גמ' קל. - קלג.
גמ' קלג. - קלד.
גמ' קלד: - קלה.
גמ' קלה. - קלז:
גמ' קל. - קלג.

חזור לראש הדף
ר"א - מביא איזמל בשבת מגולה [חיבובי מצוה]
ובסכנה מכוסה ע"פ עדים (וספק באיהו וחד) [שלא יחשדוהו]

כל מצוה שקבלו עליהן בשמחה/בקטטה/שמסרו נפשן - עדיין וכו'; אלישע בעל כנפים

לר"ש - גגות, קרפיפות, חצירות, מבוי = רשות א' לכלים ששבתו בתוכן (רש"י - ולבגד שהכניס דרך מלבוש לטלטל בכולו)

מבוי = רשות א' למַה ששבת בתוכו לטלטל בכולו (לרש"י - למילה אפי' מבית למבוי לבית)
לרב חוץ מעירבו חצירות עם בתים [הו"א ניתקו חצירות ונעשו בתים וחסר שם מבוי;
רב אשי - צורך שיתוף משום מאני דבתים], ור' יוחנן חולק

מכשירין דוחה לר"א - עומר [בחריש ובקציר (של רשות) תשבות], שתי הלחם [הבאה הבאה מעומר], לולב [ביום], סוכה [ג"ש שבעת ימים], מצה [ט"ו - ט"ו], שופר [יום תרועה], מילה [וביום (רש"י - ומילה גופה הללמ"ס)]
ולא ציצית ומזוזה [בידו להפקירן]

לרבנן מילה דוחה [הללמ"ס, ג"ש אות ברית ודורות, ביום, שמיני, (הו"א - דוחה צרעת שדוחה עבודה שדוחה שבת)]

ולא שלא בזמנה [דבר חול לא ביו"ט [עד בקר שני, עולת שבת בשבתו], לבדו, יו"ט עשה ול"ת]

מילה דוחה צרעת [ר' יאשיה - בשר עלרתו, (הו"א - ק"ו דמילה דוחה שבת, עשה דוחה ל"ת)
וצד השוה מגדול וקטן לשלא בזמנה; ר' יונתן ורבא - ק"ו דמילה בזמנה דוחה שבת
ופסוק לשלא בזמנה] ר"ל - חוץ מאפשר לקיים שניהם

גמ' קלג. - קלד.

חזור לראש הדף
פירש מעסק במילה אינו חוזר על ציצין שאינן מעכבין בשבת [רש"י - נחשב התחלה בפנ"ע, כמצוה בלי צורך גבוה],

ור' יוסי ("תמיד" בלחם הפנים אפי' יש הפסק) חולק [חדא מילתא]

לא גמר ציצין המעכבין = חבורה בשבת; לא מייץ = סכנה

שבת לועס כמון, יו"ט שוחק; שבת מערב יין ושמן, יו"ט אפי' מערב יפה [חזי לקדרה]

יו"ט: אין מסננין חרדל במסננת שלו [מיחזי כבורר] וביצה מותר

אין איסור כיבוי גחלת באוכל בגחלת של מתכת, בלא אפשר (בשרא אגומרי)

אסור לגבן - אפשר מאתמול

בדיעבד כורך על אצבעו חלוק (לקשור המילה) להביא מחצר אחרת

ממתינים לסומק שיבלע דמו, ירוק שיפול דמו

רש"י קלד.

הטפת דם ברית מצוה [זכריה - גם את דם בריתך]

גמ' קלד: - קלה.

חזור לראש הדף
ת"ק - לרב יהודה ורבה בר אבוה מזלפין חמים ביד לפני ואחרי מילה,
לרבא מרחיצין לפני ואחרי מילה וביום ג' מזלפין

ראב"ע - מרחיצין יום ג', וכן הל' אפי' הוחמו בשבת ואפי' הרחצת כל גופו [סכנה]

לרב נותנים חמין ושמן ע"ג מכה, לשמואל נותן חוץ למכה ושותת ויורד

אין נותנין גמי יבש או בגדים חדשים יבשים על מכה [לרפואה]

ערלתו ודאי דוחה שבת ולא אנדרוגינוס (ור"י חולק [כל זכר]), ולא נולד בין השמשות,
ולא נולד מהול, ולא ספק בן ח' (למכשיריה לר"א, אבל מוהלין מ"מ [מחתך בשר])

הטפת דם ברית - ת"ק - נולד מהול לב"ש צריך, לב"ה (רב להל') א"צ

רשב"א, שמואל להל' - מהול צריך (לרבה אבל לא בשבת [ספק ערלה כבושה],
לרב יוסף ורב אדא אפי' שבת [ודאי ערלה כבושה]) ומח' ב"ש וב"ה בגר מהול

ר"א הקפר - מהול צריך ומח' ב"ש וב"ה לחלל שבת

רש"י קלה.

מח' בהטפת דם ברית לנולד מהול - לרש"י - אם חיישינן לערלה כבושה

גמ' קלה. - קלז:

חזור לראש הדף
לר' אסי אין אמו טמאה (יוצא דופן, גיורת) נימול לא' (כרב חמא) [וטמאה - וביום השמיני],

לאביי לשמונה [כדורות ראשונים]

יוצא דופן או ב' ערלות - מח' רב הונא ורב חייא בר רב אי דוחה שבת

נימול לא': מח' באין אמו טמאה או ב' ערלות, לקח שפחה וולדה, לקח זה שפחה וזה עוברה, לוקח שפחה לעוברה (למ"ד כקנין הגוף - ע"מ שלא להטבילה),
לרב חמא - ילדה שפחה ואח"כ הטבילה [לאו דומיא דלכם]

שחיטת בן ח' - לרבנן טמאה, לר' יוסי בר"י ור"א בר"ש טהורה
[אביי - מח' אם נחשב כמת, רבא - אי דמי לטריפה]

רשב"ג (שמואל להל') - רק בשהה ח' ימים בבהמה/ל' באדם יצא מכלל נפל אא"כ קים ליה דכלו חדשיו

רבנן - בן ח' לא יוצא מכלל נפל, סתם וולדות מותרין מיד

ספק נפל לפטור מיבום - לרבינא בשם רבא אשת ישראל חולצת, אשת כהן סמכינן ארבנן דרשב"ג לרב שרביא בשם רבא אף אשת כהן חולצת (לרש"י - ואסורה לו)

ר"י - אנדרוגינוס כזכר למילה [כל זכר] ולא לערכין [הזכר ואם נקבה] ולא לקידוש מי חטאת
[לרש"י - כאשה]
(ולא לביאת מקדש [מזכר ועד נקבה], ולא לבכורות [הזכר])

ב' תינוקות למול ומל בשבת בטעות:

רב הונא - רשב"א: של יום א' - חייב [טעה ולא עשה מצוה]
של ע"ש - לר"א חייב [כחטאת דע"ז], לר' יהושע פטור [טרוד ועשה מצוה]

רב יהודה - ר"מ: של ע"ש לכו"ע פטור, של יום א' - לר"א חייב [כע"ז] לר' יהושע פטור [טרוד]

תני ר' חייא - ר"מ: של ע"ש כשכבר מל של שבת בע"ש לכו"ע חייב [לא ניתן שבת לידחות]

משיבריא ימתין ז' ימים - ספק אי מעל"ע

ציצין המעכבין - חופה רוב גובהה עטרה, בעל בשר משום מראית עין -
נראה ואינו נראה מהול כשמתקשה - לשמואל צריך למול, לרשב"ג א"צ

ברכות המילה (לרש"י ידיד מבטן = יצחק [אשר אהבת])