גמ' קלט: - קמג:
גמ' קמג: - קמו:
גמ' קמו: - קנג.
גמ' קנג. - קנז.
גמ' קנז. - קנט:
גמ' קלט: - קמג:

חזור לראש הדף
נכסים מועטים (אין כדי שיזונו י"ב חודש לר"ג בר רבי ורב, עד שיבגרו לחכמים ושמואל) -

לרבנן - בנות יזונו (לרשב"ם אף פרנסה) עד שיבגרו ולבנים השאר, לאדמון (ר"ג ורשב"ם להל') - לרשב"ם - שניהם יזונו יחד

מרובים בשעת מיתה ונתמעטו או להיפך - הבנים זוכים בירושה [ברשותם]

בנים שמכרו בנכסים מועטים מהני (לרשב"ם - קודם העמדה בדין עם בנות)

ספק אי ממעטים בחשבון הנכסים בשעת מיתה ע"י: מזונות אלמנה או לא (רשב"ם - מזונותיה עם בנים/עם בנים ובנות) (מהרש"א - למסקנא כן), בת אשתו, בע"ח

אלמנה קודם לבת בנכסים מועטים

דוחין טומטום - אביי - אין לו כלל [כרשב"ג - בריה בפנ"ע, אלו דוחין על אלו] אא"כ אין יורש - הוא יורש הכל [רשב"ם - אין לו - עיין עליו, הקרוב אליו ממשפחתו]

רבא - יש לו כפחות [ספק זכר ספק נקבה]

בת עדיפא, בת תחלה סימן יפה לבנים [מגדלת אחיה, אין עין הרע]

מזכה לעובר - רב הונא, ר"נ, ר' יוחנן, להל' - לא קנה, חוץ: מירושה לר' יוסי הבאה מאיליה, ממזכה לבנו [דעתו קרובה אצלו (רשב"ם - גמר בלבו)]

רב ששת, שמואל - קנה

לכשתלד - לר"נ ורב ששת (להל') - קנה, לרב הונא - לא

חזקה בנכסי הגר לפני שמת העובר לא מהני [אביי - ירושה לעובר, לרבא - חזקה רפויה
(רשב"ם - מספקא להו) אא"כ שמעו "שמֵת"]

רב ששת - עובר מת לפני אמו

עובר בשעת מיתת אביו - לא ממעט בחלק בכורה [וילדו לו], אין פי שנים [יכיר]

קני כחמור - לא קנה; את וחמור - ר"נ (להל') - 1/2, רב המנונא - לא קנה, רב ששת - קנה הכל

ר' יוסי - התורם קישות יוסיף [לרשב"ם - דלמא תרם ממר על המתוק]

נכסי ליחיד ולכלל - רב יוסף (להל') - קנה מחצה [והיתה לאהרן ולבניו - 1/2 1/2]
אביי - חלק א' [אהרן ממ"נ היה בר חלוקה]

שלח מתנה - בנות שלא נשאו קודמות לכלתו שקודמת לבנות שנשאו

"לבניי" = לבן יחיד ולא לבנות,
מב"ר אשי (להל') - ולא לבן בנו, רב חביבא - אף לבן בנו

רשב"ם קמא:

ר' יוסי - עובר פוסל - רשב"ם - עבדי אביו כהן מתרומה, רש"י יבמות - אמו כהנת אם הוא זר

גמ' קמג: - קמו:

חזור לראש הדף
השביחו נכסי תפוסת הבית - הוציאו משלהם - שבח לעצמן חוץ משמירה [קטנים נמי יכולים],
מנכסים - שבח לאמצע אא"כ אמרו בפני ב"ד (רשב"ם - או עדים) ראו מה שהניח אבא ונשביח לעצמנו (לרשב"ם - חלקם) או גברא רבה [לא טרח לאחר]

חתונה בבית של הבן [לרשב"ם - תק"ח לכבוד החתן] -
בבנו גדול, בתולה, אשתו ראשונה, השיאו ראשון, רשב"ם - יש לאב בית אחר,
ולא העליי' ולא אוצר אביו וספק באכסדרה ובב' בתים זה לפנים מזה

