is valid even if the owner came and said to him that that was not what he intended.

וקשה, דמאי שנא מהא דאמר (ב"מ דף כב.) 'האומר לשלוחו "צא ותרום" ,והלך ותרם; אם א"ל בעה"ב "כלך אצל יפות" -אם נמצאו יפות מהן, תרומתו תרומה; ואם לאו, אין תרומתו תרומה ...'

(d)

Question: How does this differ from the Gemara in Bava Metzi'a (Daf 22a) - 'If someone asks his Shali'ach to go and take T'rumah and he did, and the owner then tells him 'to go to the better ones' - 'If there are better ones, his T'rumah is T'rumah; if not, them it is not ...

ומוקי לה התם כגון דשויה בעה"ב שליח, ואפ"ה אין תרומתו תרומה, כיון שלא פירש לו בהדיא שמתרצה ליפות?

1.

Question (cont.): And the Gemara establishes the case where the owner appointed him a Shali'ach, yet his T'rumah is not valid, since he did not explicitly inform him that he wants to give the better ones?

וי"ל, דהתם היינו טעמא לפי שאין דרך בני אדם לברור היפות כדי לתרום אלא הבינונים...

(e)

Answer: The reason there is because it is not common to choose the best quality to give as T'rumah, only the medium quality ...

אבל הכא דיש הרבה בני אדם דדרכן לתרום בעין יפה, מצי למימר ליה 'להכי אמדתיך' ,ובטלת דעתך אצל דעתי למה שאמדתיך.

1.

Answer (cont.): Whereas here, there are many people who give T'rumah generously, in which case he can say 'That is how I assessed you' (Kesuvos, 100a), and according to that assessment, your opinion is Bateil to mine.

9)

TOSFOS DH MAH L'GERUSHIN SHE'KEIN YESHNAN CHOL

תוס' ד"ה מה לגירושין שכן ישנן חול

(Summary: Tosfos explains why the Gemara cannot say 'she'Kein Yeshnan Ba'al-Kochah, as it did earlier.)

אבל לא מצי למימר 'שכן ישנן בע"כ' -כי ההיא דלעיל...

(a)

Implied Question: But the Gemara could not have said 'because it can be performed against her will - as it did earlier ...

דאיכא למימר 'קידושין יוכיחו... '

(b)

Answer: Because it could have countered 'Kidushin will prove otherwise' ...

אבל לעיל לא מייתי ליה אלא גבי קידושין.

1.

Answer (cont.): Whereas earlier it only cited it in connection with Kidushin.

10)

TOSFOS DH SHE'KEIN YESHNAN B'MACHSHAVAH

תוס' ד"ה שכן ישנה במחשבה

(Summary: Tosfos ecxplains why we can learn Kidushin from T'rumah and Gerushin, but not from "ve'Yatz'ah ve'Haysah".)

ומיהו קידושין הוו אתו מתרומה ומגירושין- דכי פרכת 'מה לגירושין שכן ישנן בע"כ? -תרומה תוכיח; מה לתרומה שכן ישנה במחשבה? -גירושין יוכיחו.

(a)

Clarification: We could however, learn Kidushin from T'rumah and Gerushin (See Poras Yosef) - because, if one asks 'Whereas Gerushin can be performed against her will?' we could counter - 'T'rumah will prove otherwise; Whereas T'rumah can be performed with Machshavah? - Gerushin will prove otherwise'.

ומיהו מהיקישא ד"ויצאה והיתה" לא הוה מצי שתיק ...

(b)

Implied Question: The Gemara could not however, have declined to learn from the Hekesh "ve'Yatz'ah ve'Haysah" ...

דאיצטריך לשאר דרשות.

1.

Answer: Since it is needed for other D'rashos (See above 5a).

11)

TOSFOS DH NAFKA LEIH MI'DE'REBBI YEHOSHUA BEN KORCHAH

תוס' ד"ה נפקא ליה מדר' יהושע בן קרחה

(Summary: Tosfos explains why we cannot learn Sh'lichus by Kodshim from the bull of the Kohen Gadol.)

