גמ' פב. - פד:
גמ' פד: - פו.
גמ' פו. - צ:
גמ' פב. - פד:

חזור לראש הדף
ע"ז מטמאה מדרבנן - לרבנן כשרץ [תשקצנו], לר"ע כנדה [תזרם כמו דוה]

רבה - לכו"ע מטמאה במשא ולא משמשיה (ואבר ממנה (מח' אם יכול להחזיר באומן או הדיוט) לרבנן טהור וספק לר"ע), ומח' בהסיטה אחרים (כרע המאזנים)
ובאבן מסמא (לרש"י כלים תחת אבן שע"ג יתידות) [לרש"י - כל אשר יהיה תחתיו]

ר' אלעזר - לכו"ע באבן מסמא טהור ומח' למשא, ואבר לכו"ע טהור

ספק אי אבר ע"ז של חוליות טמא בהדיוט אינו יכול\יכול להחזירה

ע"ז פחות מכזית אסורה בהנאה אבל לא מטמא [היקש למת]

ספינה לא מקבלת טומאה [דרך אניה בלב ים, חנניא - אינה מיטלטלת מלא וריקן
(נ"מ - של חרס, קטנה)]

לעולם אל ימנע עצמו מבית המדרש ומדב"ת, דב"ת מתקיימין במי שממית עצמו עליה

לחנניא ספינה המיטלטלת ע"י שוורים טמאה דשמיה טלטול

מח' ר' זביד ור"פ אי ר' יוסי כתנא דידן או כחנניא (מח' גי' רש"י ור"ח)

מדרס כלי חרס טהור [חזקי' - מקיש משכבו לו, דב"ר ישמעאל - כמשכב נדתה - אף משכב דיש לו טהרה במקוה, רבא - צמיד פסיל טהור אפי' ייחד לנדה (רש"י - רק כלי שאין בו טומאה חוצץ)]

מפץ (לרש"י פשוטי כלי עץ) הראוי למשכב טמא במגע מת
[ק"ו מפכין קטנים, לחנניא - ואיכא במינו טהרה במקוה]

רש"י פג: - פד:

משא הזב רק מטמא אדם ולא כלים

כלי שאינו ראוי לנגיעת בשר, טהור ממגע היסט ומשא

לרבא - לרש"י כלי חרס מוקף צמיד פתיל טהור מכל [אינו בא לכלל מגע]

גמ' פד: - פו.

חזור לראש הדף
זורעין ה' זרעונין בערוגה ו' על ו' [תוציא צמחה זרועיה (2) תצמיח, קים להו דלא ינקי]

שיעור גבול ערוגה רוחב טפח [והשקית ברגלך]

החורי יושבי הארץ

מח' רב ושמואל - לרש"י - אי בערוגה בין ערוגות גזרינן שמא ימלא הקרנות או לא

מח' רב ששת ורב אסי - תלם על פני כולה - לרש"י - בזורעו דרך האמצע אי מבטל הלכות "ערוגה"

כלאים בעי היכרא להפסיק - ראש תור (רוחות), ג"ט, ב' שורות של מין א', עוגל ה'

ממלא כל ערוגותיו עוגל ה' תוך ו' וגם קרנותיה (לרש"י - 1/2 טפח סביב),

ובין הביניים (לרש"י גבולי הערוגה) - לר' ינאי מחריב (ריק), לרב אשי משַנֶה משתי לערב

רש"י פד: - פו.

לרש"י יניקת כלאים זמ"ז מותר אפי' בכלאי כרם דאו', ורק צריך היכר

לרש"י כלאי זרעים דרבנן

לרש"י שיעור יניקה 1/21 טפח עם הזרע

ב' שורות של מין א' - לרש"י - כשדה בפנ"ע

ר' יוחנן - רש"י לתי' א' - יש היתר ראש תור בערוגה

גמ' פו. - צ:

חזור לראש הדף
פולטת שכ"ז ביום ג' - לראב"ע טהורה [כרבנן - פרישת הר סיני מיום ה']

לר' ישמעאל טמאה ומקצת היום ככולו [כר' יוסי - מיום ד' - סמוך לשקיעה (ומ"ת בז' סיון)]

לר"ע צריך לעבור ה' עונות (ס' שעות) [כר' יוסי - מיום ד' בהשכמה]
לחכמים ו' עונות [מיום ד' בהשכמה עד שבת בבוקר]

ראויה תורה לינתן לטבולי יום

שכ"ז שפולט איש טמאה (אפי' סרוחה) עד שיבשה, במעי כותית ובהמה - ספק אי יותר מג'

ר"ח סיון - ר' יוסי - ביום א' והוסיף משה יום א' מדעתו (יציאת מצרים ביום ה')
רבנן - יום ב' (לסדר עולם יצי"מ בערב שבת)
לאחרים - בשבת (יצי"מ ביום ד')

ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה; בתחילה פירש מתן עונשה/שכרה

ויסעו מרפידים - לרבא בשבת [במרה נצטוו אשבת ולא אתחומין]
ל
רב אחא בר יעקב ביום א' [אף אתחומין]

אותו יום נטל עשר עטרות; בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי וכו'; כפה עליהם הר כגיגית והדר קבלוה בימי אחשורוש; אם לא יקבלו תורה יחזרו לתוהו ובוהו; לכ"א ב' כתרים ועתיד להחזיר, מי גילה לבני רז זה, קדמיתו פומייכו לאודנייכו; עלובה כלה מזנה בתוך חופתה ועדיין חביבותא גבן; כל דיבור שיצא מפי הגבורה וכו', למיימינין בה סמא דחיי; נפשי יצאה בדברו והוריד טל שעתיד להחיות מתים; מה לילוד אשה בינינו וכו'; שטן - תורה היכן היא, הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך; בושש משה; סיני, ה' שמות; לכו נא ונוכחה, עכשיו יאמר ה';
בניך חטאו, יצחק - פלגא עלי ופלגא עלך; ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות

המוציא עצים/תבלין (במיני מתיקה) - כדי לבשל/לתבל ביצה קלה

קליפי.../מי רגלים... - כדי לצבוע/לכבס בגד קטן שבראש הסבכה, לר"י להעביר כתם

תבלין ג' שמות ממין א' (לרש"י - פלפל לבן, שחור, ארוך)

לת"ק מצטרפין - רמב"ן לרש"י- לאסור הקדרה ולא למלקות
[אביי - הולכין בתר טעם, רבא - כר"מ - כל שתיעבתי]

לר"ש לא מצטרפין חוץ מבקודש [לא יאכל כי קדש הם]

גרעיני תמרה - לנטיעה ב', לאכילה א' (לחזיר), להסיק כדי לבשל ביצה, לחשבון לת"ק ב' לאחרים ה'

חגב טהור חי בכ"ש [לקטן לשחק] (לר"י אף טמא [אם מת מספידו ולא יאכל]), מת כגרוגרת

רש"י פט.

חשבון מ' יום של משה - רש"י - יום עלייתו אינו מן המנין [אין לילו עמו]