גמ' קה. - קז.
גמ' קה. - קז.

חזור לראש הדף
שיעור אורג:

ר"א - בתחלת אריגה - ב', ג' חוטין (נ"מ אלימי או קטיני), מוסיף על האריג - א'

חכמים - תמיד ב' אא"כ משלים בגד

רוחב - כמלא סיט (בין אצבע לאמה), ובשפה כרוחב ג' בתי נירין

שיעור מלבן, מנפץ, צובע, טווה - חוט א' כמלא ב' סיטין

קורע ע"מ ליישב התפירה חייב

קורע כשיש חיוב (בני אבלות, חכם, אדם כשר, קאי בשעת יציאת נשמה)

או להטיל אימה - חייב [מתקן] ולר"ש פטור [משאצל"ג] (לרש"י אף במתו)

בוכה על אדם כשר - מוחלין לו, הקב"ה גונז דמעותיו; המתעצל בהספדו של חכם;
מת גדול/קטן שבאחין, שבחבורה - ידאגו כולם

ר"ש - מקלקל בחבורה ובהבערה חייב [צריך גזה"כ למילה ולהבערת בת כהן] (רש"י - מה שמתקן אצל אחרים (או למצוה) = משאצל"ג)

ר"י - פטור חוץ מצריך לכלבו ולאפרו לרש"י (רש"י - דמתקן אצל אחרים = מלאכה) [הגזה"כ משום תיקון מילה (רש"י - גברא), מבשל אבר (לרש"י - מצרפו)]

צידה - ציפור לביבר מקורה וציפור דרור למגדל

לר"י צבי לבית, לחכמים ורשב"ג אפי' צבי לגינה ולביבר קטן (מטי במרוצה א', צל דכתלים אהדדי, בלי פיאות)

פטור על צידת: חיגר, זקן, חולה מחמת עייפות, כבר ניצוד, לחכמים דר"מ - אין במינו ניצוד, חגבים בשעת הטל או מקלחות ובאות לר"א בן מהבאי

מותר לכתחלה לשמור צבי שכבר ניצוד, מפיס מורסה להוציא לחה,
ולצוד נחש שלא ישכנו (לר"ש)

רש"י קה: - קז.

רש"י - הקורע לעשות נחת רוח ליצרו פטור [מקלקל - דמרגיל יצרו לבא עליו]

לרש"י - ר' אבהו כר"ש ור' יוחנן כר"י במקלקל בחבורה

לרש"י מקלקל בחבורה לר"ש לא בעי צריכה לגופה

לכלבו ולאפרו - לרש"י הוי משאצל"ג - מקלקל במלאכה עצמה

איסור לזון אינן ניצודים - לרש"י - טירחא בשביל מוקצה

פה במורסה - בונה פתח, מתקן כלי