וא"ת, אמאי לא יליף דשליחות מהני בקדשים משחיטת פרו של אהרן, מדאיצטריך לומר שהיה בבעלים, כדכתיב (ויקרא טז) "ושחט את פר החטאת אשר לו" ...

(a)

Question: Why does the Gemara not learn that Sh'lichus is effective by Kodshim from the Shechitah of the Aharon's bull, since the Pasuk needs to write that it must be performed the owner, as the Torah writes "And he shall Shecht the bull of his Chatas? ...

מכלל דבשאר קדשים לא בעינן בעלים?

1.

Question (cont.): Implying that by other Kodshim, one does not require the owner (See Menachos 19b)?

וי"ל, דהא דממעטינן מפרו של אהרן, היינו חטאת דווקא, דומיא דפרו של אהרן ...

(b)

Answer: The inferendce from Aharonm's bull applies specifically to Chsata'os, like Aharon's bull ...

וה"ט משום דבחטאת כתיב "אותו" אפי' בע"כ...

1.

Reason: The reason for this is because by Chatas the Torah writes (in Vayikra, 4) "Oso", from which we learn (later on Daf 50a) 'even against his will'.

והלכך כיון דאי איתא לקמן מקריבין אותו בע"כ, דין הוא שיעשה שליח ...

2.

Reason (cont.): Consequently,seeing as if it would be in front of us we could bring it even against his will, it follows that he can appoint a Shali'ach ...

אבל שאר קרבנות דלא מקריבין בע"כ, לא הוה ידעינן שיכול לעשות שליח, אי לא דנפקא ליה מדר' יהושע בן קרחה.

3.

Reason (concl.): Whereas other Korbanos which one cannot bring against the owner's will (See Hagahos ve'Tziyunim), we would not know that one can appoint a Shali'ach, if not for the D'rashah of Rebbi Yehoshua ben Korchah.

12)

TOSFOS DH SHE'KEIN YESHNSAN B'MACHSHAVAH

תוס' ד"ה שכן ישנן במחשבה

(Summary: Tosfos cites the source of both Dinim.)

תרומה דכתיב (במדבר יח) "ונחשב לכם תרומתכם" ...

(a)

Source (T'rumah): T'rumah: because the Torah writes in Bamidbar (18) "ve'Nechshav lachem T'rumaschem" (Beitzah, 13b).

וקדשים: דכתיב בדברי הימים (ב כט) "כל נדיב לב עולות . "

(b)

Source (Kodshim): And Kodshim: Because the Pasuk writes in Divrei ha'Yamim (2, 29) "Kol N'div Leiv Olos" (Shevu'os 26b).

13)

TOSFOS DH HA'OVEID-KOCHAVIM V'HA'KUSI SHE'TARMU T'RUMASAN T'RUMAH.

תוס' ד"ה העובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation and elaborates.)

פירש הקונט' -ליאסר לזרים...

(a)

Explanation #1: Rashi explains - to be forbidden to Zarim ...

דקסבר 'אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע' ...

1.

Reason: Because he holds that 'A Nochri does not have a Kinyan in Eretz in Eretz Yisrael to remove the Chiyuv Ma'asros' ...

ו'מירוח העובד כוכבים אינו פוטר מן התרומה' .

2.

Reason (cont.): And that 'The Miru'ach (flattening of thr pile) of a Nochri does not exempt from T'rumah'.

ובמנחות (דף סז.) יליף טעמא מ"דגנך" "דגנך" תרי זימני ,למעוטי דיגון עובד כוכבים...

3.

Source: And in Menachos (Daf 67a) he learns the reason from "Degancha" "Degancha" (twice), to preclude the Digun of a Nochri ...

ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות -מדמעת, אם נפלה בחולין אוסרתה, וחייבין עליה חומש האוכלה בשוגג.

