גמ' ב. - ז.
גמ' ז. - יב.
גמ' יב: - טו:
גמ' טז. - כב.
גמ' ב. - ז.

חזור לראש הדף
א' בניסן ר"ה למלכים [ר' יוחנן - היקש מלכות שלמה ליצי"מ, ר' אלעזר - בחדש השני בשני (לירח מלכים)]

לזמן בשטרות [לרש"י - משום שלום מלכות]

בשנה שהמלך מת ומונין אחר תחתיו - מונין לזה או לזה

מינוי למלך לא מספיק אפי' במלך בן מלך

הוא סיחון הוא ערד הוא כנען; הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא - מלך כשר והחמיץ

א' תשרי ר"ה למלכי אומות העולם חוץ ממלך כשר

בל תאחר - ת"ק - ג' רגלים [בחג המצות...הסוכות]

ר"ש - ג' רגלים כסדרן [חג הסוכות יתירא - זה אחרון]

ר"מ - רגל א' [איחר "ובאת שמה והבאתם שמה"]

ראב"י - ב' רגלים [במועדיכם]

ר' אלעזר בר"ש - סוכות [חג הסוכות יתירא - זה גורם]

לתנא בתרא - או ג' רגלים או שנה [כל הבכור]

עשה ברגל א' [ובאת שמה והבאתם שמה]

עולה, שלמים שהומם וחיללו על בהמה אחר - אין מצטרפין לראשון לשיעור בל תאחר [לא תאחר לשלמו - ולא חילופיו]

הקרבן לא נפסל בבל תאחר [היקש בכור למעשר שעבר שנתו, אותו (פיגול) בלא ירצה]

פסוק שני לבל תאחר - מוצא שפתיך תשמור ועשית - לעשה ול"ת וכפייה - בין איחור בהפרשה בין בהקטרה

אחר ג' רגלים עובר בבל תאחר בכל יום

אין ב"ת ליורש [מעמך], וספק לר' זירא בהפטורים מן הראיה [אביי - להחייבים בשמחה יש ב"ת, ולאביי דאשה בעלה משמחה (לרש"י - בבגדים) אין ב"ת]

מונין "שנה" לבכור משראוי להרצאה (ח' ימים), ובע"מ מעיקרו - מלידתו

רש"י ב. - ו:

קבעו חכמים שנת המלך משום חשש שטר מוקדם - לרש"י - שאין הדיינין יודעין מתי עמד

לרש"י משמע דמספק תולין שטר כמוקדם

לרש"י - שטר מוקדם כמלוה ע"פ וגבי מבני חרי

צדקה שיחיו בני צדיק גמור - אם רגיל בכך

בני נח הוזהרו על משכב בהמה [לבשר אחד - שיולדין]

לרש"י ז: כפשוטו משמע שעובר בבל תאחר כשנכנס רגל ג'

גמ' ז. - יב.

חזור לראש הדף
א' ניסן ר"ה א) לחדשים [ראשון לחדשי השנה - חודש שיש בו אביב, לחדש השביעי באספכם, פסוקים בזכרי' ואסתר]

ב) להפסקת השנה הקודמת להתעבר

ג) לתרומה חדשה מלשכה לכתחלה [עולת חדש בחדשו לחדשי השנה]

ד) וי"א לשכירת בית ל"שנה זו"

ר"ה למעשר בהמה - לר"מ א' אלול, לר"א ור"ש א' תשרי [מח' מתי לבשו כרים הצאן (מתעברות), עשר תעשר - כמעשר דגן - סמוך לגמרו או תשרי]

א' תשרי ר"ה א) למלכי אוה"ע לשטרות, ב) לתקופות ומולדות כר"א

ג) לדין (מראשית השנה עד סוף שנה) [בכסה - כי חק]

ד) לשמיטה [ג"ש ובשנה השביעית - מראשית שנה]

ה) ליובל כר' ישמעאל בריב"ב דמתחיל מר"ה [וקדשתם את שנת החמשים מתחלתה - ועד יו"כ לא נפטרין ולא משתעבדין]

ו) לערלה [ובשנה הרביעית - מראשית שנה]

ז) למעשר דגן וירקות

ח) לנודר "לשנה זו"

ר"י - רק שילוח מעכב "יובל" (להיות אסור בזריעה וקצירה), ר' יוסי - רק תקיעה מעכב,

חכמים - שמיטת קרקעות, תקיעה, שילוח מעכבין [מח' על מה מוסב מיעוט ד"יובל היא"]

ר"ע - תוספת שביעית לפני [בחריש] (ומותר ליטע ל' יום לפני שביעית (לרש"י - לבד מימי קליטה))
ולאחרי (רש"י - איסור לקצור ספיחים שהביאו שליש בשביעית) [ובקציר תשבות]