דרך לקחת אח א' לאומנות המלך - ריוח לאמצע

אח שהלך ללמוד מקבל מזונות מתפוסת הבית לפי ברכת הבית (לרשב"ם - יפחת לפי חסרון בגלל העדרו)

אח מתרפא מתפוסת הבית בחלה באונס

שלח אב שושבינות (דורון לחופה ולשמחו ז' ימים) ע"י בן א' לצורכו, כשחוזרת - לו
ואם שמח עמו ומת - לאמצע ולא ליבם; שלח סתם חוזרת לאמצע

ברייתא - ארוסה שמתה קידושין חוזר במקום שנהגו, ארוס שמת אין מחזירין [תנו לי בעלי ואשמח עמו]

מתה היא (או אשת כהן שנאנסה) -
ר' נתן, ר"י - קידושין לאו לטיבועין (להיות אבוד) ניתנו ומחזיר (אא"כ נהגו שלא),
ר' יהודה הנשיא, ר"מ - לטיבועין ניתנו, ומחזירין הסבלונות

ר' יוסי - ספק אי לטיבועין ויחזיר 1/2 [לרשב"ם - כסומכוס]

להל' - מת הוא, היא, הדר ביה הוא - לא מחזיר
הדר בה היא - ר"פ - מחזיר, אמימר - לא [גזירה יאמרו קידושין תופסין באחותה]

מחזירין סבלונות (רשב"ם - סתם) שאין עשויין ליבלות , וכשלא אכל שם סעודת חתן שוה דינר או הדרא בה היא אף העשויין ליבלות ומאכל ומשתה בזול (2/3),
ושבח סבלונות והעשויין ליבלות שלא בלו תיקו

שושבינות - נגבית בב"ד כמלוה, חוזרת בעונתה, אין רבית, אין שביעית משמט [אין לא יגוש [לרשב"ם - זמנו אחר שביעית]], אין לבכור פי שנים [ראוי (לרשב"ם - כמלוה)]

ויכול לטעון אעשה רק כדרך שעשית עמדי - בפומבי, בבתולה, באשה שנייה, באחת

עתיר נכסין, סלעים, משח; הכל צריכין למרי חטיא; כל ימי "עני" רעים

רשב"ם קמג: - קמו:

אלמנה יורשת ואומרת ראו וכו' ואני עושה ואוכלת - לרשב"ם - אין לה מזוני

לרשב"ם - שבח שהשביחה אלמנה לעצמה משתבעה כתובתה

תטרוף כתובתה ממה שהשביחה

לרשב"ם - דעתו לגרשה שוב אינו יורשה

גמ' קמו: - קנג.

חזור לראש הדף
מתנת שכ"מ במקצת (שייר קרקע (לרב) ומטלטלין (לר' ירמי' ב"א) כדי פרנסתו, לרב יוסף קרקע כ"ש) או כולה כשנמלך או חיישינן שיש לו עוד במדה"י - להל' בעי קנין ואינו חוזר,

ומתנת שכ"מ שלא שייר (למ"ד אזלינן בתר אומדנא) או מצוה מחמת מיתה במקצת - חוזר אע"פ שקנה וא"צ קנין

לרב הונא בדר"י - מצוה מחמת מיתה במקצת צריך קנין

מתנת שכ"מ - [והעברתם את נחלתו, ונתתם את נחלתו, חזקיהו - צו לביתך, אחיתופל - ויצו אל ביתו, שמא תטרוף דעתו (לרשב"ם מח' אי דאו' או דרבנן)]

עצרת ברור/בלול, רוחות מוצאי יו"ט אחרון הוי סימן לתבואה

ר"נ - מודה שמואל דנותן שטר חוב במתנת שכ"מ אינו יכול למחול [רשב"ם - אלימי - כנתונין]

קנין דליתא בבריא ליתא בשכ"מ, חוץ: מתנו הלואתי והקנאת מטבע [שכ"מ כירושה, איתא במעמד שלשתן] ולשון ירושה לראוי ליורשו לר' יוחנן ב"ב