4.

Source (cont.): And a double Miy'ut only comes to include - that if 'Medama'as' (a mixture of T'rumah and Chulin) that falls into Chulin, it forbids it, and someone who eats it be'Shogeg is Chayav to pay a fifth.

ור"ש פוטר ,דקסבר 'אין מירוח העובד כוכבים חייב בתרומה'

(b)

Explanation #1 (cont.): Whereas Rebbi Shimon exempts it, because he holds that the MIru'ach of a Nochri does not render it Chayav T'rumah

ויליף מ"דגנך" ,'ולא דיגון עובד כוכבים' ...

1.

Source: And he learns it from "D'gancha", 'but not the Digun (Miru'ach) of a Nochri' ...

ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט, דמצריך להו אצרוכי. עכ"ל.

2.

Explanation #1 (concl.): And according to him, there is no double Miy'ut, since he needs both words. Up to here is the Lashon of Rashi.

וקשה לפי' ,דמשמע דפליגי ב'יש קנין לעובד כוכבים' ... ,ובפ' השולח (גיטין מז.) פליגי בה אמוראי...

(c)

Question: This implies that they argue over whether a Nochri has a Kinyan ... ', whereas in Perek ha'Shole'ach (Gitin, Daf 47a) Amora'im argue over the same thing

ואין סברא לומר דפליגי תנאי בפלוגתא דאמוראי?

1.

Question (cont.): And it is not a S'vara to say that Tana'im argue over the same issue as Amora'im?

לכך פי' ר"י דת"ק סבר דאפי' יש קנין, משכחת שפיר שתבואתו חייב בתרומה, כגון שגדלה שליש בידי ישראל...

(d)

Explanation #2: Therefore the Ri explains that the Tana Kama holds that, even if he has a Kinyan, his produce can well be Chayav T'rumah, there where it grew a third whilst owned by a Yisrael ...

ואי משום מירוח העובד כוכבים דפוטר...

(e)

Implied Question: And as for the Miru'ach of a Nochri that exempts ...

י"ל, דמיירי שמרחו ישראל...

1.

Answer: One can answer that it speaks where a Yisrael performed the Miru'ach ...

ואי משום "זרעך" ' ,ולא לוקח' ...

(f)

Implied Question: And as far as "Zar'acha" (Devarim, 14), 'and not the seeds of the purchaser' is concerned ...

י"ל דמיירי שלקחם קודם מירוח, ואח"כ מירחם ישראל, ופטורא דלקוח אינו אלא אחר מירוח. כן פי' ר"ת.

1.

Answer: One can answer that it speaks where he purchased it before the Miru'ach, and a Yisrael subsequently performed it, whereas the P'tur of a purchaser is confined to after the Miru'ach (Rabeinu Tam [See Tosfos Bava Metzi'a, Daf 88a DH 'Tevu'ah']).

וקשה, דא"כ דומיא דהכי פוטר ר"ש, ומאי טעמא?

(g)

Question: In that case, what is the reason of Rebbi Shimon, who rules that he is Patur under similar circumstances?

וי"ל ,דטעמא כדאמר [בזבחים] (דף מה.) דאמר ר"ש' קדשי עובדי כוכבים אין בהם מעילה, משום ד'ילפינן "חטא" "חטא" מתרומה'

(h)

Answer: The reason is as the Gemara says in Zevachim, (Daf 45a), where, quoting Rebbi Shimon, it says that 'The Kodshim of Nochrim are not subject to Me'ilah, since we learn it "Chet" "Chet" from T'rumah'.

ובתרומה כתיב "בני ישראל" ' ,ולא עובדי כוכבים ' ...

1.

Answer (cont.): And by T'rumah it says (in Vayikra, 22) "B'nei Yisrael", 'and not Nochrim' ...

אלמא ממעט ליה מקרא בהדיא.

2.

Answer (concl.): So we see that he specifically precludes it from a Pasuk.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF