גמ' פז. - צ.
גמ' צ: - צב.
גמ' פז. - צ.

חזור לראש הדף
סתם אשה אוכלת מפסח בעלה חוץ ממחה (שחט לעצמה) וה"ה בניו גדולים ועבד עברי

רדופה לילך - מאביה רגל ראשון, אח"כ במקום שרוצה

אינה רדופה - רגל ראשון - במקום שהיא רוצה

הושע לא ביקש רחמים, רחמי ה' כשהגלה, בית אלקי יעקב

יתום יאכל מאפוטרופס שרוצה [ר' זירא - שה לבית מ"מ (לרש"י - א"צ דעתן)]

שוחט לבנו קטן ולעבד כנעני על כרחם

עבד ב' שותפין לא יאכל משניהן בדקפדי אהדדי (רש"י - שלא יהנה מחבירו)

חצי עבד חצי ב"ח לא יאכל מרבו [לרש"י - אין דעת רבו על צד חירות];

מעצמו - משנה ראשונה - לב"ה לא [לרש"י - אין צד עבדות נמשך אחר דעתו], מ"א - יאכל [צריך לשחררו]

אין נמנין על ב' פסחים כא' [רש"י - דאין ברירה],
חוץ ממלך ומלכה - יאכלו מראשון [דעתן קלה עליהן]

שכח עבד אם אמר גדי או טלה - קונה א' ע"מ שאין לרבו רשות בו ומתנה א' לרבו וא' לעצמו

שכח אדון ישרפו, ופטורין מפסח שני - דעה א' באביי - דוקא כששכח אחר זריקה, א"ד - אפי' קודם [קמי שמיא גליא (אין פסול בגוף הקרבן)]

מום על פסח שנתערב לאחר זריקה פטורין מפסח שני [א"א להתנות בשלמים דאסור לכתחלה בשפיכה]

מוֹתר פסח נאכל ליום ולילה, ואין מפרישין לכתחלה לשם מותר פסח.

לימנות אפסח עד שישחט [במכסת... תכוסו]

מושכין - רבנן עד שישחט [מהיות משה - מחיותיה], ר"ש - עד שיזרק [מהוייתיה]

מותר להגיד "טול חלקך": לממנה אחרים בחלקו [רש"י - כמ"ד נאכל בב' חבורות], לידיו יפות (אוכל הרבה), ולא לסתם בני חבורה

מוכר עולתו ושלמיו - לא עשה כלום ומעות לנדבה [קנס]

ממנה אחרים על פסחו, מעות חולין [אביי - לרבי במעות משייר קדושה בשביל זה, ר' אושעיא - לרבי אף הפסח ממון בעלים]

הו"א דאיסור אתנן חל על מוקדשים [ר' אושעיא - בממנה זונה על פסחו לרבי, אביי - נתן לה שלמים לריה"ג], להל' מותר [לכל נדר - ולא דבר הנדור]

מהיות מִשֶֹה - החייהו משׂה: רבנן - ממנה אחרים לשלם לצרכי אכילת פסח, רבי - לכדי מקח

- מח' במצה ומרור [אי אכילה אחריתי]; לקנות חלוק [אי החייהו לשה או עצמך].

גמ' צ: - צב.

חזור לראש הדף
שוחטין וזורקין על טבול יום [שמשא ממילא ערבא] ומחוסר כיפורים (דמסר דמי קרבן לב"ד של כהנים) [חזקה שיקריבו]

רב - אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ [מחוסר טבילה: להו"א שמא פשע, טמא לנפש - אף ביום ז'], עולא - שוחטין

שוחטין על "ספק אם יהיה פסול" (אונן, מפקח הגל, הבטיחוהו לצאת מבית אסורים, חולה וזקן) אבל לא בפני עצמן

מפקח גל ארוך ונמצא מת פטור מפסח שני [שמא עדיין לא האהיל בשעת שחיטה]

ר"י - אין שוחטין על היחיד ["לא תוכל לזבוח" על "באחד"]

ר' יוסי - שוחטין [איש לפי אכלו, "ובאחד" לאיסור בָּמַת יחיד אף במחו"ז דאין כרת]

אין שוחטין לעשרה שאינן יכולין לאכול (לרש"י - כזית ממנו)

אין עושין חבורת נשים ועבדים [תפלות], קטנים ועבדים [פריצותא], כולה גרים [ידקדקו ויפסלוהו]

ר"י, ר' אלעזר - אשה חובה בראשון [במכסת נפשות - משא"כ פ"ש - האיש ההוא]
ובשני רשות (טפילה לאחרים) [ככל חקת הפסח]

ר' יוסי - אף בשני חובה [פ"ש - הנפש ההיא]

ר"ש - בראשון רשות [איש לפי אכלו, נפשות לטפילה] ובשני כלום [האיש]

אנינות דרבנן בלילה [היום הקריבו] חוץ: מלפסח [כרת], שומע על מתו או ליקטו עצמות ביום - טובל ואוכל קדשים לערב

גר בער"פ - לב"ה אסור בפסח מדרבנן - כפורש מקבר [שמא יטמא לשנה הבאה ולא ימתין ז'] אבל ישראל שמל מותר אחר טבילה

איסורי דרבנן - הזאה בשבת, הבאת איזמל דרך גגות בשבת דוחין פסח

יום ח' למצורע, טבול יום דקרי נכנס למחנה לוי' לפסח

בית הפרס מנפח או נידש - יעבור לפסח.