[1] כשלא הזכיר "מהיום" בין כשאמר בפירוש "לאחר מיתה", ובין כשאמר "אם מתי" פירושו שיהיה הגט לאחר מיתה - ואז אינו יכול לגרש כי אין המתים מגרשים.

[2] דאע"ג דברישא משמעות לשון זו שהגט הוא לאחר מיתה, פי', אביי שלשון "אם מתי" משמע ב' לשונות, ואם אמר "מהיום" פירושו מעכשיו - והוי גט, ואם לא אמר "מהיום" פירושו לאחר מיתה - ולא הוי גט.

[3] דאנו מסופקים האם כוונתו שיהיה הגט מהיום ורק מתנה תנאי שיחול הגט רק אם ימות, והוי גט מעכשיו עם תנאי שהתקיים. או שכשהוא אומר "לאחר מיתה" - כוונתו לחזור בו ממה שאמר תחילה מהיום, ואין גט לאחר מיתה.

[4] מספקא ליה אם הלכה כר' יוסי ולכן אסר עליה להינשא מספק ואם מת חולצת ואינה מתייבמת.

[5] פי', בתירוץ הראשון נחלקו רבא ורב הונא אם הלכה כר' יוסי, דרבא ס"ל שהלכה כר' יוסי והוי גט גם באמר בעל פה, ורב הונא מספקא ליה.

[6] פי', בתירוץ השני, דברי רבא הם אליבא דרבנן ובאמר "מהיום", דיתכן שדיבר אליבא דרבנן, אבל בלא אמר "מהיום" אה"נ ס"ל לרבא דלא הוי גט.

[7] ר' יוסי סובר דאף שלא אמר "מהיום" - הוי כאילו אמר "מהיום" משום שזמנו של שטר מוכיח עליו, ובכה"ג שאמר בפירוש "זה גיטך מהיום ולאחר מיתה" לרבנן הוי ספק, וא"כ ה"ה לר' יוסי במקרה זה הוי ספק גט.

[8] ס"ל לרבי שכיון שאמר "מהיום" הרי שהגט חל מעכשיו ורק עושה תנאי אם ימות, ואף שאמר בסוף לשון "לאחר מיתה" ודאי אין כוונתו לחזור בו ממה שאמר "מהיום", ולא כמו רבנן שהסתפקו בזה.