אי ליתיה (לרשב"ם - המקבל) בירושה ליתיה במתנת שכ"מ אלא ע"י אודיתא

שייר פירות דקל לעצמו הוי שיור למקום צימוח פירות (לרשב"ם - והוי מתנת שכ"מ) וספק בדקל לזה ופירותיו לאחר

שכ"מ שחילק ואח"כ נמלך לחלק הנותר - חוזר רק באחרון

להל' חזרה במקצת נכסים הויא חזרה בכולה

הקדיש, הפקיר, חילק לעניים כל נכסיו - ספק אם יכול לחזור

מכר כל נכסיו חוזר רק אם הזוזי בעין [להכי שבקינהו]

כותב כל נכסיו לעבדו ושייר כ"ש - ת"ק - לא יצא לחורין, ר"ש - בן חורין [מח' אי שייר בגוף העבד, אי פלגינן דיבורא, אי חסר בכרות גיטא (רשב"ם - זכות לבעל, יתכן ששייר העבד)]

עבד במילי דאו' כקרקע, ובמילי דרבנן ולשון בנ"א לרבא הוי מטלטלי והגמ' מסתפק

כתב לבניו כל נכסיו ולאשתו קרקע כ"ש - אבדה כתובתה

מברחת נכסיה מבעלה - כותבת כל נכסיה לאחר, מקצת נכסיה "מהיום ולכשארצה" או גליא דעתה דמשום אינסובי

"נכסים" = עבד, קרקע, גלימא, זוזי, שטר, בהמה, עופות, תפילין,
וס"ת הוי ספק [לרשב"ם - מצוה ולא מלבוש]

לרב ששת אמר רב - אין דייתיקי מבטלת דייתיקי כשמת השכ"מ ולא עמד מחליו
ר"נ, שמואל - שכ"מ יכול לחזור ממ"נ

שטר שכ"מ שכתוב קנין בלא זיכה לו - רב - קנה - אפי' הלואה ואינו חוזר [ליפות כחו]

שמואל (לרשב"ם להל') - לא קנה [שמא רצה הקנין לאחר מיתה] חוץ ממייפה את כוחו - "וקנינא מוסיף על מתנתא" דקנה ויכול לחזור

כתב בלי קנין וזיכה לשנים (לרשב"ם - שמסר השטר) - רב - ראשון קנה [זיכה כקנין] ואינו חוזר

שמואל - שני קנה [יכול לחזור] ועם קנין קנה ראשון [מייפה כחו]

כתב בחיים ובמות - רב (להל') = שכ"מ, שמואל = מתנת בריא

רבא - "מחיים" הוי מתנת בריא, לאמימר (להל') לא

רשב"ם קמט. - קנב.

לרשב"ם - לא מהני הודאת שכ"מ שלוה [שלא להשביע בניו] אלא בפקדון

רא"ש לרשב"ם - במברחת, הלוקח קונה כל זמן שהיא תחת בעלה

מח' בשטר שכ"מ שכתוב קנין - לרשב"ם דוקא כל נכסיו, וקנין אפי' לא בשטר

גמ' קנג. - קנז.

חזור לראש הדף
ספק אם היה שכ"מ כשכתב והשתא הוא בריא - ר"מ - על הנותן הראיה בעדים,

חכמים - המע"ה (לרב הונא ורבה ור"ל בעדים, לרב חסדא ורבה בר"ה ור' יוחנן בקיום השטר)
[מח' בר' נתן ור' יעקב אי אזלינן בתר חזקה דהשתא, במודה בשטר אי צריך לקיימו]

מת ספק אי מחולי זה - רבה (להל') - חזקה דהשתא [כר' נתן], אביי - חיישינן שעמד

בקעה בימות החמה - לטומאה כרה"ר,
ספק מתי נכנס - ר' אלעזר - לר' נתן בתר השתא, לר' יעקב בחזקת טהור

רבא - אם עברו ימות הגשמים (לרשב"ם - משגדרוה) כרה"י

ר' יוחנן - הו"א - מודה רבנן דמודה בשטר א"צ לקיימו כשהלוה עצמו אמר פסים או אמנה;
למסקנא - איפוך - לרבנן תמיד א"צ לקיימו ולר"מ צריך