ל' יום נחשב שנה ראשונה לערלה -

לר"מ ל' לקליטה ויום אחרון נחשב שנה [עולה לכאן ולכאן]

לר' אלעזר ל' נחשב שנה חוץ מקליטה (לת"ק - ל', לר"י - ג', לר"ש - י"ד ימים)

שנה ג' וד' נמשכות עד ט"ו בשבט [ובשנה הרביעית ובשנה החמישית - ועדיין אסורה]

ר"א - בתשרי נברא העולם [תדשא, עץ פרי - מלאים], נולדו אברהם ויעקב [ירח האתנים], עתידין ליגאל [ג"ש שופר - שופר גדול]

ר' יהושע - בניסן נברא העולם [ותוציא הארץ דשא, עץ עושה פרי - מוציאים], נולדו האבות [חודש זיו - זיותני העולם (רש"י - אייר - כשנתחדש כבר נולדו, תקופת ניסן)], עתידין ליגאל [ליל שימורים]

להל' מונין שנות הדורות ובריאה כר"א, ותקופת החמה ולבנה כר' יהושע

בר"ה נפקדו שרה רחל חנה, יצא יוסף, בטלה עבודה במצרים; בפסח נולד יצחק

גמ' יב: - טו:

חזור לראש הדף
אין מעשר שני בשלישית [שנת המעשר - רק א' - מעשר ראשון דהוקש לנחלה דאין לה הפסק, ובא הלוי - כל זמן שבא]

שנת מעשר תבואה וזיתים (רש"י - וענבים) משיביאו שליש [ר' יוחנן - ריה"ג - שנת השמטה בחג הסוכות - הביאו שליש בשביעית שקצירתן בחג עדיין אסור כשביעית (אף בעבודת קרקע), ר' יונתן בן יוסף - ועשת את התבואה לשלש השנים - לשליש]

לקטניות (אורז...) - מהשרשה לר"ש שזורי ורבנן, בתר גמר פרי לשמואל

שנת מעשר לירקות - לקיטה [שאני מגרנך ומיקבך - ריה"ג - דגדילין על מי השנה הבאה, ר"ע - דגדילין על כל מים (אף שאובין)]

לאילנות - מחנטה [רש"י - גדל כולה על שרף שלפני חנטה כמו מגרנך ומיקבך]
לר' נחמיה - אילן שפירותיו נלקטין כאחד (דקל, חרובין, בנות שוח) - בתר לקיטה למעשר

לאתרוג - לר"ג ואבטולמוס בשם ה' זקנים - לקיטה למעשר [גדל על כל מים] וחנטה לשביעית; לר"א - חנטה לכל; לרבותינו באושא - לקיטה למעשר ולשביעית
חנט בשישית ונלקט בשביעית - לרבה פטור ממעשר [יד הכל ממשמשים],
לרב המנונא ור' יוחנן - חייב במעשר [רש"י - דפטורה מן הביעור]
(לרש"י למסקנא - מח' אליבא דאבטולמוס);
לר"ש - פטור ממעשר וביעור [בעי גדל ונלקט בחיוב],
וכן בשביעית לשמינית [רש"י - גזה"כ דביעור בשביעית כתיב ולא בשמינית]

שמואל - הל' דאין בילה ביבש וא"א לעשר על חדש וישן מעורב, דלא כר"ש שזורי

שבט ר"ה לאילן [יצאו רוב גשמי שנה (לרש"י - מעתה זמן החנטה)]

רש"י יד. - יד:

מנע מים מירק בסוף, בטלה דעתו ולא פלוג והולכין בתר לקיטה

מחמיר כב' דעות הו"ל כסיל - לרש"י - שאינו יודע להבחין על מי לסמוך

גמ' טז. - כב.

חזור לראש הדף
ב' דינים לתבואה - פסח קודם זריעתה ופסח סמוך לקציר

נידונים גזר דין
ר"מ - הכל בר"ה הכל ביו"כ
ר"י - הכל בר"ה כ"א בזמנו - רגלים ויו"כ
דב"ר ישמעאל, משנתנו - כ"א בזמנו - רגלים ור"ה כ"א בזמנו - רגלים ויו"כ
ר' יוסי - בכל יום
ר' נתן - בכל שעה
לר' יצחק - צעקה מהני אחר גזר דין (ור' אלעזר חולק)
וכן צדקה, שינוי השם, שינוי מעשה וי"א שינוי מקום מקרעת גז"ד

ר' יוחנן - תשובה בציבור (ועשי"ת ביחיד) מקרעת גז"ד חוץ מיש עמו שבועה (כעון בית עלי דמתכפר רק בתורה וגמ"ח)