ספק קטן שמכר נכסי אביו ומת - נכסי בחזקת לקוחות, להו"א דר' יוחנן בחזקת יורשים

קטן מוכר בקרקעות אביו - רבא - 18 עם ב' שערות

רב הונא בר חיננא, רבה - 20 (עם בדיקת סימני שערות או סריס) [לפני זה מיקרבא דעתו לגבי זוזי],

חוץ: מנתינת מתנה, מיודע בטיב מו"מ - 13

רבא - צריך 18 ויום א' - תוך זמן כלפני זמן (להל'), רבא ב"ר שילא - כלאחר זמן

רב הונא - פחות מ20 נאמן להעיד, מר זוטרא - לא לקרקעות

בודקין סימנים לקידושין, גירושין מיבם, אשה לחליצה (דלא כר' יוסי), למיאון (דלא כר"י דבעי שירבה השחור)

לר' אלעזר מתנת שכ"מ לאו כמסורין ונתונין - ותמיד צריך קנין (רשב"ם - אפי' מצוה מחמת מיתה, וא"א לחזור)

ר' לוי - שכ"מ יכול לעשות קנין בשבת [שמא תטרוף דעתו]

ר"מ - ר"א - מתנת דברי שכ"מ בחול דוקא [ראוי לבילה], ר"י - ר"א - בשבת דוקא [שלא תטרוף דעתו], ר' יהושע - תמיד [ק"ו]

ר"מ - ר"א - זכין לגדול דוקא [מטעם שליחות], ר"י - ר"א - לקטן דוקא [תקנו למי שאין לו יד],
ר' יהושע - לשניהם [ק"ו]

רשב"ם קנד: - קנה.

הל' כר' יוחנן דמודה בשטר א"צ לקיימו ואפי' בערעור עדים

קטן מוכר מטלטלין בן 7-6 - לרשב"ם - תקנו משום כדי חייו

לרשב"ם - 20 דוקא למכור נכסי אביו

גמ' קנז. - קנט:

חזור לראש הדף
נפל בית עליו ועל אביו - ב"ש - בע"ח גובה מחצי נכסי האב [שטר כגבוי - ושניהם "ודאי מוחזקין"], ב"ה - בחזקת יורשי האב [אין ספק מוציא מידי ודאי]

אי "דאיקני" לא משתעבד - שט"ח מאוחר פסול (רשב"ם - אף לר"מ אי לא כ' דאקני),
אין בע"ח גובה השבח לחכמים דר"מ

את"ל "דאיקני" וקנה משתעבד [לרשב"ם - קרקעות בעולם, אלמוהו לשעבוד דלא תנעול דלת],
לוה לוה וקנה - רב אשי מהדורא קמא ובני מערבא - ראשון קנה

להל' - יחלוקו ובע"ח טורף מלוקח רק חצי השבח

נפל בית עליו ועל אשתו - ב"ש - יחלוקו נכסי אשה [רשב"ם - ממון המוטל בספק],

ב"ה - כתובה בחזקת יורשיו, נכסי מלוג בחזקת יורשיה,
צאן ברזל - לר' יוחנן יורשיו [אחריותו], לר' אלעזר יורשיה [היא הנעלת לו],
לר"ל ובר קפרא יחלוקו

נפל בית עליו ועל אמו - ת"ק ובן עזאי - יורשיו ויורשיה יחלוקו נכסי אם

ר"ע לב"ה - ר' אילא - בחזקת יורשי האם [הוחזקה נחלה בשביל האם]
הו"א דר' זירא - בחזקת יורשי הבן

בן שמכר נכסים שראוי לירש ומת בחיי אביו, הנכד מוציא מלקוחות [תחת אבותיך יהיו בניך - באים מכח זקניו]

אחרים מעידין על חתימת מי שנעשה חתנו אח"כ [אין חשש מזייף אלא גזירת המלך]

אינו יורש אמו בקבר להנחיל [סיבה סיבה מירושת אשתו]

רשב"ם קנח:

לרשב"ם - נפל עליו ועל אמו - אם יש לאם עוד בן הכל שלו [אין ספק יורש מוציא מידי ודאי יורש במקצת]