הביאו לפני עומר, שתי הלחם, נסכו לפני, ואמרו לפני בר"ה וכו';

לערבב השטן; דין דר"ה - רשה בתחלתה, באשר הוא שם;

ברגל - הקבלת פני רבו, יטהר עצמו; ג' ספרים נפתחים

ב"ש - בינוניים יורדים לגיהנום (רש"י - שעה א') ועולין

ב"ה - ורב חסד (מח' אי כובש, נושא , מעביר ראשון) חוץ אם יש עון פושעי ישראל,
פושעים בגופן (לא מנח תפילין) - י"ב חודש ואפר תחת רגלי צדיקים,
מינין וכו' - לדורי דורות

מעביר על מדותיו; י"ג מדות; כבני מרון ובסקירה אחת

אין שלום (= יד עכו"ם תקיפה) ואין גזירת מלכות - ט' (לירו' - י"ז) תמוז, וצום גדלי',
וי' (לר"ש - ה') בטבת רשות - משא"כ ט' באב [הוכפלו צרות]

ד' תעניות; מגילת תענית

רב ור' חנינא כר' יוסי דבזה"ז מגילת תענית,

ר' יוחנן וריב"ל כר"מ דלא בטלה חוץ מחנוכה ופורים [דמפרסם ניסא (רש"י - החזיקו כשל תורה)]

כלי זכוכית שניקבו והטיף אבר - ר"מ מטמא וחכמים מטהרים [רש"י - מח' אם הולך בתר מעמיד לחזור לטומאה ישנה (לריב"א לחכמים טהורים דהו"ל כחרס דאינו חוזר), אי הו"ל כלי מתכות או ככלי זכוכית (מדרבנן) דאבר לא כתיב, רבנו שמואל - אי חשיב סתימה מעלייתא]

לרבי יוצאין שלוחין על אדר שני [כרשב"ג וכר' סימאי דיתכן חסר\מלא]
ומשנתנו חולק [כת"ק ורב - אדר ראשון תמיד מלא]

לקהלא קדישא דירושלים - שני אדרין חסרין, לר' סימאי - או או, לרב - מלא וחסר עד שיוודע אחרת

עברוה לאלול [עולא - משום כימוש ירקות בבבל, וסירוח מתים ביו"כ סמוך לשבת, לר' אחא ב"ח - רק משום מתים (נ"מ יו"ט סמוך לשבת דקבורה ע"י עממין)]

ריב"ל - מאיימין על עדים לצורך לעשות מלא, ולא לשקר לעשות חסר [כזה ראה וקדש] (לרש"י - חוץ מניסן ותשרי)

לרב דימי מנהרדעא - הפוך - אין מאיימין לעשות מלא [מיחזי כשיקרא בשכולם רואים] ומאיימין לעשות חסר, לרש"י חוץ מנראית הלבנה ישנה משחשיכה ליל ל' [הכל יודעים] לרבא לר' יוחנן, אבל לר"ל מאיימין [יום אחר לילה במועדות נלמד ממַצות - ושם רק אחר חצות לילה]

אבוה דר' שמלאי - א"א לקדש היום ר"ח - לרש"י - אם הישנה נראית בלילה

כ"ד שעות מכסי סיהרא - לבני א"י (מערב) י"ח מעתיקא, ו' מחדתא

ר' יוחנן - היכא דמטו שלוחי ניסן ולא תשרי עושין יו"ט שני לפסח [אטו תשרי]

רב הונא בר אבין - הל' כאחרים דמעברין שנה אם תקופת טבת ממשיך עד ט"ז ניסן
(לרש"י - ולא עד בכלל) [שמור את חודש האביב - שהתקופה בחידוש ניסן]

עדים והמעידים עליהם מחללין שבת(אפי' מספק) לניסן ותשרי [תיקון מועדות]
ובזמן ביהמ"ק לכולן [תקנת הקרבן ר"ח] (רש"י - מדאו' תמיד מחללין [תקראו אותם במועדם])

בניסן ותשרי השלוחין יוצאין רק כששמעו מב"ד "מקודש"

לר' יוסי אין מחללין שבת אם נראה בעליל

מ"ט שערי בינה למשה; בקש קהלת להיות כמשה, לדון דינין שבלב

לר"ש קרובים מצטרפים לעדות החודש [לכם - כשרה בכם]

גזלן דרבנן ופסולין דרבנן כשרים לעדות אשה

מוליכים עדות החודש במסירת נפש

רש"י טז: - כ:

תקיעות דישיבה ודעמידה לערבב השטן - לרש"י - כשמחבבין מצות מסתתמין דבריו

בגולה הולך אחר רוב שנים ור"ה בל' אלול

ו' שעות אחר המולד הלבנה בקרן מערבית דרומית, ולפני חידושה במזרחית דרומית